יוסף גורביץ

ביום האחרון של הביקור סיירנו ברחבי העיר, טיילנו על גדות נהר הדון עם משפחות, זוגות צעירים, ילדים ומבוגרים שניצלו את יום החופשי ונהנו מהנוף וממזג האוויר הסתווי בחוץ.

על הנהר שטו דוברות עם מטעני משא ונפט ובמזח עגנה גם אוניית נוסעים ענקית שנוסעת במעלה הדון עד הוולגה למוסקבה ולסנט פטרבורג. כמה דייגים עמדו עם החכות ומפעם לפעם שלפו דג מהמים, האספלט היה מכוסה עלי שלכת צהבהבים שנגרסו תחת סוליות הנעליים ונשרו מהעצים שבעונה זו נעשו כבר קרחים.

ליווה אותנו בסיור דוד, האחראי על פעילות הנוער היהודי בעיר שהוא עצמו, כזכור, התחתן עם זוגתו יהודית בחתונה כשרה בין הייתר בהשפעת חברי הקבוצה, לאחר התוועדות רבתי במשך כל השבת, לפני כשלוש שנים.

היום ב״ה הם כבר הורים מאושרים לבת ובן חמודים, והם עושים את עבודתם במסירות נפש למרות כל הקשיים.

משם המשכנו לאחד הפארקים בעיר, עלינו על גלגל ענק שבפסגתו כל העיר על נופיה נפרשה כשטיח.

עצרנו שוב באהל אדמו״ר הרש״ב לתפילת מנחה ולתפילות אחרות שכל אחד חש שהוא רוצה לבקש.

וזהו, הביקור תם. נסענו לשדה התעופה וכעבור כמה שעות קצרות כבר היינו בארץ.

הביקור אמנם תם אך לא נשלם מכיוון שכל אחד מאיתנו נושא בתוכו את מטען הזכרונות, את דמויות האנשים שפגשנו וחלקם נצרבו בנשמותינו.

כולנו חשים שעל החוויה הזאת לא ניתן לוותר, וכמו שכבר נאמר, לא רק כי הוא חשוב להם, אלא לא פחות מכך ואפילו יותר: הוא חשוב לנו.

לכן יש לי את ההרגשה שעוד נפגש, לא רק בעז״ה בקרוב בכפר, אלא גם בבית ברחוב בראדסקי מספר 44.