מערכת COL
|
יום י"ט חשוון ה׳תשע״ח
08.11.2017
מדוע מדירים את רגליהם של החרדים משירות במגזר הציבורי?
ועדת החוקה של הכנסת התכנסה השבוע לדון בהצעה לסדר של ח"כ הרב יעקב אשר בנושא אי יישום בפועל של החוק לייצוג הולם לבני האוכלוסייה החרדית בשרות הציבורי • בוועדה השתתפו חברי הכנסת החרדים: הרב אולי מקלב, הרב משה גפני, הרב ישראל אייכלר, הרב מיכאל מלכיאלי והרב יעקב אשר • לכתבה המלאה
דיון בוועדה בכנסת; צילום: ארכיון COL
ועדת החוקה של הכנסת התכנסה השבוע לדון בהצעה לסדר של ח"כ הרב יעקב אשר בנושא אי יישום בפועל של החוק לייצוג הולם לבני האוכלוסייה החרדית בשרות הציבורי, כך מדווח 'המבשר'.
במהלך חודש כסלו האחרון נחקק חוק לייצוג הולם לבני האוכלוסייה החרדית בשירות הציבורי של ח"כ הרב משה גפני, ח"כ הרב אורי מקלב וחברי כנסת נוספים שתפקידו ליצור העדפה מתקנת בקבלה לעבודה בשירות הציבורי ולמינוי דירקטורים של בני האוכלוסיה החרדית.
אולם מפניות רבות שהגיעו ללשכתו של ח"כ הרב יעקב אשר מתברר כי על אף שהחוק נכנס לתוקף הוא נשאר על הנייר בלבד ולא מיושם בפועל בהיקף הנדרש.
ח"כ הרב אשר שנדרש לנושא ביקש לקיים על כך דיון דחוף בו ייבחן יישום החוק בפועל וכן דירוג המשרות המוצעות כשעל פי הפניות מעט המכרזים שמתפרסמים הינם למשרות בדירוג 'משרת סטודנט', משרות המוגדרות בקרב העובדים כ'עובדי קבלן' עם תנאים פחותים ולא משרות בדרג הניהולי.
יו"ר הישיבה חה"כ הרב מקלב פתח את הדיון ואמר כי "החקיקה הייתה קשה כי היה צריך להמציא את הגלגל לגבי מיהו חרדי, כך שיוכלו להחיל את החוק של ייצוג הולם והעדפה מתקנת. מה שהפתיע אותנו הוא לא רק שהחוק לא מתקדם כמו שצריך אלא שאף צעדנו אחורנית".
עוד הוסיף כי "אנחנו מצפים להחלטת הממשלה שתבוא בחודש הנוכחי ותעשה שינוי ושם המשחק יהיה השינוי בפועל. אנחנו ישבנו בשנה האחרונה לא מעט עם נציבות המדינה. יש תהליכים שכבר פועלים בשטח ואת השאר נראה מיד לאחר החלטת הממשלה".
יו"ר הישיבה ח"כ הרב מקלב חשף בדיון מכתב של מנהלת בכירה בנציבות המדינה הכותבת למשרד האוצר שהיא מודיעה למתמודדת שהנימוק לביטול מועמדותה הוא שהמשרה פורסמה כמיועדת לאוכלוסיה החרדית ומאחר וטרם הופצו הנחיות של הנציבות לנושא – הוחלט לבטל את המכרז. "בשורה התחתונה נחפש את התוצאה", אמר הרב מקלב והוסיף כי "הבקרה הפיקוח והסנקציות על אי שילוב יתנו את המענה. המדינה מבקשת פעמים רבות את העלאת הסף והדרישה לתואר מהווה חסם כשלדוגמא משרה לניהול מחלקת שפ"ע דורשת תואר באנתרופולוגיה לא רלוונטי כלל".
במהלך הדיון אמר ח"כ הרב אשר כי קל להטיף לחרדים על יציאה לעבודה אבל כשחרדי רוצה לפרנס את ביתו הוא מגלה שכל חטאו מסתכם בכך שהוא נמנה על בני האוכלוסיה החרדית. "כשחוקקו חוק לשילוב המגזר הערבי ראינו תוך תקופה קצרה שינוי משמעותי בשטח ומינוי מבני המגזר הערבי למשרות בכירות אבל כשזה מגיע לחרדים ונפתח החלון וההזדמנות למשרדי הממשלה לתת העדפה לחרדים אף אחד לא מרים את הכפפה, כי אין רצון כן לשלב חרדים בשירות הציבורי".
בסיום דבריו אמר ח"כ הרב אשר כי "המשרות במגזר הציבורי הן לא רכוש פרטי של שום מגזר, אנחנו דורשים ולא מבקשים, לקבל נתונים כמה משרות אוישו בבני האוכלוסיה החרדית מאז שהחוק עבר וכמה חרדים מונו כדירקטורים בחברות ממשלתיות".
הגב' ד"ר נחמיה סמנכ"לית תכנון אסטרטגי ומדיניות בנציבות שירות המדינה אמרה בדיון כי החזון של נציבות שירות המדינה הוא לייצג את כל פסיפס האוכלוסיות. "בכל משרדי הממשלה יש עובדים חרדים בממוצע ציונים של %20 גבוה יותר ממועמדים אחרים. יש קורסי הכשרה לבוחנים ולוועדות מכרזים כדי להסיר הטיות מגזריות ומגדריות ובמהלך השנתיים האחרונות עלינו ב־%2 במספר המועמדים החרדים שעומד היום על %6 מסה"כ המועמדויות וכ־%3 מהם נקלטים לשירות המדינה".
עוד הוסיפה כי חוק הייצוג ההולם כולל מספר רב של כלים וייעוד משרות הוא רק אחד מהם. "ההעדפה המתקנת לחרדים כבר פועלת וקיימת כחלק מהפעילות של יוזמי החוק. בנוסף, הוספנו משרות חשיפה ברשות הכבאות, רשות המיסים ומערכת הבריאות. יש גם תכנית עתודה ניהולית – מתוך 300 מועמדים ייבחרו 15 לשלטון המקומי ו־35 למשרדי הממשלה. הם עובדי מדינה מלאים לשנתיים וחצי ויכולים להתמודד למכרזים פנימיים לאחר מכן. אנחנו נמצאים בתהליך הכנת הצעת מחליטים שבמסגרתה ייקבע יעד אחוזי למספר המועסקים בני האוכלוסיה החרדית מסה"כ המועסקים וההצעה תועבר לאישור הממשלה עד סוף החודש".
חה"כ הרב ישראל אייכלר סיפר כי "אמש הודיע משרד החינוך שדרישתנו מהשנה שעברה התקבלה בחלקה, ומבחני סאלד יוכרו לצורך לימודים אקדמאיים. על המדינה להכיר במבחנים אלו גם לצורך עבודה בשירות הציבורי. אין שום סיבה שלא יכירו בתארים רבניים. כבר כמה שנים שדנים בכך ואנחנו עדיין עומדים במקום ואבקש שחרדים יוכלו להתקבל בכל מקום עבודה כמו כל אחד אחר עם הכרה מלאה בלימודיהם".
חה"כ הרב מיכאל מלכיאלי אמר כי "היום רואים יותר ויותר מכרזים של 14 שנות לימוד ומשרד החינוך לא מכיר בלימודי הישיבות הגבוהות. המדינה מתקצבת את הלימודים והם מפוקחים כך שגם אם החוק ייושם במלואו הבעיה לא תיפתר.
בנוסף, למה המל"ג לא מאפשרת לחרדים לימודים נפרדים לתואר שני. ברגע שיאפשרו נראה הרבה יותר השתלבות. במכרזים המשמעותיים דורשים מראש תואר שני והחרדים נחסמים".
במהלך חודש כסלו האחרון נחקק חוק לייצוג הולם לבני האוכלוסייה החרדית בשירות הציבורי של ח"כ הרב משה גפני, ח"כ הרב אורי מקלב וחברי כנסת נוספים שתפקידו ליצור העדפה מתקנת בקבלה לעבודה בשירות הציבורי ולמינוי דירקטורים של בני האוכלוסיה החרדית.
אולם מפניות רבות שהגיעו ללשכתו של ח"כ הרב יעקב אשר מתברר כי על אף שהחוק נכנס לתוקף הוא נשאר על הנייר בלבד ולא מיושם בפועל בהיקף הנדרש.
ח"כ הרב אשר שנדרש לנושא ביקש לקיים על כך דיון דחוף בו ייבחן יישום החוק בפועל וכן דירוג המשרות המוצעות כשעל פי הפניות מעט המכרזים שמתפרסמים הינם למשרות בדירוג 'משרת סטודנט', משרות המוגדרות בקרב העובדים כ'עובדי קבלן' עם תנאים פחותים ולא משרות בדרג הניהולי.
יו"ר הישיבה חה"כ הרב מקלב פתח את הדיון ואמר כי "החקיקה הייתה קשה כי היה צריך להמציא את הגלגל לגבי מיהו חרדי, כך שיוכלו להחיל את החוק של ייצוג הולם והעדפה מתקנת. מה שהפתיע אותנו הוא לא רק שהחוק לא מתקדם כמו שצריך אלא שאף צעדנו אחורנית".
עוד הוסיף כי "אנחנו מצפים להחלטת הממשלה שתבוא בחודש הנוכחי ותעשה שינוי ושם המשחק יהיה השינוי בפועל. אנחנו ישבנו בשנה האחרונה לא מעט עם נציבות המדינה. יש תהליכים שכבר פועלים בשטח ואת השאר נראה מיד לאחר החלטת הממשלה".
יו"ר הישיבה ח"כ הרב מקלב חשף בדיון מכתב של מנהלת בכירה בנציבות המדינה הכותבת למשרד האוצר שהיא מודיעה למתמודדת שהנימוק לביטול מועמדותה הוא שהמשרה פורסמה כמיועדת לאוכלוסיה החרדית ומאחר וטרם הופצו הנחיות של הנציבות לנושא – הוחלט לבטל את המכרז. "בשורה התחתונה נחפש את התוצאה", אמר הרב מקלב והוסיף כי "הבקרה הפיקוח והסנקציות על אי שילוב יתנו את המענה. המדינה מבקשת פעמים רבות את העלאת הסף והדרישה לתואר מהווה חסם כשלדוגמא משרה לניהול מחלקת שפ"ע דורשת תואר באנתרופולוגיה לא רלוונטי כלל".
במהלך הדיון אמר ח"כ הרב אשר כי קל להטיף לחרדים על יציאה לעבודה אבל כשחרדי רוצה לפרנס את ביתו הוא מגלה שכל חטאו מסתכם בכך שהוא נמנה על בני האוכלוסיה החרדית. "כשחוקקו חוק לשילוב המגזר הערבי ראינו תוך תקופה קצרה שינוי משמעותי בשטח ומינוי מבני המגזר הערבי למשרות בכירות אבל כשזה מגיע לחרדים ונפתח החלון וההזדמנות למשרדי הממשלה לתת העדפה לחרדים אף אחד לא מרים את הכפפה, כי אין רצון כן לשלב חרדים בשירות הציבורי".
בסיום דבריו אמר ח"כ הרב אשר כי "המשרות במגזר הציבורי הן לא רכוש פרטי של שום מגזר, אנחנו דורשים ולא מבקשים, לקבל נתונים כמה משרות אוישו בבני האוכלוסיה החרדית מאז שהחוק עבר וכמה חרדים מונו כדירקטורים בחברות ממשלתיות".
הגב' ד"ר נחמיה סמנכ"לית תכנון אסטרטגי ומדיניות בנציבות שירות המדינה אמרה בדיון כי החזון של נציבות שירות המדינה הוא לייצג את כל פסיפס האוכלוסיות. "בכל משרדי הממשלה יש עובדים חרדים בממוצע ציונים של %20 גבוה יותר ממועמדים אחרים. יש קורסי הכשרה לבוחנים ולוועדות מכרזים כדי להסיר הטיות מגזריות ומגדריות ובמהלך השנתיים האחרונות עלינו ב־%2 במספר המועמדים החרדים שעומד היום על %6 מסה"כ המועמדויות וכ־%3 מהם נקלטים לשירות המדינה".
עוד הוסיפה כי חוק הייצוג ההולם כולל מספר רב של כלים וייעוד משרות הוא רק אחד מהם. "ההעדפה המתקנת לחרדים כבר פועלת וקיימת כחלק מהפעילות של יוזמי החוק. בנוסף, הוספנו משרות חשיפה ברשות הכבאות, רשות המיסים ומערכת הבריאות. יש גם תכנית עתודה ניהולית – מתוך 300 מועמדים ייבחרו 15 לשלטון המקומי ו־35 למשרדי הממשלה. הם עובדי מדינה מלאים לשנתיים וחצי ויכולים להתמודד למכרזים פנימיים לאחר מכן. אנחנו נמצאים בתהליך הכנת הצעת מחליטים שבמסגרתה ייקבע יעד אחוזי למספר המועסקים בני האוכלוסיה החרדית מסה"כ המועסקים וההצעה תועבר לאישור הממשלה עד סוף החודש".
חה"כ הרב ישראל אייכלר סיפר כי "אמש הודיע משרד החינוך שדרישתנו מהשנה שעברה התקבלה בחלקה, ומבחני סאלד יוכרו לצורך לימודים אקדמאיים. על המדינה להכיר במבחנים אלו גם לצורך עבודה בשירות הציבורי. אין שום סיבה שלא יכירו בתארים רבניים. כבר כמה שנים שדנים בכך ואנחנו עדיין עומדים במקום ואבקש שחרדים יוכלו להתקבל בכל מקום עבודה כמו כל אחד אחר עם הכרה מלאה בלימודיהם".
חה"כ הרב מיכאל מלכיאלי אמר כי "היום רואים יותר ויותר מכרזים של 14 שנות לימוד ומשרד החינוך לא מכיר בלימודי הישיבות הגבוהות. המדינה מתקצבת את הלימודים והם מפוקחים כך שגם אם החוק ייושם במלואו הבעיה לא תיפתר.
בנוסף, למה המל"ג לא מאפשרת לחרדים לימודים נפרדים לתואר שני. ברגע שיאפשרו נראה הרבה יותר השתלבות. במכרזים המשמעותיים דורשים מראש תואר שני והחרדים נחסמים".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
