היום י' בחשוון חל יום ההילולא ה-52 של הגאון הגדול מטשעבין רבי דב בעריש
ויינפלד זצ"ל.
להלן סיפור מדהים שהתרחש 12 שנים לפני פטירתו בשנת תשי"ד, ממנו ניתן להבין על הקשר המיוחד שהיה לו עם הרבי:

הגאון מטשעבין היה חולה מאד, תלמידיו חרדו מאד לשלומו וחייו היו סכנה מוחשית. תלמידיו
של הגאון זצ"ל הבריקו לרבי על מצבו של הגאון מטשעבין. בתגובה שיגר הרבי מכתב
לגאון מטשעבין בו הרבי כותב "הזכרתיו לרפואה קרובה ומובטחני שיוכל לבשרני טוב".
ואכן הגאון חי קרוב ל-12 שנה מאז אותו מאורע.
יש לציין שהרבי במכתבו לגאון
מטשעבין הוא קורא לו 'מחותני'.

המכתב מכ"ח תמוז תשי"ד

"מחותני הרה"ג והרה"ח והרה"צ נו"נ עוסק בצ"צ ענף עץ
אבות כו וכו', מוה"ר דוב בעריש שליט"א. שלום וברכה, זה היום קיבלתי ידיעה אשר
מצב בריאותו אינו כדבעי. ובהשגחה פרטית נתקבלה הידיעה היום, וטרם נסיעתי לציון
הקדוש של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. והזכרתיו שם לרפואה קרובה.
ובודאי מעורר כ"ק מו"ח אדמו"ר רחמים רבים להטבת בריאות כת"ר. ומובטחני שיוכל
לבשרני טובות, מאשר מצבו הולך וטוב".

על הנוהג להטמין מגילת יסוד באדמה

ביקר מרן האדמו"ר ה"פני מנחם" מגור אצל הרבי, גילה לו הרבי כי התכוון פעם
לצאת חוצץ כנגד הנוהג להטמין מגילת יסוד באדמה בעת הנחת אבן הפינה לבתי תורה
ותפילה, שלדעתו יש בזה משום הליכה בדרכי הגויים, אך נמנע מלעשות כן בשל תמונה
שהגיע לידו ובא נראה הגאון מטשעבין חותם על מגילת יסוד לישיבתו.

יצוין, שכאשר סיפר ה"פני מנחם" את הדברים לחתנו של הגאון מטשעבין, הגאון רבי
ברוך שמעון שניאורסון זצ"ל, גילה שבאמת לא נטמנה מגילה זו בארץ.

(מתוך הספר בסוד שיח הקשרים והסיפורים של הרבי עם גדולי ישראל בעריכת הרב שבתי ויינטראוב. תודת המערכת למחבר הספר)