מערכת COL
|
יום ד' חשוון ה׳תשע״ח
24.10.2017
"הרב יעקב, אני רוצה לגלות לך משהו" • בולטון סוגר חוב ישן
יוסף-חיים בולטון, נפרד במכתב דומע ממורו - לפני 30 שנה - בכיתה ח', הרב יעקב אצרף ע"ה, שנפטר בכפר חב"ד ביום ראשון השבוע • "הרב יעקב, אני כותב לך ובוכה. אני בוכה שלא הספקתי להגיד לך תודה באמת על כל מה שעשית לי וכל מה שעשית עבורי, זה לא מובן מאליו" • למכתב המלא>>
בתמונה הקטנה: הרב יעקב אצרף ע"ה, על רקע תלמוד תורה בכפר חב"ד (ארכיון COL)
יוסף-חיים בולטון
ביום ראשון אחרי מחלה קשה וייסורים קשים נפטר בכפר הרב יעקב אצרף ז"ל.
יש בתושבי הכפר שהכירו את שקידתו ואת אהבת בלימוד ויש כאלה שלמדו וחונכו אצלו.
לצערי הרב לא ידעתי על מצבו. אם הייתי יודע, כבעל חוב אמיתי הייתי הולך לבקרו. כבעל חוב שאין שום הון בעולם שיכול להחזיר ולהעריך את מה שהוא נתן לי ואת מה שהוא עשה למעני.
בחרתי לכתוב לו ולשתף אתכם.
הרב יעקב היקר.
כאשר תגיע מתחת לכסא הכבוד, אמור לריבנו של עולם שיש מי בעולם הזה שזוכר לך טובה שאין לה שיעור. אמור, שיש תלמיד אחד שיכול להגיד בגאון שלמד אצלך, קיבל ממך פעמים 'שבט' ועדיין אוהב אותך ומעריך אותך עד מאוד. אמור שם בבית דין של מעלה, שיש מי שזוכר את את ריח הקפה השחור והסיגריות ומתגעגע... כי הם נותנים בו תקווה כל יום מחדש.
תאמר להם, שיש אחד שכילד אתה היית היחידי שאחרי שהרבצת בי מוסר, יצאת והתנצלת ואמרת לי עם המבטא המרוקאי האופייני שלך. "אני באמת מצטער, רק חבל. יש לך הרבה טוב וחבל שאתה משקיע את הראש שלך בשטויות במקום בלימוד".
בליבי אמרתי 'אולי הוא צודק'. ידעתי שעשית זאת מאהבה, כי אף מורה לא השקיע בי כמוך!
הרב יעקב אני זוכר איך שהכנת אותי למבחן בישיבה, היינו יושבים אחרי שעות הלימודים ותמיד סיימת את הלימוד שאמרת "יפה מאוד בסדר גמור. אתה תצליח".
מי האמין אז שאני אצליח, מי? מי נתן בי בכלל אימון חוץ ממך?! מי בכלל העז לדבר אליי באהבה כזאת, כמוך.
אני זוכר את הלילות בזמן מלחמת המפרץ בבית הכנסת המרכזי בזמן האזעקות. איך אמרת אז: "אני צריך להיות כאן וממילא אני אוהב ללמוד בלילה, אז ככה כולם מרוויחים". וגם אני הרווחתי עוד כמה שעות לימוד איתך בסבלנות ואהבה אין קץ.
אני זוכר לפני שש עשרה שנה בערך אחרי נישואיי ולקחתי אותך טרמפ מהכניסה לכפר. אני זוכר את התרגשות שלך לראות אותי אחרי שהתחזקתי. אני זוכר שאמרת: "אני תמיד ידעתי שאתה תצליח". ובפשטות אמרת לי "התפללתי עליך יוסף חיים בן רחל. והנה ב"ה חזרת".
הרב יעקב, אני כותב לך ובוכה. אני בוכה שלא הספקתי להגיד לך תודה באמת על כל מה שעשית לי וכל מה שעשית עבורי, זה לא מובן מאליו.
הרב יעקב אני רוצה לגלות לך משהו.
אני זוכר את היום שהפסקת להתפלל איתנו שחרית עם כיתות ו'. ז'. ח'. אני זוכר עד היום את הילד שגרם לכך ומה הוא עשה...
הרב, יש משהו שאתה לא יודע אבל היום לפני בית דין שמעלה אתה יכול להצהיר. הרב יעקב, עד היום שלושים שנה אחרי, אני זוכר איך אתה היית מתפלל בקול מילה במילה ואני כילד עם דיסלקסיה (בעברית: הַפְרָעַת קְרִיאָה) ובתור מי שיש לו טראומה מדפי הסידור, הייתי חוזר אחריך בשקט לפעמים עם המבטא שלך...
והרב יעקב, אם היום אני מתפלל ואני יודע את מילות התפילה בעל פה, זה בזכותך ובזכות היראת שמים שלך, בזכות התפילה שלך בזכות ההקפדה שלך להגיד מילה במילה בקול רם...
רבי מורי הרב יעקב ז"ל, גש בפני כיסא הכבוד בזכות ולא בחסד, ותדרוש משיח וגאולה לעם ישראל! ועד אז דע לך שיש לך פה לפחות תלמיד אחד שזוכר אותך, אוהב אותך, ומתגעגע.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
