מערכת COL
|
יום כ"ו תשרי ה׳תשע״ח
16.10.2017
נחשפו שמונה נדבכים חדשים של הכותל המערבי
בחפירות רשות העתיקות בהשתתפות מתנדבים נחשפים חלקים גדולים מנדבכי הכותל המערבי שלא היו גלויים לעין מזה 1700 שנה ● לראשונה נחשף מבנה תיאטרון רומי עתיק בירושלים התגליות הדרמטיות יוצגו לציבור לראשונה בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" שייערך השבוע בירושלים בסימן 50 שנה לאיחוד העיר ● נחשפו נדבכים חדשים
שמונה נדבכים מהכותל המערבי, שהיו קבורים תחת שכבת עפר בעובי של כ-8 מ', נחשפו באחרונה בחפירות רשות העתיקות במנהרות הכותל שבירושלים. נדבכי אבן אלה, שהשתמרו בצורה מלאה, בנויים אבני ענק ומצטיינים באיכות בנייתם. אך בכך לא די: לאחר הסרתה של שכבת העפר, הופתעו הארכיאולוגים לגלות כי היא כיסתה, למעשה, שרידים של מבנה מיוחד במינו, דמוי תיאטרון.
החשיפה הדרמטית מאששת את הכתבים ההיסטוריים שבהם ישנם תיאורים של תיאטרון המצוי בקרבת הר הבית.
התגליות המרגשות יוצגו לציבור לראשונה בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" שייערך השבוע בירושלים בסימן 50 שנה לאיחוד העיר.
במסיבת עיתונאים שנערכה הבוקר (ב') מתחת לקשת וילסון שבמנהרות הכותל, בהשתתפות רב הכותל הרב שמואל רבינוביץ, מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, מנכ"ל הקרן למורשת המערבי מרדכי (סולי) אליאב, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ד"ר יובל ברוך ומנהלי החפירה, הוצגו לראשונה נדבכי הכותל שנחשפו ושרידיו המרהיבים של מבנה התיאטרון, שנראה כי הושקעו בבנייתו משאבים רבים והוא הכיל כ-200 מקומות ישיבה.
מאז ראשיתו של המחקר הארכיאולוגי בירושלים לפני 150 שנים, חיפשו החוקרים אחר מבני הציבור המוזכרים במקורות ההיסטוריים. בולטים במיוחד הם האזכורים על אודות תיאטראות, או מבנים דמויי תיאטרון. אזכורים אלה, מצויים במקורות הכתובים של ימי הבית השני (למשל יוסף בן מתתיהו), ובמקורות של התקופה שלאחר חורבן בית שני, כשירושלים הפכה לקולוניה רומית בשם איליה קפיטולינה. למיקומם של מבנים אלה היו הצעות תיאורטיות רבות, אך לא היה להן בסיס ארכיאולוגי. זאת, עד לחשיפות האחרונות.
קשת וילסון היא למעשה המבנה השלם היחיד שנותר ממתחם הר הבית של ימי הבית השני כשהוא גלוי לעין. הקשת, הבנויה אבני ענק, היא האחרונה בסדרה של קשתות אבן שהרכיבו גשר עצום, אשר הוביל אל הר הבית מכיוון מערב.
הקשת תלויה בגובה רב מעל ליסודות הכותל המערבי, והיא אפשרה, בין היתר, מעבר של אנשים לתוך מתחם הר הבית ולמקדש. על הקשת אף עברה אמת מים גדולת מימדים.
לדברי הארכיאולוגים מנהלי החפירה ד"ר ג'ו עוזיאל, תהילה ליברמן וד"ר אבי סולומון, "מדובר בסנסציה מחקרית. התגלית היתה בגדר הפתעה של ממש. כשניגשנו לחפירה במטרה לתארך את קשת וילסון, לא תיארנו לעצמנו שהיא תפתח לנו צוהר לתעלומת התיאטרון האבוד של ירושלים.
כמו בהרבה מקרים בארכיאולוגיה, ישנה צפייה לחשוף דבר מסוים, אבל בסופו של תהליך נחשפים ממצאים אחרים, מפתיעים ומעוררי מחשבה. אין ספק כי חשיפת נדבכי הכותל המערבי ומרכיביה של קשת וילסון הם תגליות מרגשות התורמות לחקירת העיר ירושלים ולתולדות עברה, אך גילוי המבנה דמויי התיאטרון היא דרמה של ממש במחקר". חוקרי האתר מציינים, כי "אמנם מדובר במבנה קטן ביחס לתיאטראות הרומיים המוכרים (כדוגמת קיסריה, בית שאן ובית גוברין), אך עובדה זו -בנוסף להימצאותו מתחת לחלל מקורה - במקרה זה מתחת לקשת וילסון, מביאים אותנו למסקנה כי מדובר במבנה דמוי תיאטרון מהטיפוס המכונה בעולם הרומי בשם "אודיאון". על פי רוב מבנים כאלה שימשו למופעים אקוסטיים. לחלופין, ניתן להציע כי מדובר במבנה המכונה בשם "בולטריון" – כלומר, מקום מושבה והתכנסותה של מועצת העיר, במקרה זה של מועצת "איליה קפיטולינה" – ירושלים הרומית".
מעניין לציין כי להערכת הארכיאולוגים, התיאטרון לא היה בשימוש מעולם. מספר ממצאים באתר מרמזים על כך – בין השאר, גרמי מדרגות שלא הושלמה חציבתם. ברור כי הושקעו מאמצים רבים בבניית המבנה, אך באופן מפתיע הוא נעזב לפני שנכנס לשימוש. הסיבות לכך לא ידועות, אך יתכן שהן קשורות לאירוע היסטורי משמעותי – אולי למרד בר כוכבא; ייתכן שהמבנה החל להיבנות, אך עם פרוץ המרד, הוא ננטש. עדויות נוספות לאי-השלמת מבנים בתקופה זו נחשפו בעבר בחפירות הקרדו המזרחי ברחבת הכותל.
בחפירת קשת וילסון מתגלים ממצאים רבים, חלקם ייחודיים, ובהם אלפי כלי חרס, מטבעות, פריטים אדריכליים, פיסול, ועוד. בחפירה עשה שימוש קבוע בשיטות מחקר מתקדמות ומתחומי מחקר שונים המאפשרים לזהות מתחת לעדשת המיקרוסקופ שרידים שהעין אינה רואה, באמצעותם יכולים החוקרים להגיע לתובנות ברמת דיוק גבוהה מכפי שנעשה בעבר. ככזה, מהווה המחקר הארכאולוגי בקשת וילסון מחקר מיקרו-ארכאולוגי חלוצי ופורץ דרך.
לדברי רב הכותל והמקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ: ״פעם אחר פעם באים הממצאים הארכיאולוגיים המדהימים ומאפשרים לבני דורנו לגעת בקצות האצבעות בהיסטוריה העתיקה של עמנו ובמורשת היהדות לזיקתה העמוקה לירושלים. כל ממצא כזה מרגש אותי מחדש בעצמות אדירות. לפנינו עוד מלאכת חפירה ארוכה ואני בטוח שככל שנעמיק ונחפור נגיע לתקופות קודמות ולעדות לזיקתו העמוקה של העם היהודי לארץ ישראל ולירושלים״.
לדברי ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות: "רשות העתיקות פועלת לקדם פרויקט לאומי לחשיפת ירושלים הקדומה. תכנית זו אושרה באופן עקרוני בישיבת הממשלה לרגל 50 שנה לאיחוד ירושלים. הממצאים המרתקים מחפירות קשת וילסון מחזקים את חשיבות הרחבת החפירות הארכיאלוגיות באזור חשוב זה, ואני מקווה שהממצאים יסייעו לנו בקידום התכנית הכוללת, כך שכולנו נזכה להתרשם מירושלים הקדומה בתפארתה. נשמח להשלים את החפירה בקשת וילסון ואת חפירת ירושלים הקדומה יחד עם תלמידי כיתות י"ב בארץ, במסגרת פרויקט "יש לי אבן מאבני ירושלים".
לדברי ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, "החשיפה מתחת לקשת וילסון נולדה כיוזמה משותפת לקרן למורשת הכותל המערבי ולרשות העתיקות מתוך כוונה לייצר מסלול תיירותי חדש במנהרות הכותל, שאמור לאפשר חוויית ביקור חדשה באתר ולאפשר למבקר להיחשף לתגליות הארכאולוגיות המרהיבות שנחשפו במקום בשנים האחרונות. שרידים אלה כוללים בין היתר את שרידיו של מבנה מפואר מימי הבית השני, מכלולי מקוואות, וגולת הכותרת כעת הם הממצאים שנחשפו מתחת לקשת וילסון. לאחר תום החפירות במקום תחל רשות העתיקות ביחד עם הקרן למורשת הכותל המערבי בהכנת התכניות לשימור הממצאים והצגתם לציבור המבקרים באתר".
לדברי מנכ״ל הקרן למורשת הכותל מרדכי (סולי) אליאב: "אכן זו אחת התגליות החשובות ביותר שנחשפו בשלושים שנותיי בקרן למורשת הכותל המערבי. תגלית המצטרפת לשורת ממצאים נוספים שנחשפו באזור רחבת הכותל, ממצאים היוצרים יחד פסיפס היסטורי חי אשר מחזקים את כיסופי הדורות לירושלים ולכותל המערבי. אין ספק שהעושר המדעי הטמון באזור זה לא יסולא מפז, הוא מתווסף לשורה נוספת של אורחים מאימפריות לשעבר שהיו כאן לאורך השנים, לעומת העם היהודי שנאחז כאן לפני כשלושת אלפים שנה והוא כאן מאז ולתמיד. חשיפת אבני הכותל המערבי הללו לראשונה לאחר כ1,700 שנה בנדבכיו התחתונים מרגשת מאוד. הכותל, שריד לבית מקדשנו ושלל הממצאים סביבו, המלמדים על אלפי שנות נוכחותנו כאן- מהווים אבן שואבת למאות אלפים ויותר שפוקדים את האתר כפי שראינו רק לאחרונה בימים הנוראים ובחג הסוכות."
החשיפה הדרמטית מאששת את הכתבים ההיסטוריים שבהם ישנם תיאורים של תיאטרון המצוי בקרבת הר הבית.
התגליות המרגשות יוצגו לציבור לראשונה בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" שייערך השבוע בירושלים בסימן 50 שנה לאיחוד העיר.
במסיבת עיתונאים שנערכה הבוקר (ב') מתחת לקשת וילסון שבמנהרות הכותל, בהשתתפות רב הכותל הרב שמואל רבינוביץ, מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, מנכ"ל הקרן למורשת המערבי מרדכי (סולי) אליאב, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות ד"ר יובל ברוך ומנהלי החפירה, הוצגו לראשונה נדבכי הכותל שנחשפו ושרידיו המרהיבים של מבנה התיאטרון, שנראה כי הושקעו בבנייתו משאבים רבים והוא הכיל כ-200 מקומות ישיבה.
מאז ראשיתו של המחקר הארכיאולוגי בירושלים לפני 150 שנים, חיפשו החוקרים אחר מבני הציבור המוזכרים במקורות ההיסטוריים. בולטים במיוחד הם האזכורים על אודות תיאטראות, או מבנים דמויי תיאטרון. אזכורים אלה, מצויים במקורות הכתובים של ימי הבית השני (למשל יוסף בן מתתיהו), ובמקורות של התקופה שלאחר חורבן בית שני, כשירושלים הפכה לקולוניה רומית בשם איליה קפיטולינה. למיקומם של מבנים אלה היו הצעות תיאורטיות רבות, אך לא היה להן בסיס ארכיאולוגי. זאת, עד לחשיפות האחרונות.
קשת וילסון היא למעשה המבנה השלם היחיד שנותר ממתחם הר הבית של ימי הבית השני כשהוא גלוי לעין. הקשת, הבנויה אבני ענק, היא האחרונה בסדרה של קשתות אבן שהרכיבו גשר עצום, אשר הוביל אל הר הבית מכיוון מערב.
הקשת תלויה בגובה רב מעל ליסודות הכותל המערבי, והיא אפשרה, בין היתר, מעבר של אנשים לתוך מתחם הר הבית ולמקדש. על הקשת אף עברה אמת מים גדולת מימדים.
לדברי הארכיאולוגים מנהלי החפירה ד"ר ג'ו עוזיאל, תהילה ליברמן וד"ר אבי סולומון, "מדובר בסנסציה מחקרית. התגלית היתה בגדר הפתעה של ממש. כשניגשנו לחפירה במטרה לתארך את קשת וילסון, לא תיארנו לעצמנו שהיא תפתח לנו צוהר לתעלומת התיאטרון האבוד של ירושלים.
כמו בהרבה מקרים בארכיאולוגיה, ישנה צפייה לחשוף דבר מסוים, אבל בסופו של תהליך נחשפים ממצאים אחרים, מפתיעים ומעוררי מחשבה. אין ספק כי חשיפת נדבכי הכותל המערבי ומרכיביה של קשת וילסון הם תגליות מרגשות התורמות לחקירת העיר ירושלים ולתולדות עברה, אך גילוי המבנה דמויי התיאטרון היא דרמה של ממש במחקר". חוקרי האתר מציינים, כי "אמנם מדובר במבנה קטן ביחס לתיאטראות הרומיים המוכרים (כדוגמת קיסריה, בית שאן ובית גוברין), אך עובדה זו -בנוסף להימצאותו מתחת לחלל מקורה - במקרה זה מתחת לקשת וילסון, מביאים אותנו למסקנה כי מדובר במבנה דמוי תיאטרון מהטיפוס המכונה בעולם הרומי בשם "אודיאון". על פי רוב מבנים כאלה שימשו למופעים אקוסטיים. לחלופין, ניתן להציע כי מדובר במבנה המכונה בשם "בולטריון" – כלומר, מקום מושבה והתכנסותה של מועצת העיר, במקרה זה של מועצת "איליה קפיטולינה" – ירושלים הרומית".
מעניין לציין כי להערכת הארכיאולוגים, התיאטרון לא היה בשימוש מעולם. מספר ממצאים באתר מרמזים על כך – בין השאר, גרמי מדרגות שלא הושלמה חציבתם. ברור כי הושקעו מאמצים רבים בבניית המבנה, אך באופן מפתיע הוא נעזב לפני שנכנס לשימוש. הסיבות לכך לא ידועות, אך יתכן שהן קשורות לאירוע היסטורי משמעותי – אולי למרד בר כוכבא; ייתכן שהמבנה החל להיבנות, אך עם פרוץ המרד, הוא ננטש. עדויות נוספות לאי-השלמת מבנים בתקופה זו נחשפו בעבר בחפירות הקרדו המזרחי ברחבת הכותל.
בחפירת קשת וילסון מתגלים ממצאים רבים, חלקם ייחודיים, ובהם אלפי כלי חרס, מטבעות, פריטים אדריכליים, פיסול, ועוד. בחפירה עשה שימוש קבוע בשיטות מחקר מתקדמות ומתחומי מחקר שונים המאפשרים לזהות מתחת לעדשת המיקרוסקופ שרידים שהעין אינה רואה, באמצעותם יכולים החוקרים להגיע לתובנות ברמת דיוק גבוהה מכפי שנעשה בעבר. ככזה, מהווה המחקר הארכאולוגי בקשת וילסון מחקר מיקרו-ארכאולוגי חלוצי ופורץ דרך.
לדברי רב הכותל והמקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ: ״פעם אחר פעם באים הממצאים הארכיאולוגיים המדהימים ומאפשרים לבני דורנו לגעת בקצות האצבעות בהיסטוריה העתיקה של עמנו ובמורשת היהדות לזיקתה העמוקה לירושלים. כל ממצא כזה מרגש אותי מחדש בעצמות אדירות. לפנינו עוד מלאכת חפירה ארוכה ואני בטוח שככל שנעמיק ונחפור נגיע לתקופות קודמות ולעדות לזיקתו העמוקה של העם היהודי לארץ ישראל ולירושלים״.
לדברי ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות: "רשות העתיקות פועלת לקדם פרויקט לאומי לחשיפת ירושלים הקדומה. תכנית זו אושרה באופן עקרוני בישיבת הממשלה לרגל 50 שנה לאיחוד ירושלים. הממצאים המרתקים מחפירות קשת וילסון מחזקים את חשיבות הרחבת החפירות הארכיאלוגיות באזור חשוב זה, ואני מקווה שהממצאים יסייעו לנו בקידום התכנית הכוללת, כך שכולנו נזכה להתרשם מירושלים הקדומה בתפארתה. נשמח להשלים את החפירה בקשת וילסון ואת חפירת ירושלים הקדומה יחד עם תלמידי כיתות י"ב בארץ, במסגרת פרויקט "יש לי אבן מאבני ירושלים".
לדברי ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, "החשיפה מתחת לקשת וילסון נולדה כיוזמה משותפת לקרן למורשת הכותל המערבי ולרשות העתיקות מתוך כוונה לייצר מסלול תיירותי חדש במנהרות הכותל, שאמור לאפשר חוויית ביקור חדשה באתר ולאפשר למבקר להיחשף לתגליות הארכאולוגיות המרהיבות שנחשפו במקום בשנים האחרונות. שרידים אלה כוללים בין היתר את שרידיו של מבנה מפואר מימי הבית השני, מכלולי מקוואות, וגולת הכותרת כעת הם הממצאים שנחשפו מתחת לקשת וילסון. לאחר תום החפירות במקום תחל רשות העתיקות ביחד עם הקרן למורשת הכותל המערבי בהכנת התכניות לשימור הממצאים והצגתם לציבור המבקרים באתר".
לדברי מנכ״ל הקרן למורשת הכותל מרדכי (סולי) אליאב: "אכן זו אחת התגליות החשובות ביותר שנחשפו בשלושים שנותיי בקרן למורשת הכותל המערבי. תגלית המצטרפת לשורת ממצאים נוספים שנחשפו באזור רחבת הכותל, ממצאים היוצרים יחד פסיפס היסטורי חי אשר מחזקים את כיסופי הדורות לירושלים ולכותל המערבי. אין ספק שהעושר המדעי הטמון באזור זה לא יסולא מפז, הוא מתווסף לשורה נוספת של אורחים מאימפריות לשעבר שהיו כאן לאורך השנים, לעומת העם היהודי שנאחז כאן לפני כשלושת אלפים שנה והוא כאן מאז ולתמיד. חשיפת אבני הכותל המערבי הללו לראשונה לאחר כ1,700 שנה בנדבכיו התחתונים מרגשת מאוד. הכותל, שריד לבית מקדשנו ושלל הממצאים סביבו, המלמדים על אלפי שנות נוכחותנו כאן- מהווים אבן שואבת למאות אלפים ויותר שפוקדים את האתר כפי שראינו רק לאחרונה בימים הנוראים ובחג הסוכות."
חפירת קשת וילסון – מבט כללי. צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות
+5
צפה בעוד תמונות
חפירת וילסון בשלביה הראשונים. צילומים: שי הלוי, רשות העתיקות
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
