מאת: מנדי זילברשטרום - COL

***

מחר, ערב חג סוכות - יהודים בכל רחבי תבל ישבו תחת הסכך הטרי, עם בני-משפחתם, ויחגגו בסעודת מלכים את הלילה הראשון של חג הסוכות ה'תשע"ח.

בפסוק כתוב: "בסוכות תשבו שבעת ימים". הכוונה, צאו למשך שבוע מדירתכם הקבועה, ותאכלו ותישתו בדירת הארעי - 'הסוכה'.

עבור אברכים חב"דיים רבים - דירתם הקבועה היא דירת ארעי, אשר בה הם מתגוררים בשכירות - וכך יוצא שבחג הסוכות הם יוצאים מדירת ארעי לדירת ארעי.

בראיון מיוחד למגזין סוכות ב-COL משתפים 3 אברכים - על הקושי לגור בדירות זמניות, על היתרונות והחסרונות שבדבר, על דירת הקבע שבאופק - אם בכלל. וגם: מה לדעתם הפתרון המערכתי שצריך להיות? 

***

ראשית. כמה שנים אתה מתגורר במבנה מגורים זמני?

ר' רונן עטיה:

"אני מתגורר בדירה שכורה כ-9 שנים, מאז הנישואים, ולאחר 4 מעברי דירות".

ר' ברלה שיינר:

"אני נשוי +4. התחתנתי לפני 9 שנים, ומאז ועד היום - אנו מתגוררים בשכירות".

ר' איתן אחיטוב:

"אני גר בשכירות מאז שהתחתנתי (16.5 שנים). האמת היא, שבחלק מהשנים הללו הייתה בבעלותי דירה שרכשתי בכדי לנצל את ה'מחיר למשתכן', שהיה באותה העת בדמות מענק גדול, אבל השכרתי אותה וגרתי במקום שהיה לי נוח וזול יותר.

"כעת אני מתגורר בשכירות בעיר חריש, באותו רחוב בו נבנית הדירה אותה קניתי. אני לגמרי לא משוכנע שארצה לעבור לגור בה כשבנייתה תסתיים - מכיוון שהיא נבנית במסגרת עמותת בניה דתית. השכנים שיהיו לי שם יהיו דתיים, וכחסיד חב"ד אני מעדיף לגור 'באגודה אחת' עם יהודים מכל המינים".


בתמונה: שיינר ובניו התאומים בסוכתם.

מהן היתרונות והחסרונות במגורים זמניים?

ר' רונן עטיה:

"מצד אחד יש יתרון בולט בשכירות. אין דאגות לגבי התפעול השוטף של בעיות בבית. הדוד נהרס? בעל הבית יתקן המזגן לא עובד? זה לא באחריותי. לעומת זאת - יש חסרונות גדולים של אי שקט נפשי לגבי ההמשך.

"תמיד נמצאים בחשש לגחמה של בעל הבית - אולי ימכור, יתכן ויעלה את השכירות וכו'. בנוסף, לא ניתן להשקיע בבית ולעצב אותו לפי השקפתך, כך שלפעמים "אתה לא מרגיש בבית".

ר' ברלה שיינר:

"היתרונות? לא יודע אם אפשר לקרוא לזה יתרון, זה פשוט מכורח המציאות. ברור שאם הייתה לי את האפשרות, הייתי קונה דירה משלי, אבל לע"ע זאת האופציה הכי טובה בשבילי, אז אני מנצל אותה.

"החיסרון - יש תחושה לא נעימה לקחת כסף וכביכול לזרוק לפח. יש חסרון נוסף, והיא התחושה שאין לנו משהו שהוא שלנו.

"היתרון - זה עוזר לנו לשרוד ב"ה, וכנראה שזה חלק מהדרך שלנו לבית גדול משלנו בעז"ה...

ר' איתן אחיטוב:

"מגורים בשכירות מאפשרים לי לגור גם במקום בו לא כדאי לי או שאיני יכול לרכוש דירה. הם לא מונעים ממני לרכוש באותה העת במקום בו הרכישה משתלמת או מעשית יותר.

"מי שמתגורר בשכירות יכול לשכור דירה שעונה על הצרכים הנוכחיים שלו מבחינת גודל ומיקום, בעוד, שרוכשים רבים מתפתים לרכוש את 'דירת החלומות' הרבה לפני שההון וההכנסות שלהם תואמים לכך.

"כיועץ משכנתאות, אני נאלץ פעמים רבות לשכנע רוכשים שלא 'לקפוץ גבוה מדי', להתקדם צעד צעד. לא תמיד קל ללקוחות לוותר על 'חלום' לטובת משהו שיהיה טוב יותר עבורם מבחינה כלכלית.

"הקושי גדול שבעתיים לאחר שהתבצעה רכישה והרוכשים גילו במפתיע (שינוי בהכנסות או בהוצאות) או שלא במפתיע (תכנון לקוי מראש) שרכישתה גדולה על מידותיהם".


בתמונה: אחיטוב בונה דירת ארעי זמנית, במרפסת.

האם יש לך באופק תכנית לדירת קבע?

ר' רונן עטיה:

"הכל ב'סייעתא דשמיא' - האופק תמיד קיים. תמיד חותרים לשם, והעבודה רבה. מקווה שבעזרת השם אוכל לממש את הרצון בקרוב".

ר' ברלה שיינר:

"אנחנו רוצים דירה משלנו וזה ברור. תכנית מעשית כרגע אין לנו, אבל אנחנו עושים את הדרך לשם, ונעשה הכל כדי להגיע לזה. בעז"ה אנחנו בטוחים שגם נגיע לזה ובגדול".

ר' איתן אחיטוב:

"אני רוכש דירה במסגרת קבוצת רכישה בחריש באותו הרחוב בו אני מתגורר כיום (בשכירות). רכישת הדירה הייתה מתוך שיקולים כלכליים - למדתי על הפוטנציאל הגלום ברכישה בעיר ורכשתי לאו דווקא למטרת מגורים.

"בהתאם לציביון שהעיר קיבלה בפועל הגעתי למסקנה שאני מעוניין לגור בה ולסייע לשלוחים בעיר, אבל אני בכלל לא בטוח שכאשר הדירה שלי תהיה מוכנה ארצה לגור בה. הפרויקט בו רכשתי הוא פרויקט דתי, בשעה שהבניין בו אני שוכר, מתאפיין ביהודים מכל הסוגים.

"שוב, כחב"דניק אני מעדיף את ה'אגודה אחת' הזו על פני מגורים בין אנשים שדומים לי באורחות חייהם. בחודשים הספורים בהם אני גר בבניין, יצרתי קשרים שלא היו יכולים להיווצר במקום מגורי הקודם (שכונת חב"ד בלוד) או אם אגור בבניין עם דיירים דתיים".


בתמונה: עטיה וילדיו - שמחים בסוכתם...

מה הפתרון המערכתי אותו היית רוצה שיהיה, לזוגות צעירים בארה"ק?

ר' רונן עטיה:

"ראשית, כל הירתמות של כל רבנים בריכוזי האוכלוסיות בחב"ד: כפר חב"ד, נחלת הר חב"ד, לוד ועוד.. שישימו את הבעיה על השולחן ויודיעו על מחירון בכל ריכוז - כך, שמי שימכור מעבר למחיר זה, ידעו שהוא מוכר במחיר מופקע. (כמו ברכבים להבדיל). אנו בתור חסידי חב"ד, אמורים לעזור אחד לשני.

"שנית, פרויקט של תמ"א 38 ופינוי בינוי בכל מקום יכול להכפיל את כמו הדירות, ובכך אמור להגדיל את ההיצע ולהגביר התחרות ולהוריד את המחיר.

"ודבר נוסף וחשוב לא פחות - מודעות של הציבור לשטח. כיום הציבור טומן את ראשו בחול. ברגע שכולם יודעים בכל רגע נתון את ההיצע הקיים בשכונה, המודעות גדולה והכוח שלנו בתור צרכנים גודל גם. וזו מטרת הקבוצה שהקמתי בוואטצפ, הנותנת מידע על דירות זולות להשכרה ולמכירה".

ר' ברלה שיינר:

"לחלק דירות בחינם? לא יקרה. שהמעסיקים שלנו יתעוררו בוקר אחד ויחליטו להכפיל לנו את המשכורות? גם לא יקרה. יוקר המחיה פה זה לא דבר חדש וכל אחד מבין שאם ההיצע בשוק יהיה גדול יותר אז המחירים יהיו מאוזנים יותר. אין פתרונות קסם. מה שנותר לנו זה באמת בעיקר להתפלל".

ר' איתן אחיטוב:

'צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפיזרן לבין האומות' - אנ"ש סובלים ממצוקה גדולה יותר מהציבור הרחב, בגלל שהם נוטים להצטופף במספר ריכוזים, מה שמעלה את המחירים באותם אזורים בצורה לא פרופורציונלית לשאר הארץ.

"בהתאם לכך, הפתרון המתבקש הוא לצאת מה'ערימה' ולגור במקום בו הפצת היהדות נעשית בצורה טבעית יותר. כמי שעשה את השינוי בחודשים הזה האחרונים, אני יכול לומר שאני מרוצה מאוד מהשינוי.

"מעבר לכך, אני ממליץ ליצור הפרדה בין השימוש בדירה למטרת מגורים לשימוש בדירה כנכס השקעה, ובהתאם - לשקול רכישה רק במקרה בו הרכישה מייצרת רווח (למשל במחיר למשתכן) ולגור במקום בו נכון לגור".