ראיין: משה כהנא, COL

הרב החדש של כפר חב"ד, הרה"ג מאיר אשכנזי, מסכם שנתיים וחצי של עשייה בלתי פוסקת בבירת חב"ד בארץ הקודש כממשיך דרכו וממלא מקומו של אביו, הרב הבלתי-נשכח של כפר חב"ד הגרמ"ש אשכנזי ע"ה.

נחרצותו ודבקותו במשימה לביצור וחיזוק כפר חב"ד, עוררה עליו מתנגדים – וגם בכלי התקשורת שששו פה ושם על ה'מציאה'. אולם הוא לא מרפה, להיפך: רק לאחרונה התבשרנו על הקמת בי"ד לענייני ממונות בכפר, והוא ממשיך במלוא המרץ לדאוג לענייני החינוך, שיעורי התורה במסגרת יוזמות שונות, תקנות בתי הכנסת, וכן, הוא ממשיך לדאוג לענייני הצניעות.
הוא מכתת את רגליו מבית כנסת בגבעה זו, לבית כנסת לצעירים בשכונה אחרת, וחדור במטרה אחת כאמור: חיזוק וביסוס הכפר של הרבי בכל המובנים.

בשיחת חג מיוחדת למגזין ראש השנה ב-COL, הוא ענה על כל השאלות שהעזתי לשאול, בצורה נרחבת וגלוית-לב:

בראשית הדברים, פותחים בדבר הלכה: מידי חג הרב עמל להוציא קובץ ובו קיצור הלכות הנצרכות. מה הסיבה? הרי הכל כתוב?...
הרב מאיר אשכנזי: "אכן, בימים אלו הוצאתי לאור את הלכות ר"ה ויוהכ"פ, הקובץ יחולק בעז"ה בכל בתי כפר חב"ד וכן בבתי הכנסת.
לקראת חג הסוכות אוציא לאור אי"ה את הלכות סוכה וארבעת המינים.
מכמות השאלות שקיבלתי בערבי חגים, נוכחתי לדעת שאנשים זקוקים לקובץ הלכות זמין, שיהיו בו כל ההלכות המרכזיות והמעשיות הנצרכות בכל בית, לאנשים לנשים ולילדים.   
בקובצי הלכה אלו יש לא רק את מנהגי חב"ד כי אם גם את ההלכות הנצרכות מהשו"ע ומהפוסקים האחרונים. כך יש לכל אדם תחת ידו תשובות והדרכות לכל שאלה ולכל מצב בחג בעז"ה.

כשמדברים על 'הימים הנוראים', אי אפשר שלא להיזכר בגרמ"ש אשכנזי ע"ה, באווירת הימים הנוראים שהקרין סביבו. ביקשנו מבנו וממלא מקומו הרב שיחי', שיספר מהנהגות מיוחדות שראה אצל אביו הרב ע"ה.
הרב אשכנזי: "אצל אבא ע"ה החג התבטא בתורה. הוא עסק רבות בהלכות החג והיה לו תענוג מיוחד לבאר את מנהגי חב"ד ומנהגי רבותינו נשיאנו, ובהם אופן התקיעות המיוחד של הרבי – בתקיעת השברים.
היה חשוב לו מאד שבני המשפחה יהנו בחג, אך הוא עצמו נהנה תמיד מתורת החג.

שתי הבחינות של "אבינו מלכינו"

זיכרון מיוחד שלכם אצל הרבי בר"ה או בתקיעות?
"את התקיעות אצל הרבי קשה לתאר. אם זו הרצינות הנוראה שראו על פניו, ואם זה התפילות והבכיות על הפני"ם ובהם בקשות של יהודים מכל הסוגים על עניינים גשמיים ורוחניים. אפשר היה לראות במוחש אצל הרבי את שתי הבחינות של "אבינו מלכינו". מצד אחד דאגה של אבא לכל יהודי, ומצד שני מלכות של ראש השנה עם כל התוקף. הדבר השפיע על כולם. נדמה לי שבחור אחרי תקיעות לא נשאר אותו דבר כמו שהוא היה לפניהן."

מהי ההכנה המתאימה של חסיד לקראת ראש השנה?
"ההסתכלות של חסידות על ראש השנה היא שהכול מתחיל מחדש. אם זה המלכות של הקב"ה שמסתלקת בליל ר"ה ועל ידי תקיעת השופר ממשיכים אצל הקב"ה רצון חדש למלוכה, והקב"ה מוכתר מחדש למלך על העולם כביכול. ואם זה מצד ההשפעות לעולם שנמשכות השפעות חדשות לגמרי. הסתכלות כזו על ראש השנה נותנת ליהודי דחיפה גדולה בעבודת ה', משום שניתנת לו הזדמנות להתחיל הכל מחדש. לא מדובר רק על שיפור של מצב קודם, כי אם  על הזדמנות להתחיל הכל מחדש. תנועת הנפש של יהודי בראש השנה צ"ל שיקבל על עצמו להתחיל משהו חדש לגמרי, להיות אדם אחר בהנהגתו, אם זה בין אדם למקום ואם זה בין אדם לחברו. ויש לזה גם נתינת כוח רבה.

באחת השיחות דיבר הרבי על סתירת הפסוקים, שמצד אחד כתוב שהקב"ה "לא יקח שוחד", ולאידך כתוב "ושוחד מחיק רשעים יקח"?

והרבי ביאר, ששוחד של מצוות הקב"ה לא לוקח, אך שוחד של תשובה הקב"ה לוקח. זה שתשובה היא שוחד זהו מפני שלא מדובר על תשובה שלימה שכיפרה על החטאים, אלא מדובר על תשובה בסיסית של עזיבת החטא וקבלת עול מלכות שמים כללית, והפסוק מלמד שתשובה כזו כבר גורמת שהקב"ה לא יעניש את האדם על החטאים למרות שהוא לא התוודה עליהם, כיון שקבלת עול היא היסוד ליצור אדם חדש ושונה לגמרי ממה שהיה קודם, וכאשר נעשה אדם חדש, הרי החטא אינו מתייחס אליו יותר, ואי אפשר להעניש אותו.
העבודה הנדרשת בראש השנה היא קבלת עול כללית, וקבלת עול זו יוצרת אדם חדש והתחלה חדשה לגמרי.

"בכפר יש ריכוז גדול של ציבור איכותי מאד"

לאחר הקדמה רוחנית זו לקראת ראש השנה הבעל"ט, ברשות הרב ניגש לעניינים שעל הפרק:

איך הרב מסכם את השנה האחרונה, ובכלל את השנתיים בתפקיד הכי אחראי, כמד"א של כפר חב"ד שאותו ייסד הרבי הריי"צ ואותו ביסס הרבי נשיא דורנו?

"לפני שאדבר על הרבנות של הכפר, אומר משהו על תושבי הכפר. בכפר יש ריכוז גדול של ציבור איכותי מאד, שרוצה לחנך את ילדיו כראוי ברוחניות ובגשמיות. יש בכפר ארגוני חסד וסיוע רבים, שיעורי תורה רבים לגברים ולנשים, כמניין וחצי של  בתי כנסת, מקוואות מפוארים, מוסדות חינוך וצוותי חינוך איכותיים ביותר, ואני חש זכות גדולה מאד לשמש כרב במקום כזה.

"הרבנות של כפר חב"ד היא זכות גדולה וגם חובה, בהיותה נחלה של הרבי ועיר הבירה של חסידי חב"ד בארץ הקודש. הזכות והחובה היא גם עבורי כמרא דאתרא, וגם עבור תושבי המקום שזכו לגור בעיר הבירה.
"ציבור אנ"ש מכל רחבי הארץ מגיע הרבה לכפר חב"ד, אם זה לעריכת שמחות ואם זה לשבתות שבע ברכות או לקניות וסידורים אחרים. כך שהצביון והאווירה בכפר משפיעים באופן ישיר על קהילות אנ"ש אחרות.

"אתגרים חדשים"

"אין זה סוד שבשנים האחרונות נוצרו אתגרים חדשים לציבור החרדי בכלל ולציבור החבד"י בפרט. היציאה המוגברת לשוק העבודה הכללי, ההתפתחות הטכנולוגית ועוד ועוד, דורשים מאיתנו להגדיר ולהדגיש גבולות מסויימים – שבעבר היו נראים מובנים מאליהם - זאת כדי שנהיה קשורים למעלה ולא ניפול למטה ח"ו.
בנוסף לנורמות והגבולות שכל אחד מגדיר במשפחתו, ישנן נורמות קהילתיות משותפות לכלל הציבור. הציבור בכפר מבין זאת היטב, ויש בי הכרת הטוב גדולה ביותר לתושבי הכפר, על האחריות והנשיאה המשותפת בעול הצביון הרוחני. כל אחד יכול להבחין בזה היטב בכל פינה בכפר ב"ה, והנני מודה לקב"ה בכל רגע על הזכות להיות במקום כזה, ומתפלל שהמקום ימשיך ועלה מעלה מעלה.
לנגד עיני עומדים המכתבים וההוראות של הרבי לכפר חב"ד, השעות הרבות שהרבי השקיע להעמיד את המקום כראוי בגשמיות וברוחניות, והחובה המוטלת עלינו לשמור ולחזק את המקום לנח"ר הרבי.

"בשנה האחרונה נעשו ב"ה פעולות חשובות לביסוס עתידו של הכפר, ביניהן:

1. החלטה של כלל חברי האגודה באסיפה כללית שנכסי הכפר יישארו בידי אגודת כפר חב"ד ולא יימכרו ולא יושכרו לגורמים זרים. זאת בהתאם להוראות הרבי בעניין. עסקתי רבות בהובלת ההחלטות ובניסוחן, מפני שלהחלטה אחרת בעניין היו יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על עתיד הכפר ברוחניות ובגשמיות ח"ו.

2. הקמת הוועד הרוחני. מדובר בקבוצה מגוונת ואיכותית מתושבי הכפר, שמתכנסת לעיתים קרובות ועוסקת בחיזוק העניינים הרוחניים בכפר. לעונג הוא לי לעבוד יחד איתם, ובהזדמנות זו הנני רוצה להודות להם מקרב לב, ואין ספק שהרבי מברך את כל המסייעים בזה בכל מילי דמיטב.
בנוסף לפעולות שהתפרסמו בציבור, ביקרו חברי הוועד הרוחני בשבועות האחרונים בחיידר אהלי תורה, בתלמוד תורה, ובישיבת הבוכרים, קיבלו סקירה על מצב המוסדות, ויפעלו לפי הצורך לחיזוק הרוחניות במוסדות הכפר יחד עם צוותי המוסדות אי"ה. 

3. חיזוק מערכת הכשרות בכפר, החולשת על מגוון גדול ורחב של חנויות ויצרני מזון. הנני רוצה להודות לרב מנחם מענדל שי' (בהר"ח) אשכנזי שמתמסר ימים ולילות לחיזוק ענייני הכשרות, וכן לבעלי העסקים והחנויות על שיתוף הפעולה המלא בכל עת לחיזוק הכשרות בכפר.

4. עריכת תקנות לבתי הכנסת בכפר חב"ד, על ידי הוועד הרוחני ובשיתוף פעולה מלא ומכובד של גבאי כל בתי הכנסת בכפר. התקנות נועדו לחזק את האווירה החסידית והחבדי"ת, את שיעורי התורה, את כבוד וקדושת בתי הכנסת, ויתנו תוספת כוח לגבאים לעמוד על עקרונות הלכתיים וחסידיים בניהול בתי הכנסת אשר הם מתמסרים אליהם כל השנה ותבוא עליהם ברכה. התקנות יתפרסמו לציבור בקרוב מאד בעז"ה.

5. הקמת בית דין לענייני ממונות שייתן מענה בדין ודברים בין תושבי כפר חב"ד."

לגבי הקמת בי"ד לענייני ממונות. 68 שנים לא היה בכפר בי"ד, מה הסיבה ולאיזה צורך הוא הוקם כעת?
"אבי מורי ע"ה ערך דיני תורה, ובמקרה הצורך צירף אליו תלמידי חכמים מובהקים כמו הגה"ח הרב יעקב הכהן ע"ה כ"ץ, או הגה"ח הרב מאיר צבי ע"ה גרוזמן, ואחרים, כך שבית דין בכפר חב"ד אינו דבר חדש. אלא שהיום נוצר צורך למסד דברים, להעלות את פסקי הדין על הכתב, לנמק ולכתוב מקורות לפסקי הדין.

חברי בית הדין (מלבדי) הינם הגה"ח הדיין הרב מאיר  אהרון ראש כולל לדיינות ברחובות, והרה"ג הדיין ר' מרדכי  ריפקיינד, אשר להם ניסיון רב בדיני ממונות ואני חש סיפוק גדול לעבוד איתם ב"ה. תושבי הכפר מביעים אימון רב בבית הדין, וכמה דיונים חשובים כבר התקיימו והוכרעו בבית הדין. בהזדמנות זו הנני מברך אותם על הזמן והכוח שהם משקיעים בעניין זה בכפר חב"ד. ישלם להם ה' יתברך בכל מילי דמיטב.  
ברצוני להדגיש שבית הדין נועד לתת מענה לתושבי כפר חב"ד בלבד. דין ודברים בענייני ממונות בין אנ"ש בכלל, ניתן לדון בבית דין רבני חב"ד.
וכאן המקום להודות לועד רבני חב"ד, וביניהם הגה"ח הרב ירוסלבסקי, הגה"ח הרב גלוכובסקי, הגה"ח הרב גוראריה, והגה"ח הרב הבלין עמם אני עומד בקשר, והנני מודה להם על העמידה האיתנה ועל הסיוע לענייני כפר חב"ד. 

"נאלצתי לנהוג באופן מסויים כהוראת שעה ומחוסר ברירה"

לגבי גידור פרצות, שהרב כמד"א עסק בהם, ובהם עניין הצניעות, היו שטענו שאולי הדרך היתה נוקשה מידי? והאם יש שינוי בשנתיים הללו, אילו דברים השתפרו?
"עמידה על עקרונות היא דבר לא קל אף פעם, ובפרט כאשר באים לשנות נורמות. אין ספק שבשנתיים האחרונות חוויתי רגעים קשים, ובפרט כאשר נאלצתי לנהוג באופן מסויים כהוראת שעה ומחוסר ברירה, אך ה"רעש" היה מקבוצה שולית ביותר והוא אינו יותר מרעשי רקע.
רובו ככולו של הציבור מגלה הבנה רבה לצורך הגדול שנוצר להעמיד דברים על מקומם, וכפי שאמרתי קודם אני גאה ביותר וביותר בציבור הנפלא של תושבי כפר חב"ד, ומלא בהכרת הטוב על השינוי שנעשה, והלוואי וימשיך ויעלה מעלה באופן של חזק חזק ונתחזק ויתוקן כל הדרוש תיקון. אין ספק שהדבר מחזק את האווירה הרוחנית הכללית בכפר בכל התחומים, הן אצל המבוגרים והן אצל הילדים וניתן לחוש זאת היטיב ב"ה.   

תקנות בתי הכנסת

מצד אחד יש ריבוי בתי כנסת, ומצד שני רוצים לשמור על האוירה של הכפר של פעם. איך עושים את זה?

"בתי הכנסת בכפר הם דבר מבורך ביותר. הם נותנים הזדמנות לכל אברך למצוא את מקומו. גבאי בתי הכנסת משקיעים כוחות רבים ביותר להעמידם כראוי. רבני בתי הכנסת והמשפיעים מוסרים שיעורים, מתוועדים ומשקיעים כוחות בבתי הכנסת.

אני משתדל מידי שבת להתפלל בבית כנסת אחר, לחזור שיחת קודש מהרבי או להשתתף בהתוועדות, והנני חש היטיב את הברכה וההתחזקות שקיימת בבתי הכנסת בכפר ב"ה.
ולשאלתך: הזכרתי קודם את תקנות בתי הכנסת. אחת המטרות של התקנות היא אכן, שהסגנון הייחודי של בתי הכנסת השונים יבוא במקביל לצביון החסידי השורשי והאחיד שהיה בכפר חב"ד בעבר וצריך להמשיך ולהישאר גם בעתיד, ובכל בתי הכנסת בכפר.

דרכו של אביכם הרב ע"ה, מלווה אתכם ברגעים של החלטות גורליות?
"מגיל צעיר ביותר ראיתי את אבא נאבק להעמיד את כפר חב"ד כראוי, אם זה בהנהגה של יחידים, ואם זה בבניין מוסדות החינוך בכפר. הוא תמיד אמר: 'קיבלתי מהרבי פיקדון יקר ביותר, ועלי לעשות הכל כדי להחזיר אותו שלם ושמור ככל האפשר'. הוא איבד כוחות זמן ובריאות עבור זה, ולעיתים שילם מחיר ציבורי כבד בעקבות עמידה איתנה על שמירת האינטרסים של הכפר כפי שהוא הבין שכך רוצה הרבי. 

"המרא דאתרא משמש כשומר הסף, ונדרש ממנו לעמוד בחזית המאבק"

"בימים אלו יצא לאור ספר נפלא בעריכת אחי הרב יוסף שי', ובו תולדות חייו של אבי מורי הרב ע"ה השזורים בתולדות כפר חב"ד. בספר ניתן לראות את הראיה ארוכת הטווח שלו בניהול ענייני הכפר, ואיך שהיה מוכן לשלם מחיר בהווה כדי שהעתיד של הכפר יהיה טוב יותר. אם זה בהקמת חיידר אהלי תורה, אם זה בשינויים המפליגים שעשה במאפיית המצות, ושינויים נוספים שבשעת מעשה גבו ממנו מחיר ציבורי כבד, אך לאחר זמן נוכחו בצדקת דרכו. אימי שתחי' ותבדלחט"א עמדה תמיד לצידו, חיזקה ופעלה ככל הדרוש. ייתן לה ה' יתברך אריכות ימים ושנים טובות להמשיך לפעול בענייני הכפר.  


"הרב אשכנזי": שער הספר החדש שיצא לאחרונה

"תפקידו של רב בדורנו אינו רק לשבת בלשכה לענות תשובות הלכתיות, ולברך באירועים. על הרב לצאת אל השטח, לחיות את הבעיות של הציבור ולחפש פתרונות, הן בעניינים רוחניים והן בעניינים גשמיים.
מרא דאתרא צריך לשרת את הציבור בעניינים רוחניים וגשמיים, להיאבק על האינטרסים של הציבור ועל התנהלות של צדק ויושר במקום. פעמים המרא דאתרא משמש כשומר הסף, ונדרש ממנו לעמוד בחזית המאבק לתועלת הציבור. לעיתים זה לא קל, אך התפקיד מחייב זאת ואני רואה בזה זכות גדולה ביותר, ומתפלל שאכוון לרצון קדשו של הרבי ותהיה לי סייעתא דשמיא.

מה דעת הרב לגבי מצוקת הדיור בכפר ודרכי הפתרון?
"אחד הדברים הנוגעים ביותר לליבי הוא מצוקת הדיור בכפר. אחד הדברים הראשונים שעשיתי בתחילת כהונתי היה כינוס בעניין הדיור של כלל תושבי הכפר בו דיברתי על מחירי השכירות הגבוהים והצעתי כמה דרכי פעולה בעניין, ובראשם שוועד הכפר יאכוף את התקנה שהשכרת הדירות בכפר תהיה אך ורק לבני ובנות הכפר כפי שהיה נהוג בכפר חב"ד בעבר.
לדעתי צריך גם לעשות הכל כדי להרחיב את הכפר ולתת אפשרות לזוגות הצעירים לקנות כאן דירות.
אלא שבעניין זה לשכת הרבנות איננה הרשות המבצעת. זהו אחד התפקידים המרכזיים שהוועד הגשמי של כפר חב"ד צריך לעסוק בהם ולבצע אותם. מצידי הנני מוכן לסייע בעניין בחפץ לב, בכל עת ובכל שעה.

מה לגבי פיתוח אפשרויות תעסוקה בתוך הכפר? אולי איזור תעשייה? חנויות?
"לדעתי צריך לעשות הכל כדי שלאברכים יהיה טוב בגשמיות כפשוטו בתוך הכפר. אם זה במגורים מתאימים, ואם זה בפרנסה בכבוד בתוך הכפר. הכפר מלא בכישרונות ברוכים שרוצים לעבוד ולהתפתח ומבקשים להישאר בתוך המחנה, וצריך לעשות הכל כדי לסייע להם – מלבד זה שכאשר עובדים בתוך הכפר, הדבר נעשה גם באווירה רוחנית מתאימה.
אלא שלזה נדרש שיתוף פעולה של כל הגורמים המתאימים בכפר. יש להקים צוותי חשיבה שידונו בהתפתחות העתידית של הכפר בגשמיות, ויתנו פתרונות ארוכי טווח מתוך התחשבות באינטרס הציבורי בלבד, וכמובן בהתאם להוראות הרבי בנושא.

מה הרב מאחל לתושבי כפר חב"ד לקראת השנה החדשה הבעל"ט?
"כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגו"ר, שנת שלום ואחדות, נחת חסידי מתוך הרחבה אמיתית, ונשמע ונתבשר אך ורק בשורות טובות ומשמחות בגו"ר למטה מעשרה טפחים בעניינים הכלליים והפרטיים, ובראשם בשורת הגאולה ומלכנו בראשינו תיכף ומיד ממש. 
ונזכה לחזק יחדיו את כפר חב"ד בגשמיות וברוחניות, שיהיה מקום של תורה ויראת שמים לכבוד ולנחת רוח הרבי, מתוך שיתוף פעולה מלא בין כל הגורמים בכפר חב"ד לתועלת הציבור".