מערכת COL
|
יום כ"ג אלול ה׳תשע״ז
14.09.2017
תרופה מרה – מתנת מדינת הגמדים
כאשר כולם מתכוננים בימי הרחמים והסליחות לימי 'המלכת המלך' בראש השנה בהם נייחל ונעתיר להתגלות מלכות שמים - "מלוך על העולם כולו בכבודך", באה קבוצת הגמדים מהבג"צ ומכריזה "אנא אמלוך" • כמידי שבוע במסגרת מגזין שישי מאמר אקטואלי ומרתק מאת רב העיר קריית מוצקין הרב דוד-מאיר דרוקמן • למאמר המלא
הרב דוד-מאיר דרוקמן
הרב דוד מאיר דרוקמן
מצות ה' צריך כידוע לקיים בשמחה. על אחת כמה וכמה כשמדובר במצווה רבה ונישאה כמו תקיעת שופר.
בכלל, נצטווינו הרי בראש השנה, חרף היותו יום הדין, להיות אפופים במצב רוח מרומם: "אכלו משמנים ושתו ממתקים ...כי חדות ה' מעוזכם" – מתווה לנו הנביא את אופן ההנהגה ביום הדין.
מספרים על הגאון הנודע הרי"ד סולובייצ'יק מבוסטון, שהתגורר בצעירותו בעיירה חסלביץ' ברוסיה בה התגוררו גם חסידים רבים - שפליאה הייתה בעיניו הנהגתו של 'בעל התוקע' החסידי שהתייפח עמוקות באמירת הפסוקים שלפני תקיעת שופר.
תפילה ב'ימים הנוראים', ציור של ר' זלמן קליינמן
"היכן השמחה בעבודת ה', ובמיוחד בקיום מצות היום דשופר?" תהה בליבו העילוי הצעיר לבית בריסק.
ועד, כפי שמעיד על עצמו הגרי"ד, 'ירד לו האסימון' והוא קלט את פשר התופעה של דמעות טרם תקיעת שופר, זה קרה לאחר שהוא עלה על ביאוריו העמוקים של אדמו"ר ב'לקוטי תורה' בהם מסביר רבנו מה המשמעות של 'המלכת המלך' בראש השנה המגיעה לשיא בעת תקיעת שופר.
***
ותורף הדברים: כי בשעה שעומד היהודי בראש השנה נוכח " ה-מ-ל-ך, יושב על כיסא רם ונישא", כאשר מוטלת עלי כתפיו הזעירות המשימה להכתיר את מלכו של עולם – הוא כולו אחוז רעדה ו'לא מוצא לעצמו מקום'. "מי אני, לבוש בלבושים הצואים, שאבוא לפני המלך. והרי אין לבוא לחצר המלך בלבוש שק?" תוהה היהודי לעצמו.
וכך, ככל שהוא מתבונן בעומק הסיטואציה הזו בעלת 2 הקצוות; מצד אחד הוא האביון והדל שאמור להכתיר, לא פחות, מאשר את מלכו של עולם, ומאידך, מלכא קדישא מלך מלכי המלכים שאותו הוא אמור לקבל באופן שהוא-המלך מופיע בהיכלו בכל הדר לבושו, עזוזו ותפארתו - נכנס התוקע למצב של התבטלות וכיווץ אדיר!
ואזי, הפסוק הפותח "מן המצר קראתי י-ה: איננו כבר מליצה בעלמא, זה הופך לצרחה! הוא באמת מרגיש שהוא ב"מצר" (ולהעיר, שלא במקרה גם צורתו של השופר מצד אחד צר, ובסופו רחב). מה תימא, שהביטוי היחידי נוכח סערת נפש שכזו של 'התוקע מחסלביץ'' - הם דמעות...
וכך, מבארים בספרים הקדושים, שככל שהרגשה הפנימית היא יותר ויותר - "מצר", זה מה שמביא ומעורר את הרצון במלך לשוב ולמלוך על 'ר' ישראל', על עם ישראל וכתוצאה מכך – על העולם כולו, עדי: "וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו".
ככל שה"מן מצר קראתי" משמעותי יותר, כך ה"ענני במרחב" כפועל יוצא מכך – הוא ענק יותר!
***
כנראה לא די היה ב"מצר" ההולך ומתמשך עד כה, זה קרוב לאלפיים שנה מאז גלינו מארצנו, הרי "זכינו" לתוספת ולפתן ל"מצר" הזה, וזה הגיע השבוע בצורת תזכורת מכאיבה כי לא רק שגלינו מ-ארצנו אלא גלינו וגולים אנו ב-ארצנו.
כאשר כולם מתכוננים בימי הרחמים והסליחות לימי 'המלכת המלך' בראש השנה בהם נייחל ונעתיר להתגלות מלכות שמים - "מלוך על העולם כולו בכבודך", באה קבוצת הגמדים מהבג"צ ומכריזה "אנא אמלוך".
מי יודע תעלומות לב? אולי לא כיוונו דיי אשתקד בפסוקים שלפני תקיעות; "אל יעשקוני זדים", מי יודע אפשר והש"ץ ב"הנני העני ממעש" לא אמר בשנה החולפת עם כל הלב את ה"ותגער בשטן לבלי ישטינני" – כך או כך, ה'סטרא אחרא' התגלה בריקנותה בהחלטת הבג"צ השבוע הזוממת לנתק היל"ת את תלמידי הישיבות מתלמודם.
ואם חשבנו שתחתון יותר משלטון מפא"י בתחילת ימי המדינה – אי אפשר, בא לנו "העליון" והוכיח שאפשר להיות עוד תחתון, ועוד תחתון, ויותר ויותר, טיפער און טיפער, "בארץ מתחת".
נו, זה ברור לחלוטין "כי כל כלי עליך לא יוצלח", ובשורה התחתונה, אין ספק שיתקיים בע"ה "דידן נצח" – אבל, רבש"ע 'כמה זה יעלה לנו', כמה כאב לב ועגמת נפש יהיה כלול בחשבון? בכמה "ביאת מחרפי א-ל בתוך חדריה" – זה יהיה כרוך?
אין זאת, אלא, מן הסתם, כדי להזכירנו, אם קצת שכחנו, שעדיין מצויים אנו ב"מצר".
***
הרבי הריי"צ מליובאוויטש העיר פעם על הפסוק בנבואת ההרגעה; "לרגע קטון עזבתיך" – "כן, זה 'לרגע"– "אבער א ביטערער רגע" = אבל רגע מר.
כשסיפרו לאמו של הרבי – הרבנית הצדקנית מרת שטערנא שרה את ההתבטאות של בנה, היא הגיבה בחכמתה: "רע" - אסור לומר, אבל 'מר' – זו תרופה.
בטוחנו, ש"המר" שהעניק לנו הבג"צ לקראת השנה החדשה תהיה זו אך בגדר 'תרופה' – לעורר אותנו יותר ויותר, על מנת שנבקש ביתר עומק; "והרשעה כולה בעשן תכלה", וכבר הבטיחוני רבותינו; "שנה שהיא רשה (עניה) בתחילתה – מתעשרת בסופה".
- אנו בהחלט מוותרים ו'מוחלים' על התרופות המרות, מעדיפים אף חפצים בתמורתן
– בשנה טובה ומתוקה.
הוסף תגובה
0 תגובות