מערכת COL
|
יום כ' אלול ה׳תשע״ז
11.09.2017
הבדידות, השלכותיה ודרכי התמודדות • מאמר שלישי בסדרה
בהמשך לשני המאמרים הקודמים בסדרה, מאמרים מקצועיים שזכו להתעניינות גדולה, אותם הגיש כאן ר' מישאל אלמעלם חסיד חב"ד ופסיכוטרפיסט מוסמך, מערכת COL מתכבדת להגיש מאמר שלישי בסדרה, והפעם על "הבדידות משמעותה והשלכותיה על חיי היוצאים מן הקהילה" • ומה הם דרכי ההתמודדות? • למאמר המלא מאמרים נוספים בסדרה: פרק ראשון: קושי בתקשורת בין-אישית. מה עושים?כיצד נגיע לפתיחות ושיתוף רגשי עם יקירנו? • מאמר שני בסדרה
אילוסטרציה: ארכיון COL (למצולם אין קשר)
מישאל אלמעלם
משבר נפשי ושמו בדידות
בשנים האחרונות גדלה לצערנו תופעת של "היוצאים מן הקהילה" כל אחד למקום (עולם) שונה-בארץ בחו"ל, לזמן (שנה) שונה חדשים, שנים וכו', ולכיוון (נפש) ודרך משלו בהתאם למצבו הנפשי), מה שמעלה את השאלה: כיצד אנו כקהילה אמורים להתמודד עם התופעה?
רוב המקרים התחילו ונגמרו במשבר גיל ההתבגרות, אמנם ישנם מקרים שהסתיימו בצורה טראגית, התמכרויות קשות, דיכאון קליני מז'ורי (עמוק), מחשבות אבדניות ואף אובדנות לצערנו, כאשר את התופעה הזו מלווה אלמנט שרשי עיקרי והוא הבדידות.
המצב כפי שבא לידי ביטוי בחיינו הנו אובדן: אובדן ליוצאים מן הקהילה, לנו ההורים ולקהילה כולה המתמודדים עם הסיטואציה החדשה אליה נקלענו כתוצאה מהשינוי שחל אצל יקירנו.
זהו אובדן רוחני, אובדן ערכי, אובדן קרבה וקשר, אבדן רגשי נפשי, אבדן זמן בחיי יקירנו...
בדידות מהי?
כאשר נער מתבגר בוחר לצאת מהמרחב הקהילתי ולהתנתק מחיי הקהילה, הוא מוצא את עצמו מאוד מהר במצב של בדידות נפשית תוך אישית עמוקה מה שבסופו של יום לצערנו עשוי להוביל להתמכרות לחומרים מסוכנים, דכאון קליני מז'ורי, למחשבות אובדניות ולאובדנות כאמור.
אסביר:
ישנם מספר מצבים במערך הנפשי המתייחסים למילה הנגזרת מן השורש ב.ד.ד. ומשמעותה בחיי האדם.
ראשית נפריד בן מצב של בידוד חברתי לעומת בדידות.
בידוד חברתי: מתייחס למצב נתון בו אדם נמצא מבודד במרחב החיים, הוא פשוט הוא נעדר אנשים חיים לצדו שאיתם הוא עשוי לחבור, כמו אדם הנוסע לחו"ל ואין לצדו חברים או מכרים כעת, או אדם שבחר להתבודד מחברת אנשים.
בדידות: לעומת זאת מתייחסת למצב נפשי בו האדם הנתון במרחב החברתי יחד עם אנשים, חברים שהוא מכיר אך חש חוסר שייכות לאנשים ולחברה אליה הוא אמור להשתייך.
ובבדידות ישנם שני מצבים המשקפים סוגי בדידות שונים:
1. בדידות אישית-תוך אישית לעומת: 2. בדידות בין אישית.
בדידות אישית ותוך אישית: מבטאת מצב נפשי קשה של בדידות בו האדם חש מנותק רגשית מעצמו ואיננו חובר לחלקים הרגשיים שבתוכו, מה שמזמין מצב של דיסוציאציה (ניתוק רגשי) בו האדם הולך ודועך נפשית למצבים פתולוגיים כדיכאון קליני מז'ורי עמוק, מה שבסופו של תהליך עשוי להוביל לאובדנות.
בדידות בין אישית: לעומת זאת מספרת לנו על מצב נפשי פחות גרוע מבחינה זו שהאדם הנתון בבדידות מנותק רגשית 'רק' מהמרחב הבין אישי קרי: הקהילה, חברים וכד', אך עדיין הוא מחובר לחלקים הנפשיים רגשיים של עצמו, מה שמותיר את היכולת לחבור למרחב בין אישי בדוגמת קהילה או חברה חדשה בה הוא עשוי לחוש שייך.
הגורמים העיקריים לבדידות ולמשבר הנפשי בחייהם של היוצאים מן הקהילה:
ישנם גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים, (נתייחס כאן לגורמים הסביבתיים, משום שהגורמים הגנטיים לא שכיחים בדרך כלל ללא גורמים סביבתיים)
א. משבר תוך משפחתי: על רקע- חינוך נוקשה ואלים (הן מילולית והון פיזית), חוסר פניות נפשית של הורים לילדיהם (הורים שעסוקים בקריירה ולא פנויים לחיי משפחה).
ב. משבר חינוכי: כאשר ברקע ישנו מורה, מלמד, משגיח, משפע וכו' שבחוויית המתבגר 'חיפש אותו', ירד לחייו, עד שהמתבגר מאס בדרך זו ונטש אותה.
ג. משבר גיל ההתבגרות: על רקע גיבוש זהות (מה שמכונה 'מחפש את עצמו'(.
ד. דחיה פאסיבית (המלווה בהתעלמות מהילד) ואקטיבית (המלווה בתוקפנות הן מילולית הן פיזית): בגיל הילדות המוקדמת המולידה משבר אמון עמוק ומשבר פתולוגי פוסט טראומתי, הן דחיה על רקע משפחתי והן דחיה על רקע חברתי.
ההשלכות הפיזיות והנפשיות על חייהם של הסובלים מבדידות היוצאים מן הקהילה:
השלכות פיזיות: בטווח המידי נוכל לצפות ב: עייפות כרונית, לחץ דם גובה, בעיות במערכת החיסון והעיכול, השמנת יתר ועוד...
בטווח הרחוק: נוכל לצפות ב: בעיות לב, אלצהיימר, סרטן ועוד...
השלכות נפשיות:
ריחוק מחיי קהילה ומשפחה מזמין ריקנות תוך אישית המובילה לבדידות בין אישית ומחריפה לעיתים לבדידות תוך אישית מה שמסביר את תופעת ההתמכרות והאובדנות כאמור.
א. כמענה לריקנות הנפשית: נמצא את ההתמכרות לחומרים אסורים המשמשת מפלט מן הריקנות הבין אישית והתוך אישית.
ב. כמענה לבדידות הבין אישית: נמצא את החיפוש אחר שייכות וכאן כל 'הדרכים כשרות' למצוא שייכות ובית, מה שבא לידי ביטוי ב:
1. הימצאות בכל מקום: (לינה ברחוב בתנאים תת אנושיים, בילוי במקומות סיכוניים).
2. חבירה לחוגים שונים של אנשים (עבריינים, הומלסים, אנשים עם חוסר זהות).
3. חבירה לאנשים הזמינים להם בכל שעה (פעם לחבר מן העבר, פעם סתם מישהו שמצבו זהה לשלי, או סתם עובר אורח) מה שמסכן אותם מאוד.
ג. כמענה לבדידות התוך אישית: נמצא את תהליך האובדנות כמענה לחוסר אונים הנרכש כאמור.
דרכי התערבות:
1. טיפול אינטגרטיבי (כוללני) רב מימדי: הכולל את המשפחה הקרובה-(הורים אחים אחיות בהתאם למצב המשפחתי ילדים קטנים או גדולים, מצב הקשר המשפחתי בין הנער/ה לשאר בני הבית וכד'), גורמי קהילה שונים-(רבנים, עסקנים וכד'), גורמי טיפול שונים-( טיפול משפחתי/זוגי, טיפול אינדיבידואלי לפי הצורך וכד').
2. התערבות קהילתית של ראשי הקהילה: בה ידונו בחלופה קהילתית 'ליוצאים מן הקהילה', בדוגמת ייסוד קהילה מותאמת לצעירים שיצאו מן הקהילה
תלוי: מקום- איפה והיכן נכון לייסד קבוצה כזו: בתוך הקהילה או מחוצה לה? תלוי: זמן - באיזו תדירות תתכנס הקבוצה שעות, ימים וכו'. תלוי: מצב - נפשי של הנערים/ות, של ההורים ושל הקהילה בכדי לתזמן את העיתוי הנפשי רגשי שהזמין המצב החדש לכולם!.
כל זאת על מנת לאפשר להם שייכות חברתית ובכדי למנוע מצב של היטמעות בחוסר שייכות חברתית ובכך לקרב את הבדידות אל חייהם של היוצאים מן הקהילה!
3. מערך קהילתי מובנה: לשמירה על קשר עם משפחות היוצאים מן הקהילה קרי-הורים, אחים אחיות ושאר בני משפחה קרובים ורחוקים, חברים מן הקהילה ועוד, על מנת לאפשר את חייהם של היוצאים מן הקהילה גם ביום שאחרי, כאשר הם חשים ריקנות תוך אישית עמוקה מן המצב החדש בו הם נתונים.
4. שיבוץ קהילתי: של הנערים/ות במערך הקהילתי, העסקתם בתפקידים בעלי אחריות ונשיאה בעול יחד על מנת לחזק את שייכותם הקהילתית. גם כאן ההתאמה לאופי התפקידים יבוצעו בחשיבה משותפת לראשי הקהילה על מנת שהשיבוץ יתאים לרוח הקהילה ולצורכיהם של הנערים/ות.
5. מודעות קהילתית/הורית: סדנאות מקצועיות למניעת נשירה מן הקהילה. חיזוק התא הקהילתי/משפחתי על ידי הדרכת הורים מקצועית. סדנאות סביב אתגרי גיל ההתבגרות ובעיקר סביב התפתחות הזהות הקהילתית/משפחתית ומשמעותה בחיי הנערים/ות.
____
כותב השורות, ר' מישאל אלמלם. פסיכותרפיסט מוסמך וחבר באגודה הישראלית הרב תחומית לפסיכותרפיה, אחראי על מערך הנשירה בצפון ירושלים חט"ב וחט"ע מטעם עירית ירושלים, מנהל מכון להדרכת הורים ולטיפול בנוער בסיכון בירושלים, פסיכותרפיסט לטיפול בנוער עובר חוק למניעת פגיעות מיניות בהוסטל בירושלים, ומוסמך בטיפול בפוסט טראומה בייעוץ החינוכי ובחינוך המיוחד .
משבר נפשי ושמו בדידות
בשנים האחרונות גדלה לצערנו תופעת של "היוצאים מן הקהילה" כל אחד למקום (עולם) שונה-בארץ בחו"ל, לזמן (שנה) שונה חדשים, שנים וכו', ולכיוון (נפש) ודרך משלו בהתאם למצבו הנפשי), מה שמעלה את השאלה: כיצד אנו כקהילה אמורים להתמודד עם התופעה?
רוב המקרים התחילו ונגמרו במשבר גיל ההתבגרות, אמנם ישנם מקרים שהסתיימו בצורה טראגית, התמכרויות קשות, דיכאון קליני מז'ורי (עמוק), מחשבות אבדניות ואף אובדנות לצערנו, כאשר את התופעה הזו מלווה אלמנט שרשי עיקרי והוא הבדידות.
המצב כפי שבא לידי ביטוי בחיינו הנו אובדן: אובדן ליוצאים מן הקהילה, לנו ההורים ולקהילה כולה המתמודדים עם הסיטואציה החדשה אליה נקלענו כתוצאה מהשינוי שחל אצל יקירנו.
זהו אובדן רוחני, אובדן ערכי, אובדן קרבה וקשר, אבדן רגשי נפשי, אבדן זמן בחיי יקירנו...
בדידות מהי?
כאשר נער מתבגר בוחר לצאת מהמרחב הקהילתי ולהתנתק מחיי הקהילה, הוא מוצא את עצמו מאוד מהר במצב של בדידות נפשית תוך אישית עמוקה מה שבסופו של יום לצערנו עשוי להוביל להתמכרות לחומרים מסוכנים, דכאון קליני מז'ורי, למחשבות אובדניות ולאובדנות כאמור.
אסביר:
ישנם מספר מצבים במערך הנפשי המתייחסים למילה הנגזרת מן השורש ב.ד.ד. ומשמעותה בחיי האדם.
ראשית נפריד בן מצב של בידוד חברתי לעומת בדידות.
בידוד חברתי: מתייחס למצב נתון בו אדם נמצא מבודד במרחב החיים, הוא פשוט הוא נעדר אנשים חיים לצדו שאיתם הוא עשוי לחבור, כמו אדם הנוסע לחו"ל ואין לצדו חברים או מכרים כעת, או אדם שבחר להתבודד מחברת אנשים.
בדידות: לעומת זאת מתייחסת למצב נפשי בו האדם הנתון במרחב החברתי יחד עם אנשים, חברים שהוא מכיר אך חש חוסר שייכות לאנשים ולחברה אליה הוא אמור להשתייך.
ובבדידות ישנם שני מצבים המשקפים סוגי בדידות שונים:
1. בדידות אישית-תוך אישית לעומת: 2. בדידות בין אישית.
בדידות אישית ותוך אישית: מבטאת מצב נפשי קשה של בדידות בו האדם חש מנותק רגשית מעצמו ואיננו חובר לחלקים הרגשיים שבתוכו, מה שמזמין מצב של דיסוציאציה (ניתוק רגשי) בו האדם הולך ודועך נפשית למצבים פתולוגיים כדיכאון קליני מז'ורי עמוק, מה שבסופו של תהליך עשוי להוביל לאובדנות.
בדידות בין אישית: לעומת זאת מספרת לנו על מצב נפשי פחות גרוע מבחינה זו שהאדם הנתון בבדידות מנותק רגשית 'רק' מהמרחב הבין אישי קרי: הקהילה, חברים וכד', אך עדיין הוא מחובר לחלקים הנפשיים רגשיים של עצמו, מה שמותיר את היכולת לחבור למרחב בין אישי בדוגמת קהילה או חברה חדשה בה הוא עשוי לחוש שייך.
הגורמים העיקריים לבדידות ולמשבר הנפשי בחייהם של היוצאים מן הקהילה:
ישנם גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים, (נתייחס כאן לגורמים הסביבתיים, משום שהגורמים הגנטיים לא שכיחים בדרך כלל ללא גורמים סביבתיים)
א. משבר תוך משפחתי: על רקע- חינוך נוקשה ואלים (הן מילולית והון פיזית), חוסר פניות נפשית של הורים לילדיהם (הורים שעסוקים בקריירה ולא פנויים לחיי משפחה).
ב. משבר חינוכי: כאשר ברקע ישנו מורה, מלמד, משגיח, משפע וכו' שבחוויית המתבגר 'חיפש אותו', ירד לחייו, עד שהמתבגר מאס בדרך זו ונטש אותה.
ג. משבר גיל ההתבגרות: על רקע גיבוש זהות (מה שמכונה 'מחפש את עצמו'(.
ד. דחיה פאסיבית (המלווה בהתעלמות מהילד) ואקטיבית (המלווה בתוקפנות הן מילולית הן פיזית): בגיל הילדות המוקדמת המולידה משבר אמון עמוק ומשבר פתולוגי פוסט טראומתי, הן דחיה על רקע משפחתי והן דחיה על רקע חברתי.
ההשלכות הפיזיות והנפשיות על חייהם של הסובלים מבדידות היוצאים מן הקהילה:
השלכות פיזיות: בטווח המידי נוכל לצפות ב: עייפות כרונית, לחץ דם גובה, בעיות במערכת החיסון והעיכול, השמנת יתר ועוד...
בטווח הרחוק: נוכל לצפות ב: בעיות לב, אלצהיימר, סרטן ועוד...
השלכות נפשיות:
ריחוק מחיי קהילה ומשפחה מזמין ריקנות תוך אישית המובילה לבדידות בין אישית ומחריפה לעיתים לבדידות תוך אישית מה שמסביר את תופעת ההתמכרות והאובדנות כאמור.
א. כמענה לריקנות הנפשית: נמצא את ההתמכרות לחומרים אסורים המשמשת מפלט מן הריקנות הבין אישית והתוך אישית.
ב. כמענה לבדידות הבין אישית: נמצא את החיפוש אחר שייכות וכאן כל 'הדרכים כשרות' למצוא שייכות ובית, מה שבא לידי ביטוי ב:
1. הימצאות בכל מקום: (לינה ברחוב בתנאים תת אנושיים, בילוי במקומות סיכוניים).
2. חבירה לחוגים שונים של אנשים (עבריינים, הומלסים, אנשים עם חוסר זהות).
3. חבירה לאנשים הזמינים להם בכל שעה (פעם לחבר מן העבר, פעם סתם מישהו שמצבו זהה לשלי, או סתם עובר אורח) מה שמסכן אותם מאוד.
ג. כמענה לבדידות התוך אישית: נמצא את תהליך האובדנות כמענה לחוסר אונים הנרכש כאמור.
דרכי התערבות:
1. טיפול אינטגרטיבי (כוללני) רב מימדי: הכולל את המשפחה הקרובה-(הורים אחים אחיות בהתאם למצב המשפחתי ילדים קטנים או גדולים, מצב הקשר המשפחתי בין הנער/ה לשאר בני הבית וכד'), גורמי קהילה שונים-(רבנים, עסקנים וכד'), גורמי טיפול שונים-( טיפול משפחתי/זוגי, טיפול אינדיבידואלי לפי הצורך וכד').
2. התערבות קהילתית של ראשי הקהילה: בה ידונו בחלופה קהילתית 'ליוצאים מן הקהילה', בדוגמת ייסוד קהילה מותאמת לצעירים שיצאו מן הקהילה
תלוי: מקום- איפה והיכן נכון לייסד קבוצה כזו: בתוך הקהילה או מחוצה לה? תלוי: זמן - באיזו תדירות תתכנס הקבוצה שעות, ימים וכו'. תלוי: מצב - נפשי של הנערים/ות, של ההורים ושל הקהילה בכדי לתזמן את העיתוי הנפשי רגשי שהזמין המצב החדש לכולם!.
כל זאת על מנת לאפשר להם שייכות חברתית ובכדי למנוע מצב של היטמעות בחוסר שייכות חברתית ובכך לקרב את הבדידות אל חייהם של היוצאים מן הקהילה!
3. מערך קהילתי מובנה: לשמירה על קשר עם משפחות היוצאים מן הקהילה קרי-הורים, אחים אחיות ושאר בני משפחה קרובים ורחוקים, חברים מן הקהילה ועוד, על מנת לאפשר את חייהם של היוצאים מן הקהילה גם ביום שאחרי, כאשר הם חשים ריקנות תוך אישית עמוקה מן המצב החדש בו הם נתונים.
4. שיבוץ קהילתי: של הנערים/ות במערך הקהילתי, העסקתם בתפקידים בעלי אחריות ונשיאה בעול יחד על מנת לחזק את שייכותם הקהילתית. גם כאן ההתאמה לאופי התפקידים יבוצעו בחשיבה משותפת לראשי הקהילה על מנת שהשיבוץ יתאים לרוח הקהילה ולצורכיהם של הנערים/ות.
5. מודעות קהילתית/הורית: סדנאות מקצועיות למניעת נשירה מן הקהילה. חיזוק התא הקהילתי/משפחתי על ידי הדרכת הורים מקצועית. סדנאות סביב אתגרי גיל ההתבגרות ובעיקר סביב התפתחות הזהות הקהילתית/משפחתית ומשמעותה בחיי הנערים/ות.
____
כותב השורות, ר' מישאל אלמלם. פסיכותרפיסט מוסמך וחבר באגודה הישראלית הרב תחומית לפסיכותרפיה, אחראי על מערך הנשירה בצפון ירושלים חט"ב וחט"ע מטעם עירית ירושלים, מנהל מכון להדרכת הורים ולטיפול בנוער בסיכון בירושלים, פסיכותרפיסט לטיפול בנוער עובר חוק למניעת פגיעות מיניות בהוסטל בירושלים, ומוסמך בטיפול בפוסט טראומה בייעוץ החינוכי ובחינוך המיוחד .
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
