מערכת COL
|
יום ט' אלול ה׳תשע״ז
31.08.2017
דמי "מעמד": פרסום ראשון בגיליון 'התקשרות' • לקריאה
לפני 70 שנה בביקורו בפאריז בשנת תש"ז עורר הרבי את קהל אנ"ש לחזק את התקשרותם לרבי הריי"צ בין השאר בשיגור דמי "מעמד" • השבוע בגיליון התורני של ליובאוויטש 'התקשרות' בהוצאת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש: פרסום ראשון של מסמכים של ועדות לחיזוק המעמד בתקופת אדמו"ר מוהרש"ב ואדמו"ר מוהריי"צ נשמתם-עדן • למדור המלא
הרב מרדכי מנשה לאופר
נתינת הצדקה באמצעות הצדיקים פנים רבות לה; בראש וראשונה היא חלק בלתי נפרד ממצוות הצדקה, כאשר "כהן גדול נוטל חלק בראש", והיא גם חלק מהתקשרות לצדיק והתעלות הנפש על ידה – ראה במאמרי החסידות שנאספו בספרו של הרב יהושע מונדשיין (ז"ל) – 'מגדל עוז' כפר חב"ד תש"מ עמ' שכו ואילך.
ב'משפט הספרים' שנסתיים ביום הבהיר ה' טבת תשמ"ז, נסובו כמה דיונים חשובים סביב מקומו של ה'מעמד' בדברי ימי החסידות בכלל ובחב"ד בפרט.
בי"ז אלול תשמ"ח נקראו לחדרו של הרבי הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, הרב ניסן מינדל וראש הישיבה הגאון רבי ישראל יצחק פיקרסקי (זיכרונם לברכה). בין השאר אמר להם הרבי:
"בנוגע מעמד, הנה כ"ק מו"ח אדמו"ר היה נוהג אשר היה מחלק את כספי המעמד לשלושה חלקים: ל'מרכזי לעניני חינוך' ול'מחנה ישראל' ול'לשכת חשאין' (אשר לשכת חשאין היא אחת המחלקות של מחנה ישראל). וכן נהגתי אני...".
יתכן והדברים קשורים במעמד הציבורי; לעומת המעמד הפרטי, שעל הנהגת הרבי בו לא ידועים לנו פרטים.
בכל מקום נתמנו ממונים ששימשו כגבאי מעות ה"מעמד" – כך למשל הת' יהושע מונדשיין (ז"ל) נתמנה בשנת תשכ"ו לגבאי המעמד בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד (ראה ב'תשורה' טו"ב כסלו תשס"ח עמודים 21, 26, 29).
בארצנו-הקדושה היה הממונה הרה"ח ר' אברהם פריז (ז"ל), ואחר פטירתו הרה"ח ר' חיים דובער חן (ז"ל). את מקומו ממלא יבדלח"א הרה"ח ר' זאב קסלמן שי'. בארה"ב היה נוסע לצורך המעמד הרה"ח ר' יהושע קארף (ז"ל). ב-770 משמש שנים רבות כ"ממונה" הרה"ת ר' מאיר שי' הארליג.
חיזוק בפריז
בביקורו בפריז בשנת תש"ז ('ימי מלך' כרך ג' עמ' 964 ואילך) עורר הרבי את אנ"ש לחזק את התקשרותם לרבי הריי"צ באמצעות שיגור דמי 'מעמד'. הרבי עצמו כותב על כך במכתב (נדפס בספר 'ימי מלך' שם עמ' 968-967):
אמרתי פה בהתוועדות עם אנ"ש והתמימים, דהנה ההתקשרות צריכה-להיות בכל הכחות שאפשר... והעצה לזה הוא רק על-ידי ענין הנפנה [='מעמד']... וכל-שכן בעתים הללו... צוק הזמנים... שצריכה-להיות ההתקשרות בנפנה ביתר שאת וביתר עז...
בח"י מרחשון תש"ז כתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מכתב מרתק בענין המעמד (ראה 'אגרות-קודש' מוהריי"צ כרך ט' עמודים קעז-ח, וראה עוד באגרותיו שנסמנו במפתח הענינים שבסוף כרך יב עמ' שז).
במסגרת רשימה זו נחשוף בפרסום ראשון מספר אגרות בהן מסופר על התארגנויות החסידים בתחום זה בתקופת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.
"יתקשרו ויתחברו הענפים על שרשם בהתקשרות"
קיץ תרע"ח, רוסטוב. קבוצה קטנה מתגבשת ומתחילה במאמצים לחידוש ענין המעמד.
"יום ב' אדר"ח תמוז תרע"ח
"ראסטוב דאן
"לאחינו התמים מו"ה אלחנן דוב מרזב שי'
"ולכל אחינו התמימים אשר בק"ק יעקאטערינאסלאוו
"ה' עליהם יחיו
"בהעריך מעלת יקרת ערך המעמד עבור רבותינו הק' הנהוג מימי קדם אצל אנ"ש והתועלת הרוחנית הנמשך מזה לאנ"ש (וכאשר גם נשמע בפירוש מפי קדש של כ"ק אדמו"ר שליט"א שאמר שהוא מחזיק את הענין לענין רוחני) ובימים אלו האחרונים ברוב המקומות התחיל הענין להיות מתרופף עד שכמעט קרוב להתבטל לגמרי, ובכלל נפסדה צורתו הרוחנית והיוקר בזה שהי' מלפנים אצל אנ"ש, שהי' נחשב בעיניהם לענין מרומם ונעלה, עד אשר בבוא השד"ר הי' נחשב בעיני אנ"ש ליו"ט כיום הקריבם בכורים. וכעת לדאבוננו ירד הענין מאד וילבש שק, עד אשר כמעט נשכח לגמרי יקרת רוממותו וצורתו הנעלית, אשר ע"כ בהעיר ה' את רוחנו, זמנו.... אנחנו אחים תמימים, ונועדנו יחד פה ראסטוב ויסדנו מעמד עבור מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א, מאחינו התמימים, המכירים במעלת ערך הענין והוא נושא אצלם צורה רוחנית, ואשר גם חיבה יתירה נודעת להם כו', ובהאספה השתתפו מספר מסוים מאחינו התמימים ויחד כולם קבלו את הענין בשמחה רבה, בתקותם שיפעול עילוי רב בנפשם ומאדם, אשר בהקריבם מנחת ביכורים לפני מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א עי"ז (?) יתקשרו ויתחברו הענפים אל שרשם בהתקשרות והתאמצות יתירה ובאתדבקותא דנפשא למרן רבינו שליט"א, וגם עי"ז יזכור כ"א מאחינו התמימים על היותו נטוע בעץ החיים גופא דאילנא דחיי מרן רבינו שליט"א, ויהי' לנגד עיניו תמיד בכל עניניו ופרטיו. ובהאספה הנ"ל התחייב כ"א במעמד חדשי, ושלם את המעמד עבור החדש האחרון מהתיסדות המעמד, הוא חדש סיון, וכן ההתחייבות שכ"א ישתדל להכניס את המעמד שלו בכל חדש, ובחרו בממונים י"א שהם ישתדלו בהרמת והגדלת הענין ועליהם לערוך רשימה בכל חדש מהתמימים שי' [לתת] את המעמד בחדש ההוא ולהגישה לפני מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א.
"ואחרי כל האמור הננו בזה מן המודיעים לאחינו התמימים שלא השתתפו [..] בהוספה. אשר בטח הם המה יוסיפו אמץ בזה להגדיל את הענין ולהאדירו, ואזי הננו מבקשים בזה שתיכף בהגיע להם מכתבינו זה ימנו ע"ז ממונים הגונים מ(אחינו) התמימים וישתדלו לאסוף את המעמד החדשי מכל אחינו הנמצאים במחנם עבור שני חדשים, סיון ותמוז, וישלחו אותו הנה ליד הממונים ע"י נוסע, באשר מהבי[ת] דואר לא ניתן בפ"א כ"א מאה ר' [=לא ניתן לשגר בפעם אחת כי- אם 100 רובלים] – ויחד עם זה יערכו רשימה מכל התמימים שהכניסו את מעמדם שמם ושם אמם ותוגש ע"י הממונים לפני כ"ק שליט"א, ובטחוננו אשר לא לנו הוא להאריך במעלת הענין ורוממותו כי אך למותר הוא.
"וזאת לדעת, אשר בהאסיפה הנ"ל הוחלט פה אחד שהענין יהיה בסוד כמוס בל יודע לשום איש זולת אחינו התמימים יהי' מי שיהי', ובקשתנו למלאות בזה החלטת האסיפה.
תועלת רוחנית לאנ"ש
המסמך הבא קשור כנראה לקודמו, ומתוכנו עולה שגם הוא נכתב בתקופת כב' קדושת אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע:
"ב"ה
"העיר ה' את רוחינו, הערה עלינו רוח ממרום, בהעריך מעלת יקרת ערך המעמד עבור רבותינו הק' הנהוג מימי קדם אצל אנ"ש, והתועלת הרוחני' הנמשך מזה לאנ"ש, ברוחניות, ובימים אלו האחרונים התחיל הענין להיות מתרופף אצל אנ"ש, עד שקרוב להתבטל לגמרי, קמנו ונתעודד אנחנו הח"מ אחים תמימים ונועדנו יחד ליסד מעמד עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א, המכירים ביקרת ערך מעלת הענין והוא נושא אצלם צורה רוחני', ותקותינו אשר בע"ה יפעול עילוי רב ברוחם ומאדם של אחים בהתקשרות והתחברות הענפים אל שרשם בהתקשרות והתאמצות יתירה אל כ"ק אדמו"ר שליט"א, וגם עי"ז יזכור כ"א מאתנו תמיד על כ"ק (אדמו"ר) שליט"א בכל עניני' ופרטיו ויהי' לנגד עיניו תמיד. ובהתועדותנו יחד התחייבנו כ"א במעמד חדשי, ובחרנו ממונים ע"ז א[ת] ר' ש' זלמן הוולין ואתו עמו ה' ירוחם גארעליק וה' יעקב לנדא שהם ישתדלו ויפקחו בקיום הדבר והשתכללותו, והם יעשו רשימה בכל חדש מחברי המעמד שהכניסו את המעמד בחדש ההוא ולהגישה אל כ"ק אדמו"ר שליט"א.
"ובאותה הועידה שלם כ"א מאתנו את המעמד החדשי ונמסר ליד הסוכן. וכן התחייבנו שכ"א מאתנו ישתדל לשלם את המעמד שהתחייב בכל חדש, והשי"ת יכונן כסא קדשו של מרן אדמו"ר שליט"א עדי עד והוא ינהלינו על מי מנוחות דרכי רבותינו הק' עד ביאת ג"צ ונזכה להתעורר על ידו ברוח טהרה להיות דבקים בה' ובתורתו וללכת בדרכי רבותינו הקדושים זצוקללה"ה ולעלות אתו לציון בב"א, ויאיר בנפשנו אור פנימית תורתו הק' של מרן רבינו הקדוש שליט"א".
למסור עצמו על ה'מעמד'
המסמך דלהלן שייך לדור השישי, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, והוא הופנה למיוחד שבין חסידי חב"ד הרב אליעזרוב מירושלים ת"ו:
"ועד להחזקת מעמד בית חיינו שליט"א
"ב"ה
"כבוד ידידנו הרה"ג הרה"ח עסקן צבורי לש"ש אחד המיוחד מישישי חב"ד משכיל ע"ד טוב חו"ב גזע תרשישים זקן הרבנים וו"ח אי"א מוה"ר שלמה יהודא לייב שליט"א אליעזראאוו
"שלום וברכה!
"אחד היסודות החזקים שהי' מושרש ומקובל בעדת החסידים מיום הוסדם ומדור דור, הוא ענין ה"מעמד" עבור רבותינו הקדושים. כל איש ואיש ממשפחת החסידים בלא להתחשב ע"ד מצבו, הפרטי, ידע מימים ימימה חוב קבוע בנפשו להיות נמנה ממחזיקי הוצאת בית חיינו רבותינו הקדושים בתמיכה הגונה יותר מכפי ערכו בידעם את חובתם הקדושה והמצווה הגדולה הכרוכה בזה לקיים מאמר חז"ל "גדלהו משל אחיו", ובזה השתדלו בכל האופנים לרומם ולפאר את בית חיינו רבותינו הקדושים להיות להם לשם ולתפארת.
"החסידים הראשונים היו יודעים להעריך את יוקר קדושת מעלת "מעמד בית חיינו" ונוכחו לדעת במוחש את הטוב והאושר בגשמיות וברוחניות הספון וטמון בזה לכל הנוטלים חלק בראש במצוה רבה ונשאה הלזו, וכנודע אשר לזאת נקרא בשם "מעמד", מפני שמעמיד את הנותן בקרן אורה זו תורה, ופותח לו הצנור של השפעה מרובה ורוב טוב בגשמיות וברוחניות.
"כל אחד ואחד מאנ"ש ידע והרגיש אשר פתיל ההתקשרות שלו אל הרבי הוא ע"י ענין "המעמד של בית חיינו". כידוע אשר כל ענין רוחני מוכרח הוא לדבר הגשמי הנאחז בו. וההתקשרות פנימיות של החסידים אל הרבי אשר הוא כולו רוחניות מופשטה מגשם, הנה גם זה מוכרח לדבר הנאחז והוא ענין "המעמד", וכן ראינו במוחש אשר גם החסידים היותר פשוטים במדע, הנה ע"י השתדלותם הגדולה ונתינתם הרבה בדבר החזקת "בית הרבי", המה נתעלו והצליחו בעלוי רב שלא לפי ערך ברוחניות וגם בגשמיות,
"המורם מכל הנ"ל הוא אשר כל איש ואיש אשר אנ"ש יכונה עליו למסור עצמו בכל נפשו ומאודו להיות עושה ומעשה בדבר "מעמד בית חיינו שליט"א", לא לבד למלאות החסרון כי אם גם לגדלו ולפארו במדה גדולה וגדושה בכל האופנים והענינים היותר מועילים.
"אבל מה אנו רואים עתה, המעמד נחלש בשנים האחרונות, וממילא החובות נתרבו ועלו למעלה ראש ביתר שאת. ובפרט מסבת היוקר אשר יאמיר מיום ליום, ועוד לזאת מסבת הפרעות והמהפכה בעולם, נתוספו הרבה ענינים הדרושים הוצאות גדולות ונוראות ביותר, המוטלים על כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א למלאותם, כדרכו בקודש אשר כל ענין כללי ופרטי בהנוגע לאיש יהודי איזה שיהיה הרי זה נוגע בפנימיות נפשו ממש, ואיננו מתחשב עם מצבו הפרטי הדחוק ולוה גמ"ח בכל האפשרות בכדי למלאות דרישתם. וכל זה פעל חלישות גדולה בבריאותו החלוש עד שנחלה במחלה גדולה שהיה מושכב בערש דוי וביסורים גדולים יותר מג' שבועות ל"ע, והפרופסורים לא משו ממטתו יומם ולילה עד שריחם ה"י עלינו אנ"ש ועל כלל ישראל והקימו ממטתו. וגם כעת הוא עדיין הוא חלוש בבריאותו ביותר וצריך לרחמים שירחם השי"ת שיחזקהו ויאמצהו שיהיה בריא אולם. אבל תהלה לא-ל הוא ממשיך עבודתו כמו מקודם בהרבצת תורה ויראת שמים. ומובן אשר כל זה עלה להוצאה מרובה בסכומים גדולים ביותר, כמובן אשר כסף לא נחשב כלום בשביל טובת בריא[ו]ת כ"ק שליט"א, וממילא החובות נתרבו ביותר שלא לפי ערך וכל זה פועל הרבה על בריאות כ"ק שליט"א החלוש.
"אשר על כן הננו פונים בבקשה לבבית ובדברי התעוררות אמיתיים לכל ידידנו אנ"ש שיחיו לעשות חשבון צדק בנפשנו בינינו לבין עצמנו אם ממלאים אנו את חובתנו בתפקידנו לבית חיינו שליט"א. בעת כזאת אשר היוקר יאמיר וכל אחד ואחד הלא להוצאותיו הפרטיות היא עשרת מונים מלפנים האם מתנהג עם ה"מעמד" גם כן כן?.
"אמנם אשר עבר אין. התבוננו נא על המצב האיום השורר בבית חיינו שליט"א אשר המחסור נראה ונרגש בכל הענינים, התעוררו בהרגש חסידותי ובקשר ההתקשרות שלכם אל כ"ק אדמו"ר שליט"א, ושלחו נא תיכף סכומים הגונים לקרן "מעמד בית חיינו" שליט"א, בכדי לסלק מעליו את החובות ליתן מרגוע לנפשו. היו עושים ומעשים בין אנ"ש וגזע אנ"ש לטובת החזקת "בית רבנו שליט"א", הארכנו קצת, כי במקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, וזכות הגדול והקדוש הלזה יגן ויאהיל עליכם ועלינו להתברך בברכה כפולה בבני חיי ומזונא רויחא, ונזכה כולנו יחד – עם נשיאנו כ"ק אדמו"ר שליט"א בראש – לראות את פני משיח צדקנו בקרוב במהרה בב"א, לאלתר לתשובה ולאלתר לגאולה.
"נאם הרב מ. דובער ריבקין ונאם הרב אלי' סימפסאן ונאם הרב ישראל דזשייקאבסאן ונאם הרב שלמה אהרן קאזרנובסקי ונאם הרב דובער חסקינד".
"עמדו והתייצבו"
בתקופה מאוחרת יותר, לוועד המעמד יש כבר 'בלנקים':
"ועד להחזקת מעמד בית חיינו שליט"א
"ב"ה. ג' תמוז, תש"ט. ברוקלין
"אל ידידינו אנ"ש די בכל אתר ואתר,
"ה' עליהם יחיו.
"שלום וברכה!
"הולכים ומתקרבים בעזה"י ימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז אשר בהם פדה השי"ת בחסד וברחמים – בעשרים ושתים שנה לפנים – את הוד כ"ק נשיאנו אדמו"ר שליט"א, ממאסר הקשה אשר הי' נתון בו – ל"ע – והצילו מסכנת אבדון ח"ו הי' לא תהי' אשר ארבו לו בעת ההיא, בעד עבודתו הענקית אשר חרף נפשו הק' להרבצת תורה והחזקת היהדות במדינה ההיא.
"הימים האלו, י"ב וי"ג תמוז, הוקבעו לדורות, לימי התועדות כדרכי החסידים, וזכרון ימי קדם להודות ולהלל להאל הגדול הגבור והנורא. על הניסים ונפלאות שעשה עם הוד כ"ק נשיאנו אדמו"ר שליט"א, ועמנו כולנו בימים ההם בזמן הזה.
"ובודאי אשר כל אחד ואחד מכם, הנה ישתתף בהשמחה של מצוה, בעירו ומשפחתו, ולהיות מהמברכים ומתברכים מאת הוד כ"ק נשיאנו אדמו"ר שליט"א, לחזק את ידיו הק' בעבודתו הענקית גם היום בהרבצת תורה החזקת היהדות ודרכי החסידות והחסידים בכל מרחבי תבל ומלואה.
"וביום הזכרון טוב הזה, אשר כל אחד ואחד מכם מתעורר בחפץ ותשוקה, להתקשר בחבלי עבותות אהבה ויראה לעט"ר הוד כ"ק נשיאנו אדמו"ר שליט"א בזה ובבא, הננו בזה להזכירכם ולעורר אתכם על החוב קדוש המוטל עליכם, לחזק את דבר המעמד (החזקת בית חיינו שליט"א) אשר גלוי וידוע לכולכם, במסורה מדור דור, אשר המעמד הנהו אחד היסודות והחבל המקשר את כל אחד ואחד החפץ להתדבק באילנא דחייא, לטוב הן הנפשית והבשרית, הזמנית והנצחית, בזה ובבא.
"עמדו והתיצבו כל אחד ואחד מכם על מקומו הראוי לו – כברכת ה' אשר עמדו – בתרומת ומעשר המעמד והאחד יהי' מופת לחבירו, לחשב את דבר המעמד, כחלק ההוצאה היום יומית שלו, וזכותם הרב והבהיר של הוד כ"ק רבותינו הקדושים מדור דור, יהל עליכם ועל בני ביתכם יחיו, להתברך ולהתענג על כל טוב גשמי ורוחני.
"הואילו איפוא לשלוח בהקדם האפשרי את שמות כולכם במספר תרומת ומעשר המעמד בצדם, אשר נעלה אותם בקדש פנימה להזכר לטובה, ואשר עט"ר הוד כ"ק נשיאנו כ"ק אדמו"ר שליט"א אבינו ואוהבנו האמיתי, יאציל ברכתו הקדושה לכם ולבני ביתכם יחיו למלאות משאלות לבבכם לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות.
"כ"ק ידידיכם הדורשים שלומכם וטובכם
"ועד המעמד".
החבל המקשר
בשנת תשכ"ו הייתה יוזמה של הרה"ח השד"ר ר' בנציון שמטוב ז"ל בנושא זה, והרבי הגיב על-כך באי-שביעות רצון – ראה 'איגרות קודש' כרך כד עמ' קמה-ו.
וכתב בנושא תשובה מעניינת לחסיד רבי יצחק דובאוו (ראה במכתב מג' תמוז תשכ"ו - שם עמ' קסד) שביקש לפעול אצל רבינו שיסכים לקבל דמי מעמד.
עד כדי כך, שהרבי התבטא ביחידות לאחד מחשובי אנ"ש שהביא עמו הכסף שאסף ר' בנציון שמטוב: "האם יעלה על דעתך שאני אשגר אנשים שיאספו עבורי כסף?!..". והרבי הסביר (ביחידות לחסיד נוסף):
"ישנם עניינים שכשנעשים בצורה מתאימה אז טוב הדבר, ואם לאו – מוטב שלא ייעשו. דוגמא לדבר: ביכורים אפילו קרני השור היו מצופות זהב"...
נתינת הצדקה באמצעות הצדיקים פנים רבות לה; בראש וראשונה היא חלק בלתי נפרד ממצוות הצדקה, כאשר "כהן גדול נוטל חלק בראש", והיא גם חלק מהתקשרות לצדיק והתעלות הנפש על ידה – ראה במאמרי החסידות שנאספו בספרו של הרב יהושע מונדשיין (ז"ל) – 'מגדל עוז' כפר חב"ד תש"מ עמ' שכו ואילך.
ב'משפט הספרים' שנסתיים ביום הבהיר ה' טבת תשמ"ז, נסובו כמה דיונים חשובים סביב מקומו של ה'מעמד' בדברי ימי החסידות בכלל ובחב"ד בפרט.
בי"ז אלול תשמ"ח נקראו לחדרו של הרבי הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, הרב ניסן מינדל וראש הישיבה הגאון רבי ישראל יצחק פיקרסקי (זיכרונם לברכה). בין השאר אמר להם הרבי:
"בנוגע מעמד, הנה כ"ק מו"ח אדמו"ר היה נוהג אשר היה מחלק את כספי המעמד לשלושה חלקים: ל'מרכזי לעניני חינוך' ול'מחנה ישראל' ול'לשכת חשאין' (אשר לשכת חשאין היא אחת המחלקות של מחנה ישראל). וכן נהגתי אני...".
יתכן והדברים קשורים במעמד הציבורי; לעומת המעמד הפרטי, שעל הנהגת הרבי בו לא ידועים לנו פרטים.
בכל מקום נתמנו ממונים ששימשו כגבאי מעות ה"מעמד" – כך למשל הת' יהושע מונדשיין (ז"ל) נתמנה בשנת תשכ"ו לגבאי המעמד בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד (ראה ב'תשורה' טו"ב כסלו תשס"ח עמודים 21, 26, 29).
בארצנו-הקדושה היה הממונה הרה"ח ר' אברהם פריז (ז"ל), ואחר פטירתו הרה"ח ר' חיים דובער חן (ז"ל). את מקומו ממלא יבדלח"א הרה"ח ר' זאב קסלמן שי'. בארה"ב היה נוסע לצורך המעמד הרה"ח ר' יהושע קארף (ז"ל). ב-770 משמש שנים רבות כ"ממונה" הרה"ת ר' מאיר שי' הארליג.
חיזוק בפריז
בביקורו בפריז בשנת תש"ז ('ימי מלך' כרך ג' עמ' 964 ואילך) עורר הרבי את אנ"ש לחזק את התקשרותם לרבי הריי"צ באמצעות שיגור דמי 'מעמד'. הרבי עצמו כותב על כך במכתב (נדפס בספר 'ימי מלך' שם עמ' 968-967):
אמרתי פה בהתוועדות עם אנ"ש והתמימים, דהנה ההתקשרות צריכה-להיות בכל הכחות שאפשר... והעצה לזה הוא רק על-ידי ענין הנפנה [='מעמד']... וכל-שכן בעתים הללו... צוק הזמנים... שצריכה-להיות ההתקשרות בנפנה ביתר שאת וביתר עז...
בח"י מרחשון תש"ז כתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מכתב מרתק בענין המעמד (ראה 'אגרות-קודש' מוהריי"צ כרך ט' עמודים קעז-ח, וראה עוד באגרותיו שנסמנו במפתח הענינים שבסוף כרך יב עמ' שז).
במסגרת רשימה זו נחשוף בפרסום ראשון מספר אגרות בהן מסופר על התארגנויות החסידים בתחום זה בתקופת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.
"יתקשרו ויתחברו הענפים על שרשם בהתקשרות"
קיץ תרע"ח, רוסטוב. קבוצה קטנה מתגבשת ומתחילה במאמצים לחידוש ענין המעמד.
"יום ב' אדר"ח תמוז תרע"ח
"ראסטוב דאן
"לאחינו התמים מו"ה אלחנן דוב מרזב שי'
"ולכל אחינו התמימים אשר בק"ק יעקאטערינאסלאוו
"ה' עליהם יחיו
"בהעריך מעלת יקרת ערך המעמד עבור רבותינו הק' הנהוג מימי קדם אצל אנ"ש והתועלת הרוחנית הנמשך מזה לאנ"ש (וכאשר גם נשמע בפירוש מפי קדש של כ"ק אדמו"ר שליט"א שאמר שהוא מחזיק את הענין לענין רוחני) ובימים אלו האחרונים ברוב המקומות התחיל הענין להיות מתרופף עד שכמעט קרוב להתבטל לגמרי, ובכלל נפסדה צורתו הרוחנית והיוקר בזה שהי' מלפנים אצל אנ"ש, שהי' נחשב בעיניהם לענין מרומם ונעלה, עד אשר בבוא השד"ר הי' נחשב בעיני אנ"ש ליו"ט כיום הקריבם בכורים. וכעת לדאבוננו ירד הענין מאד וילבש שק, עד אשר כמעט נשכח לגמרי יקרת רוממותו וצורתו הנעלית, אשר ע"כ בהעיר ה' את רוחנו, זמנו.... אנחנו אחים תמימים, ונועדנו יחד פה ראסטוב ויסדנו מעמד עבור מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א, מאחינו התמימים, המכירים במעלת ערך הענין והוא נושא אצלם צורה רוחנית, ואשר גם חיבה יתירה נודעת להם כו', ובהאספה השתתפו מספר מסוים מאחינו התמימים ויחד כולם קבלו את הענין בשמחה רבה, בתקותם שיפעול עילוי רב בנפשם ומאדם, אשר בהקריבם מנחת ביכורים לפני מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א עי"ז (?) יתקשרו ויתחברו הענפים אל שרשם בהתקשרות והתאמצות יתירה ובאתדבקותא דנפשא למרן רבינו שליט"א, וגם עי"ז יזכור כ"א מאחינו התמימים על היותו נטוע בעץ החיים גופא דאילנא דחיי מרן רבינו שליט"א, ויהי' לנגד עיניו תמיד בכל עניניו ופרטיו. ובהאספה הנ"ל התחייב כ"א במעמד חדשי, ושלם את המעמד עבור החדש האחרון מהתיסדות המעמד, הוא חדש סיון, וכן ההתחייבות שכ"א ישתדל להכניס את המעמד שלו בכל חדש, ובחרו בממונים י"א שהם ישתדלו בהרמת והגדלת הענין ועליהם לערוך רשימה בכל חדש מהתמימים שי' [לתת] את המעמד בחדש ההוא ולהגישה לפני מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א.
"ואחרי כל האמור הננו בזה מן המודיעים לאחינו התמימים שלא השתתפו [..] בהוספה. אשר בטח הם המה יוסיפו אמץ בזה להגדיל את הענין ולהאדירו, ואזי הננו מבקשים בזה שתיכף בהגיע להם מכתבינו זה ימנו ע"ז ממונים הגונים מ(אחינו) התמימים וישתדלו לאסוף את המעמד החדשי מכל אחינו הנמצאים במחנם עבור שני חדשים, סיון ותמוז, וישלחו אותו הנה ליד הממונים ע"י נוסע, באשר מהבי[ת] דואר לא ניתן בפ"א כ"א מאה ר' [=לא ניתן לשגר בפעם אחת כי- אם 100 רובלים] – ויחד עם זה יערכו רשימה מכל התמימים שהכניסו את מעמדם שמם ושם אמם ותוגש ע"י הממונים לפני כ"ק שליט"א, ובטחוננו אשר לא לנו הוא להאריך במעלת הענין ורוממותו כי אך למותר הוא.
"וזאת לדעת, אשר בהאסיפה הנ"ל הוחלט פה אחד שהענין יהיה בסוד כמוס בל יודע לשום איש זולת אחינו התמימים יהי' מי שיהי', ובקשתנו למלאות בזה החלטת האסיפה.
תועלת רוחנית לאנ"ש
המסמך הבא קשור כנראה לקודמו, ומתוכנו עולה שגם הוא נכתב בתקופת כב' קדושת אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע:
"ב"ה
"העיר ה' את רוחינו, הערה עלינו רוח ממרום, בהעריך מעלת יקרת ערך המעמד עבור רבותינו הק' הנהוג מימי קדם אצל אנ"ש, והתועלת הרוחני' הנמשך מזה לאנ"ש, ברוחניות, ובימים אלו האחרונים התחיל הענין להיות מתרופף אצל אנ"ש, עד שקרוב להתבטל לגמרי, קמנו ונתעודד אנחנו הח"מ אחים תמימים ונועדנו יחד ליסד מעמד עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א, המכירים ביקרת ערך מעלת הענין והוא נושא אצלם צורה רוחני', ותקותינו אשר בע"ה יפעול עילוי רב ברוחם ומאדם של אחים בהתקשרות והתחברות הענפים אל שרשם בהתקשרות והתאמצות יתירה אל כ"ק אדמו"ר שליט"א, וגם עי"ז יזכור כ"א מאתנו תמיד על כ"ק (אדמו"ר) שליט"א בכל עניני' ופרטיו ויהי' לנגד עיניו תמיד. ובהתועדותנו יחד התחייבנו כ"א במעמד חדשי, ובחרנו ממונים ע"ז א[ת] ר' ש' זלמן הוולין ואתו עמו ה' ירוחם גארעליק וה' יעקב לנדא שהם ישתדלו ויפקחו בקיום הדבר והשתכללותו, והם יעשו רשימה בכל חדש מחברי המעמד שהכניסו את המעמד בחדש ההוא ולהגישה אל כ"ק אדמו"ר שליט"א.
"ובאותה הועידה שלם כ"א מאתנו את המעמד החדשי ונמסר ליד הסוכן. וכן התחייבנו שכ"א מאתנו ישתדל לשלם את המעמד שהתחייב בכל חדש, והשי"ת יכונן כסא קדשו של מרן אדמו"ר שליט"א עדי עד והוא ינהלינו על מי מנוחות דרכי רבותינו הק' עד ביאת ג"צ ונזכה להתעורר על ידו ברוח טהרה להיות דבקים בה' ובתורתו וללכת בדרכי רבותינו הקדושים זצוקללה"ה ולעלות אתו לציון בב"א, ויאיר בנפשנו אור פנימית תורתו הק' של מרן רבינו הקדוש שליט"א".
למסור עצמו על ה'מעמד'
המסמך דלהלן שייך לדור השישי, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, והוא הופנה למיוחד שבין חסידי חב"ד הרב אליעזרוב מירושלים ת"ו:
"ועד להחזקת מעמד בית חיינו שליט"א
"ב"ה
"כבוד ידידנו הרה"ג הרה"ח עסקן צבורי לש"ש אחד המיוחד מישישי חב"ד משכיל ע"ד טוב חו"ב גזע תרשישים זקן הרבנים וו"ח אי"א מוה"ר שלמה יהודא לייב שליט"א אליעזראאוו
"שלום וברכה!
"אחד היסודות החזקים שהי' מושרש ומקובל בעדת החסידים מיום הוסדם ומדור דור, הוא ענין ה"מעמד" עבור רבותינו הקדושים. כל איש ואיש ממשפחת החסידים בלא להתחשב ע"ד מצבו, הפרטי, ידע מימים ימימה חוב קבוע בנפשו להיות נמנה ממחזיקי הוצאת בית חיינו רבותינו הקדושים בתמיכה הגונה יותר מכפי ערכו בידעם את חובתם הקדושה והמצווה הגדולה הכרוכה בזה לקיים מאמר חז"ל "גדלהו משל אחיו", ובזה השתדלו בכל האופנים לרומם ולפאר את בית חיינו רבותינו הקדושים להיות להם לשם ולתפארת.
"החסידים הראשונים היו יודעים להעריך את יוקר קדושת מעלת "מעמד בית חיינו" ונוכחו לדעת במוחש את הטוב והאושר בגשמיות וברוחניות הספון וטמון בזה לכל הנוטלים חלק בראש במצוה רבה ונשאה הלזו, וכנודע אשר לזאת נקרא בשם "מעמד", מפני שמעמיד את הנותן בקרן אורה זו תורה, ופותח לו הצנור של השפעה מרובה ורוב טוב בגשמיות וברוחניות.
"כל אחד ואחד מאנ"ש ידע והרגיש אשר פתיל ההתקשרות שלו אל הרבי הוא ע"י ענין "המעמד של בית חיינו". כידוע אשר כל ענין רוחני מוכרח הוא לדבר הגשמי הנאחז בו. וההתקשרות פנימיות של החסידים אל הרבי אשר הוא כולו רוחניות מופשטה מגשם, הנה גם זה מוכרח לדבר הנאחז והוא ענין "המעמד", וכן ראינו במוחש אשר גם החסידים היותר פשוטים במדע, הנה ע"י השתדלותם הגדולה ונתינתם הרבה בדבר החזקת "בית הרבי", המה נתעלו והצליחו בעלוי רב שלא לפי ערך ברוחניות וגם בגשמיות,
"המורם מכל הנ"ל הוא אשר כל איש ואיש אשר אנ"ש יכונה עליו למסור עצמו בכל נפשו ומאודו להיות עושה ומעשה בדבר "מעמד בית חיינו שליט"א", לא לבד למלאות החסרון כי אם גם לגדלו ולפארו במדה גדולה וגדושה בכל האופנים והענינים היותר מועילים.
"אבל מה אנו רואים עתה, המעמד נחלש בשנים האחרונות, וממילא החובות נתרבו ועלו למעלה ראש ביתר שאת. ובפרט מסבת היוקר אשר יאמיר מיום ליום, ועוד לזאת מסבת הפרעות והמהפכה בעולם, נתוספו הרבה ענינים הדרושים הוצאות גדולות ונוראות ביותר, המוטלים על כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א למלאותם, כדרכו בקודש אשר כל ענין כללי ופרטי בהנוגע לאיש יהודי איזה שיהיה הרי זה נוגע בפנימיות נפשו ממש, ואיננו מתחשב עם מצבו הפרטי הדחוק ולוה גמ"ח בכל האפשרות בכדי למלאות דרישתם. וכל זה פעל חלישות גדולה בבריאותו החלוש עד שנחלה במחלה גדולה שהיה מושכב בערש דוי וביסורים גדולים יותר מג' שבועות ל"ע, והפרופסורים לא משו ממטתו יומם ולילה עד שריחם ה"י עלינו אנ"ש ועל כלל ישראל והקימו ממטתו. וגם כעת הוא עדיין הוא חלוש בבריאותו ביותר וצריך לרחמים שירחם השי"ת שיחזקהו ויאמצהו שיהיה בריא אולם. אבל תהלה לא-ל הוא ממשיך עבודתו כמו מקודם בהרבצת תורה ויראת שמים. ומובן אשר כל זה עלה להוצאה מרובה בסכומים גדולים ביותר, כמובן אשר כסף לא נחשב כלום בשביל טובת בריא[ו]ת כ"ק שליט"א, וממילא החובות נתרבו ביותר שלא לפי ערך וכל זה פועל הרבה על בריאות כ"ק שליט"א החלוש.
"אשר על כן הננו פונים בבקשה לבבית ובדברי התעוררות אמיתיים לכל ידידנו אנ"ש שיחיו לעשות חשבון צדק בנפשנו בינינו לבין עצמנו אם ממלאים אנו את חובתנו בתפקידנו לבית חיינו שליט"א. בעת כזאת אשר היוקר יאמיר וכל אחד ואחד הלא להוצאותיו הפרטיות היא עשרת מונים מלפנים האם מתנהג עם ה"מעמד" גם כן כן?.
"אמנם אשר עבר אין. התבוננו נא על המצב האיום השורר בבית חיינו שליט"א אשר המחסור נראה ונרגש בכל הענינים, התעוררו בהרגש חסידותי ובקשר ההתקשרות שלכם אל כ"ק אדמו"ר שליט"א, ושלחו נא תיכף סכומים הגונים לקרן "מעמד בית חיינו" שליט"א, בכדי לסלק מעליו את החובות ליתן מרגוע לנפשו. היו עושים ומעשים בין אנ"ש וגזע אנ"ש לטובת החזקת "בית רבנו שליט"א", הארכנו קצת, כי במקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, וזכות הגדול והקדוש הלזה יגן ויאהיל עליכם ועלינו להתברך בברכה כפולה בבני חיי ומזונא רויחא, ונזכה כולנו יחד – עם נשיאנו כ"ק אדמו"ר שליט"א בראש – לראות את פני משיח צדקנו בקרוב במהרה בב"א, לאלתר לתשובה ולאלתר לגאולה.
"נאם הרב מ. דובער ריבקין ונאם הרב אלי' סימפסאן ונאם הרב ישראל דזשייקאבסאן ונאם הרב שלמה אהרן קאזרנובסקי ונאם הרב דובער חסקינד".
"עמדו והתייצבו"
בתקופה מאוחרת יותר, לוועד המעמד יש כבר 'בלנקים':
"ועד להחזקת מעמד בית חיינו שליט"א
"ב"ה. ג' תמוז, תש"ט. ברוקלין
"אל ידידינו אנ"ש די בכל אתר ואתר,
"ה' עליהם יחיו.
"שלום וברכה!
"הולכים ומתקרבים בעזה"י ימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז אשר בהם פדה השי"ת בחסד וברחמים – בעשרים ושתים שנה לפנים – את הוד כ"ק נשיאנו אדמו"ר שליט"א, ממאסר הקשה אשר הי' נתון בו – ל"ע – והצילו מסכנת אבדון ח"ו הי' לא תהי' אשר ארבו לו בעת ההיא, בעד עבודתו הענקית אשר חרף נפשו הק' להרבצת תורה והחזקת היהדות במדינה ההיא.
"הימים האלו, י"ב וי"ג תמוז, הוקבעו לדורות, לימי התועדות כדרכי החסידים, וזכרון ימי קדם להודות ולהלל להאל הגדול הגבור והנורא. על הניסים ונפלאות שעשה עם הוד כ"ק נשיאנו אדמו"ר שליט"א, ועמנו כולנו בימים ההם בזמן הזה.
"ובודאי אשר כל אחד ואחד מכם, הנה ישתתף בהשמחה של מצוה, בעירו ומשפחתו, ולהיות מהמברכים ומתברכים מאת הוד כ"ק נשיאנו אדמו"ר שליט"א, לחזק את ידיו הק' בעבודתו הענקית גם היום בהרבצת תורה החזקת היהדות ודרכי החסידות והחסידים בכל מרחבי תבל ומלואה.
"וביום הזכרון טוב הזה, אשר כל אחד ואחד מכם מתעורר בחפץ ותשוקה, להתקשר בחבלי עבותות אהבה ויראה לעט"ר הוד כ"ק נשיאנו אדמו"ר שליט"א בזה ובבא, הננו בזה להזכירכם ולעורר אתכם על החוב קדוש המוטל עליכם, לחזק את דבר המעמד (החזקת בית חיינו שליט"א) אשר גלוי וידוע לכולכם, במסורה מדור דור, אשר המעמד הנהו אחד היסודות והחבל המקשר את כל אחד ואחד החפץ להתדבק באילנא דחייא, לטוב הן הנפשית והבשרית, הזמנית והנצחית, בזה ובבא.
"עמדו והתיצבו כל אחד ואחד מכם על מקומו הראוי לו – כברכת ה' אשר עמדו – בתרומת ומעשר המעמד והאחד יהי' מופת לחבירו, לחשב את דבר המעמד, כחלק ההוצאה היום יומית שלו, וזכותם הרב והבהיר של הוד כ"ק רבותינו הקדושים מדור דור, יהל עליכם ועל בני ביתכם יחיו, להתברך ולהתענג על כל טוב גשמי ורוחני.
"הואילו איפוא לשלוח בהקדם האפשרי את שמות כולכם במספר תרומת ומעשר המעמד בצדם, אשר נעלה אותם בקדש פנימה להזכר לטובה, ואשר עט"ר הוד כ"ק נשיאנו כ"ק אדמו"ר שליט"א אבינו ואוהבנו האמיתי, יאציל ברכתו הקדושה לכם ולבני ביתכם יחיו למלאות משאלות לבבכם לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות.
"כ"ק ידידיכם הדורשים שלומכם וטובכם
"ועד המעמד".
החבל המקשר
בשנת תשכ"ו הייתה יוזמה של הרה"ח השד"ר ר' בנציון שמטוב ז"ל בנושא זה, והרבי הגיב על-כך באי-שביעות רצון – ראה 'איגרות קודש' כרך כד עמ' קמה-ו.
וכתב בנושא תשובה מעניינת לחסיד רבי יצחק דובאוו (ראה במכתב מג' תמוז תשכ"ו - שם עמ' קסד) שביקש לפעול אצל רבינו שיסכים לקבל דמי מעמד.
עד כדי כך, שהרבי התבטא ביחידות לאחד מחשובי אנ"ש שהביא עמו הכסף שאסף ר' בנציון שמטוב: "האם יעלה על דעתך שאני אשגר אנשים שיאספו עבורי כסף?!..". והרבי הסביר (ביחידות לחסיד נוסף):
"ישנם עניינים שכשנעשים בצורה מתאימה אז טוב הדבר, ואם לאו – מוטב שלא ייעשו. דוגמא לדבר: ביכורים אפילו קרני השור היו מצופות זהב"...
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
