צבי סופר, COL

כמו שדיווחנו כאן לראשונה, הרב טוביה בלוי שלח מכתב חריף ונוקב לרב בן-ציון מוצפי, על שורת התבטאויות ופסיקות הלכתיות, והמכתב חסר התקדים בחריפותו, העלה סערה ומיקד את תשומת הלב הציבורית לנושא.

בתוכניתו של הרב מוצפי ביום שישי ב'כאן מורשת', התנצל הרב בשידור חי על דבריו בעניין 'המלך בשדה', וביקש "מחילה סליחה וכפרה".
 
*

הרב טוביה בלוי, רב קהילת חב"ד בנווה יעקב בירושלים חגג 'גבורות' השנה, אך בעניינים הקשורים לכבוד ליובאוויטש, רבותינו נשיאנו, ומנהגי ישראל בכלל, הוא מלא מרץ נעורים. הרב בלוי קיבל באופן אישי שליחויות מהרבי בענייני הכלל, וניכר היטב מדבריו, שכל מטרתו לשם שמים. התבטאויות הרב בן-ציון מוצפי בשידור ברדיו על עניין 'המלך בשדה', גרם לו 'לשבור שתיקה', והביא למכתב החריף הנ"ל, שפתח בנושא זה, אך במכתבו של הרב בלוי, הוא גם ציטט שורת פסיקות נוספות של הרב בן-ציון מוצפי.

שבוע טוב הרב בלוי. האם המכתב השיג את מטרתו, בהתנצלות שהושמעה בשידור חי?

הרב טוביה בלוי: "התכוונתי לקיים מצוות תוכחה, להוכיח אותו שישנה את דרכו בפסיקה המתנשאת. לא התכוונתי להשיג ממנו התנצלות, אלא שישנה את דרכו עם קבלה לעתיד. נדמה לי גם, שבתוך משפט ההתנצלות שלו, הוא הזכיר את ה"קמפיינים". מה הפירוש "קמפיינים"? הרי חסידי חב"ד מפיצים את מה שהאדמו"ר הזקן כותב, לא מעבר לזה, ואף אחד לא מוסיף משלו שום דבר. אנחנו מאמינים בהפצת המעיינות חוצה, ושזה יביא את המשיח, מאמינים באמונה שלימה. אנו מחוייבים לעשות 'קמפיינים' להפיץ כמה שיותר חסידות.
זה שהוא שולל את ה'קמפיינים' הללו במחי יד, זה לא מתקבל על הדעת. הרי חסידי חב"ד פועלים לפי הוראת הבעש"ט, הוראת רבותינו נשיאינו והרבי", אומר הרב בלוי בתקיפות.

בנוסף, הרב בלוי מציין כי התנצלות הרב מוצפי נאמרה רק לגבי עניין "המלך בשדה", אותו לימד האדמו"ר הזקן, אך לא התייחס לשאר הפסיקות אותן ציין הרב בלוי במכתבו לרב מוצפי.

הרב בלוי מציג נושאים נוספים:

"בהזדמנות זו אפשר להתייחס לדעתו של הרב מוצפי כשאסר לימוד תניא לנשים. הרבי חייב את זה והסביר בפשטות מדוע: "כמו שנשים חייבות ללמוד את המצוות שהן חייבות בהן, כמו הלכות שבת ועוד, כך הן צריכות וחייבות ללמוד את ההלכות הקשורות לשש מצוות תמידיות הקשורות לאהבת ה' ויראת ה', שהן גם מחוייבות בהן בכל רגע. ואת אלו יש בספר התניא קדישא. איך יתכן לשלול עניין שהרבי עודד את זה? הוא צריך להתנהג בענווה ודרך ארץ, ולא לשלול בפסקנות". 

פסיקה נוספת שמביא הרב בלוי: "כמו גם לימוד חסידות לפני התפילה שהוא אסר את זה. כתוב בחז"ל שחסידים הראשונים היו משתהים שעה לפני התפילה. כתוב בשולחן ערוך בפירוש שצריך לחשוב ולהתבונן ברוממות הק-ל, ואין דרך אחרת להתבונן ברוממות הק-ל אלא בלימוד חסידות, זו חובה של תורה, של הלכה פסוקה!"

הרב בלוי מציין פסיקות נוספות של הרב מוצפי שלדבריו "כל מי שנוהג כמנהג אבותיו ורבותיו וזה לא מוצא חן בעיניו, הוא פוסל אותו מיד בשצף קצף, והוא מתייחס אליו כפושע וכעם הארץ". לדוגמא, מביא הרב פסיקה נוספת של הרב מוצפי, שיצא נגד המנהג הידוע לערוך 'קידוש' בבית הכנסת בשבת לאחר התפילה. "דוגמא לפסיקה המזלזלת בכלל ישראל, שיצא נגד המנהג ברוב קהילות ישראל לערוך 'קידוש' לאחר התפילה. הרי אין כמעט חוג היום שלא נוהג כך", אומר הרב בלוי, ומסיף עוד דוגמא: "וכן לעניין מנהג ה'חלאקה', לילד בן שלוש, כשמדבריו השתמע זלזול במנהג."

"הכוונה היא בעיקר שלעתיד ישנה את דרכו ולא יפסול בפסקנות ובהתנשאות ובטון של בוז מנהגים או הוראות של אחרים, גדולי ישראל, או מנהגים של עדות אחרות, חוגים אחרים וכו'.

הרב טוביה בלוי מסכם: "לא חיפשתי התנצלות, אלא שיקח קו ברור כמו שנהגו אבותיו הקדושים. שיקבל על עצמו להבא לכבד את המנהגים של אחרים, ושלא ישלול אותם בהתנשאות ובתוקף. אם יתקן – ברוך יהיה, גדולה זכותו ותצטרף לשאר זכויותיו כתלמיד חכם גדול ומרביץ תורה, וזכויותיו הרבות במפעליו לחיזוק הטהרה בעם ישראל".