קושי בתקשורת בין-אישית. מה עושים? • מאמר מיוחד להורים
מישאל אלמעלם
לקראת פתיחת שנת הלימודים ובמהלך החופש לאורך שנים, אני מקבל שיחות רבות מהורים מודאגים בקשר לילדיהם.
אחד הנושאים המשמעותיים בו אני נפגש בשיחות אלו הנו הקושי בתקשורת בין אישית. כלומר: היכולת ליצור קשר מיטבי ומשמעותי עם הזולת.
בשיחות אלו אני שומע על התסכול הרב הן של ההורים והן של הילד/ה נער/ה:
אין לי אף חבר/ה, אף אחד/ת לא רוצה קשר איתי, לשחק איתי, לשתף אותי...
הדבר נשנה פעם אחר פעם עם כח רצון בלתי נלאה, שוב ושוב מנסים נערים /ות הללו לתור אחר קשר משמעותי, ליצור קשר מיטבי, להיות חלק מ-, שותף ל-
אך לצערם ולצערנו שוב ושוב הם נכשלים!
הנער/ה והנערה צוברים תסכול, אכזבה, כעס ,זעם, ועוד... מה שמביא להתפרצות רגשית נוסף על הקושי האמיתי ליצור קשר עם חבריי-חברותיי!
ההורים חסרי אונים אף הם: מה אפשר לעשות?, מה לא עשינו בשבילו ניסינו הכל- שוחחנו איתו שעות, הסברנו לו איך לתקשר נכון ואיך לרכוש חברים, ערכנו לו אבחון כזה, או אחר וכלום, אנחנו ממש לא מצליחים לעזור לו, מביעים ההורים את חוסר האונים שלהם.
הילד, הנער לא מעוניינים לחזור לבית הספר לישיבה, אין עם מי לדבר, מה נעשה???
מה שמזמין כאמור, מצב רגשי רגיש ושברירי בדמות: התפרצויות רגשיות, תסכול זעם, חוסר אונים מוחלט.
ישנה לקות נוירולוגית מולדת ונרכשת הקשורה לתפקוד המוח בהמיספרה הימינית ( הצד במח האחראי בין היתר על עיבוד מידע של הבעות פנים באופן אינטגרטיבי הבא לידי ביטוי בתקשורת מילולית המכונה 'סינדרום =תסמונת המיספרת ימין' ( (Right Hemisphere Syndrome בהיבטים הנוגעים
1.לחשיבה.
2. תפיסה.
3. פרשנות לסיטואציות בין אישיות, הבאה לידי ביטוי בהיבטים בין אישים, כלומר: יכולת ליצירת קשרים משמעותיים ומיטיבים עם בני גילם הקשיים הקיימים בין היתר הנם:
· הבנת נקודת המבט, כוונות ורגשות של אדם אחר.
· יכולת לפנות אל האחר ולהגיב אל הסביבה באופן מותאם.
· הבעת רגשות, ג'סטות (מחוות) הבעות פנים שפת גוף ופירושם.
· פתרון קונפליקטים בין אישיים.
· קריאה נכונה של המצב החברתי ופירושו בהתאם לסיטואציה.
· כישורי מלל הכוללים: שיחות בין אישיות עשירות, מעבר לתקשורת בסיסית כגון: מה שלומך?, איך אתה מרגיש?, איך עבר עליך היום? וכד')
· יכולת להשתתף בפעילות קבוצתית, לשתף פעולה ולהיענות לדרישות הקבוצה.
מה שמסביר את התופעה הרחבה והלא פשוטה להתמודדות של ילדים/ות נערים/ות הללו.
תופעה ושמה לקות למידה חברתית:
בעבר ויש כאלה שעדיין משתמשים בהגדרה העונה על התופעה בשמה המקצועי Learning Disability ) N.L.D (Non לקויי למידה לא מילוליים. (יש גרסא נוספת בתוספת האות V שמשמעותה Verbal =מילולי)
היום היא מוגדרת כלקות למידה חברתית.
ילדים/ות בעלי לקות למידה חברתית מגיעים מעוד 3 קבוצות עיקריות, ביניהן:
1. ילדים/ות בעלי הפרעות קשב, היפראקטיביים או אימפולסיביים וילדים בעלי הפרעת התנהגות .(o.d.d)
2. ילדים/ות עם תסמונות שונות הקשורות לבעיות בתקשורת כגון: תסמונת אספרגר (תסמונת היושבת על הרצף האוטיסטי, עיקר לקותם מאופיינת בתקשורת לא-מילולית עם הסביבה: קושי בהבנת סיטואציות חברתיות, הבנת הבעות פנים, ביצירת מערכות יחסים אינטימיות וכיוצא בזה שלצד זה הם מאופיינים עם יכולת זיכרון נדירה). והפרעת תקשורת חברתית ((S.C.D המאופיינת בקשיי תקשורת בין אישיים שאיננו על הרצף האוטיסטי.
3. ילדים/ות עם הפרעה בעיבוד החושי (s.p.d) קשיים הבאים לידי ביטוי בוויסות חושי הכולל:
א. בעיות בהתאמה חושית: קושי של הילד/ה להתאים בין תגובה לתחושה.
ב. הבחנה חושית: קושי להבחין בין תחושות שונות.
ג. בעיות מוטוריות (תנועה) שבסיסן בחושים.
ד. בעיות של וויסות והתנהגות:
סימפטומים:
הסימנים המקדימים הראשונים של הלקות עלולים להופיע כבר בגן חובה או אפילו לפני, התקופה שבה מתחילות להיווצר חברויות בין הילדים. אצל חלק, הסימנים יופיעו רק עם כניסתם לבית הספר, כאשר יצטרכו ליצור חברויות חדשות, לשחק עם ילדים בהפסקות, ללכת לחוגים, לתנועות נוער וכד'. הלקויות הללו אינן חולפות וילוו אותם לרוב גם בגיל ההתבגרות, ולעתים גם בבגרותם.
צילום אילוסטרציה: הרצל קוסאשוילי, COL
ניתן לחוש בהתרחקות וניתוק מהחברה של הילד/ה הלקויים, נצפה נידוי/חרם מצד בני גילם של הילדים, הילד/ה יתויג כחלש, אלים, מפריע, מציק, הילדים לא מבינים אותם ואף לועגים להם. התנהגות הילדים והסביבה גורמת לפגיעה בדימוי ובערך העצמי של הילדים. מה שבסופו של יום גורם גם סבל רב להורים, כאמור.
כיצד מתמודדים:
ישנם 3 כלים מרכזיים משמעותיים להתמודדות עם לקות למידה חברתית:
1. הוראה מתקנת חברתית: קרי רכישת כישורי חיים וחברה פרטנית וקבוצתית על ידי איש מקצוע בעל הכשרה בתחום התקשורת הבין אישית.
2. ליווי של מבוגר סטודנט/סייע, בתוך המרחב הבית ספרי המקבל הדרכה מאיש מקצוע בתחום הספציפי של הוראה מתקנת חברתית לסיוע בסיטואציות בין אישיות בכל האלמנטים המובהקים הנ"ל המאפיינים את הילד/ה נער/ה.
3. סביבה מאפשרת מכילה ותומכת: בה הנער/ה חשים שייכים חברתית, רצויים, אהובים לא פחות!
אלמנט זה הנו החשוב והמכריע ביותר מבין 3 הכלים ומהווה חלק עיקרי בתהליך ההתמודדות עם הלקות לאורך השנים!
תפקידו של המלווה המבוגר בתוך המרחב הבית ספרי יהיה:
א. עצם הנוכחות שלו משרה על הילד אווירה רגועה ונינוחה יותר, אך תפקידו העיקרי הוא לתת לילד את מה שחסר לו, תיקון טעויות שהוא עושה מתוך אימפולסיביות בזמן אמת, עזרה בהתמדה ומיקוד יכולת לבטא את עצמו אל מול ילדים אחרים.
ב. המבוגר המלווה נמצא שם כדי לעזור לילד להתמודד טוב יותר עם המעברים ממצב למצב ולעשות לו הכנה לסיטואציות מזדמנות. הוא מסייע לילד לבחור ולהחליט בטרם מעשה ע"י הסברה של תרחישים אפשריים תוך כדי התרחשות האירועים ולא בדיעבד.
ג. כאשר הילד מגיב לסיטואציה חברתית (בין אם לבד או עם חברים), המבוגר המלווה יכול להציע לו כיצד לבטא את עצמו. הדרך לעשות זאת איננה הכנסת מילים לפיו של הילד, כי אם שימוש בשפה נכונה ואוצר מילים רחב בהקשר לסיטואציה, ממנו ילמד הילד כיצד להגיב והצעות לדרכי התמודדות אפקטיביות בעתיד.
ד. כלי משמעותי נוסף בו המבוגר המלווה משתמש הנו ניתוח מקרים: כל אירוע חברתי שהילד מעורב בו, יש לנתחו על פי המדדים הבאים: מה קרה? מה היו התגובות הנכונות של הילד, מה היו התגובות השגויות, איך היה נכון לפעול ולבסוף לקשור את ההתנהגות הנכונה (זו שהופעלה והרצויה) להתנהגות כללית.
ה. וחשוב מכל: תפקידו של המבוגר המלווה הוא לתת לילד חיזוקים חיוביים, פידבקים שיעלו לו את תחושת הערך והדימוי העצמי, את תחושת המסוגלות העצמית, במיוחד בהיעדר הורה בסביבה שיתמוך ויחזק.
כאמור: הדבר החשוב מכל בתהליך זה הנו הדימוי והערך העצמי של הילד/ה הנער/ה:
ילדים אלו סובלים מדימוי וערך עצמי נמוך מאוד בשל העובדה שהם חווים תסכול פעם אחר פעם מכישלונותיהם כאמור.
כאשר תגובתנו לכישלונותיהם הנה ביקורת, שיפוטיות, הענשה! הילדים יחוו את העולם כשלילי, מה שמוליד מחשבות שליליות אוטומטיות אצל ילדים אלו ופרשנות מוטעה על דמויות הסמכות והמבוגרים האחראיים, שלא ניתן לסמוך עליהם!
אמנם: כאשר תגובתנו המבוגרים האחראיים הורים מורים וכד' הנה חיזוקים חיוביים, עזרה, הכוונה, תהליך למידה מהטעויות של ילדים אלו, אנחנו מחזקים ומעצימים את הערך והדימוי העצמי שלהם.
לכן: הסביבה בה נתון ילד לקוי למידה חברתית הנה ראשונה במעלה לצורך בניית הדימוי והערך העצמי שלו והצלחתו להתמודד עם הקשיים הבין אישיים!
לצערנו לא כל מוסד מוכשר ומסוגל להתמודד עם ילדים בעל קשיים חברתיים, ואינם מסוגלים לתת מענה מקצועי ראוי לילדים אלו.
מה שמזמין אותי להמליץ בחום: על מוסדות עם אווירה חברתית חיובית, מכילה ומאפשרת, עם אנשי מקצוע המסוגלים לתת מענה מקצועי ולסייע לילדים אלו, על מנת לתת להם סיכוי ליהנות מהחיים פשוטו כמשמעו.
ילד שיקום בבוקר ויאמר לאבא ואמא כמה הוא שמח לבא לבית הספר, לישיבה, כמה נעים לו בין התלמידים, איך אוהבים אותו כמות שהוא, איך מתעניינים בו, שומרים אתו על קשר...
אין דבר נפלא מזה!
בהצלחה!
____
כותב השורות, ר' מישאל אלמלם. פסיכותרפיסט מוסמך וחבר באגודה הישראלית הרב תחומית לפסיכותרפיה, אחראי על מערך הנשירה בצפון ירושלים חט"ב וחט"ע מטעם עירית ירושלים, מנהל מכון להדרכת הורים ולטיפול בנוער בסיכון בירושלים, פסיכותרפיסט לטיפול בנוער עובר חוק למניעת פגיעות מיניות בהוסטל בירושלים, ומוסמך בטיפול בפוסט טראומה בייעוץ החינוכי ובחינוך המיוחד.
מאפשרים לכם לקבל
