מערכת COL

במלאת ה'שבעה' לפטירתו של הרה"ח ר' אהרן הלפרין ע"ה, שנפטר בצהרי תשעה באב, אנו מגישים 'שביבים' לזכרו ולע"נ של החסיד המקושר לרבי, שהיה בעל הצנע-לכת גדול, שריד ל'דור דעה' ומוותיקי כפר חב"ד, מייסד חיידר אידיש 'אהלי תורה' בכפר, וחבר הנהלה מאז הקמתו ועד ליום פטירתו.

הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי שיחי', מזכיר בי"ד רבני חב"ד שהיה חברו ל'קבוצה' של ר' אהרן הלפרין ע"ה, והכירו כבחור ישיבה עוד כשלמדו יחד בישיבה בלוד, מספר ל-COL שביבים מדמותו, ומאותם ימים.

הרב ירוסלבסקי:
"אני זוכר את ר' אהרן ע"ה, כאברך מאוד חסידי, 'חי' את העניינים של הרבי. כבר משנת תשי"ח, עת הישיבה היתה בסמוך לתחנת הרכבת בלוד, ובמיוחד מהתקופה כשהיינו יחד ב'קבוצה' הראשונה אצל הרבי, בשנת תשכ"ב. היינו יחד ב'יחידות', וזכינו לשמוע יחד מאמר מיוחד של הרבי."




חברי 'קבוצה תשכ"ב' במפגש משותף. למעלה, שני מימין: הרה"ח ר' אהרן הלפרין ע"ה. למטה: שני משמאל. מצד ימין, נראה הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי שיחי' 

הרב ירוסלבסקי מפליג בזיכרונו לימים ההם, ומתאר בצבעים חיים את הרגעים המרטיטים בקודש פנימה: "י"ז אדר א', תשכ"ב. נכנסנו עשרת חברי ה'קבוצה' ועוד אדם נוסף. הרבי היה עם סירטוק משי, ואמר מאמר בניגון הידוע. (במאמר המוסגר, הרב ירוסלבסקי מציין כי היו מקרים בהם אמר הרבי מאמר בפני קבוצות אחרות, ולא אמר בניגון של מאמר) היה זה מאמר בדיבור המתחיל: "אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זוכרהו".

"לאחר שסיים הרבי לומר את המאמר, אמר בפנינו שיחה מיוחדת, ותוכן הדברים היה, שנלך ונחזק ישיבות בלימוד ובהתוועדויות חסידים. בתוך דבריו, הרבי התפרץ בבכי", מתאר הרב ירוסלבסקי את המעמד הבלתי-נשכח, ברגש רב.

לאחר אמירת השיחה, העניק הרבי לכל אחד מחברי הקבוצה ספר תניא קטן, ומתחתיו דולר של כסף. "הרבי אמר לנו במוסרו את התניא והדולר, באידיש: "זה עלמא דפרודא אמיתי" – כלומר שני הפכים גמורים זה מזה – התניא ומטבע הדולר. המסר ברור: הרבי הטיל עלינו לפעול בעולם, להפוך את הגשמיות – ולזכך אותה. בברכת "פאר גזונטרהייט" מפי הרבי, יצאנו מהקודש פנימה."

את היחס המיוחד של הרבי, ראו חברי ה'קבוצה' גם בהמשך: מזכירו האישי של הרבי הרב חודוקוב, קרא להם ומסר לכל אחד השתתפות הרבי בנסיעה לאה"ק – 50 דולר.

מספר עוד הרב ירוסלבסקי:
"מידי יום נהג הרבי להגיע מביתו לתפילת ערבית ב-770 והתפללו בשעה 19:15. באותו ערב, בעקבות כך שהיינו צריכים לצאת מ-770 לשדה התעופה מוקדם יותר, הקדים הרבי את התפילה לשעה 18:00!"

"הרבי נעמד בכניסה הראשית ל-770, וליווה במבטו הק' אותנו, עד שהרכב שלנו נעלם מעיניו, ונסע לדרכו..."

מאז, מידי שנה בשנה נערך מפגש חברי קבוצה תשכ"ב, ובו נפגשים החברים ומעלים זכרונות מחצרות קדשינו. חברי ה'קבוצה' תשכ"ב, מייחלים ליום המפגש הבא שנקבע כיום ה'יחידות' המופלאה ההיא, בי"ז אדר, ולהפגש עם החבר החסר, בביאת משיח צדקינו...
***

בחורף, אחרי 'מעריב', או לפני מנחה בימות הקיץ, מי שהיה נכנס לבית הכנסת 'בית מנחם', לא יכל לפספס את המראה: ר' אהרן הלפרין ע"ה, יושב והוגה בלימודו, לצד משתתפים נוספים. שיעור זה, אותו יזם ר' אהרן בעצמו משנת תשל"ג, נמשך כ-44 שנה, עד לפני כחודש ימים ברציפות!


44 שנה ללא הפסק: מימין, ר' אהרן הלפרין ע"ה, ומשמאל יבדלח"ט ר' ישראל ברוד שיחי'


למרבה הצער, אט-אט עברו ל'בית מנחם של מעלה' משתתפי השיעור, ועד לפני כחודש הוא נמשך, עם ר' אהרן ז"ל, ויבדלח"ט ר' ישראל ברוד.

השבוע, לאחר שהסתיימו ימי ה'שבעה' לפטירתו של הרה"ח ר' אהרן הלפרין ע"ה, (נפטר בצהרי יום תשעה באב) שוחחנו עם 'החברותא' בה"א הידיעה, ר' ישראל ברוד שיחי' מכפר חב"ד, על השיעור שנמשך ללא הפסק במשך עשרות בשנים, ועל המסירות של ר' אהרן ע"ה לקיום השיעור:

ר' ישראל ברוד:
"שיעור זה החל בערך, לפני מלחמת יום כיפור. ר' אהרן היה היוזם של השיעור, והשתתפו בו באופן קבוע כמה וכמה דמויות מוכרות מכפר חב"ד, כגון ר' אברהם לידר, ר' חיים שרייבר, ור' ר' שמואל גורביץ' ע"ה, ועוד חסידים.

"ר' אהרן הציע שנתחיל ללמוד גמרא בכל ערב. התחלנו בגמרות קצת 'קלות' יותר", מספר ר' ישראל על ימי בראשית אלו. "הרעיון שלו היה שה'בעלי-בתים', המחנכים בת"ת ואנ"ש שעמלים לפרנסתם במשך כל היום, יקבעו עיתים בצורה קבועה."
השיעור 'תפס' קביעות, ועם הזמן, השיעור מנה יותר ממניין מאנ"ש.

אט-אט, נפטרו רבים וטובים ממשתפי השיעור, ור' ישראל ברוד נשאר ללמוד עם 'החברותא' הקבועה, ללא הפסק, יום אחר יום, שבוע אחר שבוע. "בקיץ, בחורף, לא משנה מה, הוא היה מקפיד על השיעור", אומר לנו ר' ישראל שיחי'.

אגב, ר' ישראל עצמו, היה עשרות בשנים עובד בכיר בלשכת המקרקעין המרכזית בתל אביב, והקפיד מצידו גם הוא אחרי יום עבודה מלא, על השיעור המשותף.

"מאז שר' מול'ע (שמואל) גורביץ' נפטר לפני 20 שנה, נשארנו שנינו אחרונים בשיעור הזה", הוא מציין בעצב.

"קביעות בנפש"

במהלך ה'שבעה', כשהגיע ר' ישראל לנחם את בני המשפחה הכבודה, סיפרו לו בני המשפחה אנקדוטא מרגשת, שאולי מעידה יותר מכל על החשיבות בה ראה ר' אהרן ע"ה את השיעור המשותף:
"סיפרו לי בני המשפחה, שכשהיה ר' אהרן על מיטת חוליו, הוא אמר: "אני אבריא בע"ה, וימשיך ללמוד עם ה'חברותא'. אצלי זה קביעות בנפש".
מדהים.

"שיהיה מליץ יושר עבור משפחתו, תושבי כפר חב"ד וכלל ישראל", מסיים ר' ישראל ברוד.

***

ר' משה הורביץ, הגבאי הרוחני בבית הכנסת 'בית מנחם' בכפר חב"ד, מספר לנו השבוע אנקדוטות על ר' אהרן הלפרין ע"ה, מחשובי ומוותיקי מתפללי בית הכנסת:

ר' משה הורביץ:
"היה יהודי מדוייק, עקבי וחדור מטרה. ר' אהרן היה 'חי' את השיחות של הרבי, וכך בכל עניין של 'התקשרות' לרבי. אם בליל שבת, כשלקח בהתלהבות את השיחה החדשה בהוצאת 'ועד הנחות בלה"ק', אם בוידאו של הרבי שמוקרן מידי מוצאי שבת. זכורני שבמוצאי שבת חנוכה היתה התלבטות האם להקרין את הוידאו, משום שהקהל ממהר להדלקת נר חנוכה, הוא לא ויתר ואמר 'חייבים לראות את הרבי'..."


"חי את ענייני בית הכנסת": מימין, ר' אהרן הלפרין ע"ה, ויבדלח"ט אחיו ר' משה הלפרין, ור' דוד לסלבוים שיחיו

בין היתר, ר' משה הורביץ דואג מידי שבת בהתוועדות, שיהיה 'משפיע אורח', שישא דברים בפני הקהל. "תמיד היה מעודד אותי למצוא מישהו מתאים, היה חי את ענייני בית הכנסת. בעת רעווא דרעווין, היה עוזב את לימודו ומאזין ברוב קשב למאמר. הפריע לו אם יש רעש בעת אמירת המאמר, היה חדור בענייני הרבי", מספר ר' משה.

אבא רוחני

ר' אהרן, מסר שיעורים למקורבים בכולל בוקר. "יצא לי לפעמים לראות בין מנחה למעריב אנשים מקורבים שלו מה'כולל בוקר' בבת-ים, שם לימד ואליו היה נוסע יום יום. היו מתייעצים איתו, וראו בו מעין 'אבא רוחני'. היה מדבר אליהם בקירוב ובנחת. חבל על דאבדין".