מבודשפט שבהונגריה ומבאקו שבאזרבייג'אן, ממאנצעסטר שבאנגליה, רומא שבאיטליה, הוטרייך שבהולנד, מוסקווה ברוסיא, קייב באוקרינה, ומדינות נוספות, נהרו הורי התלמידים, בעצמם שלוחי הרבי הפזורים ברחבי אירופה ומדינות חבר-העמים, לרוות נחת חסידי מבניהם שהשקיעו מלוא מרצם מידי יום ביומו בלימוד הנגלה והחסידות, כמו גם עבודת התפילה מתוך חיות והתמסרות רבה.

סביב שולחנות ערוכים התיישבו ההורים עם ילדיהם לסעודת מצווה רבתי לכבוד גמרה של תורה,
מנחה המעמד הרב שמואל פרנקל שכבר שנים רבות מנחה בטוב טעם ובחן המיוחד השמור לו את המעמד המרומם של סיום שנת הלימודים, פתח בדבריו על כך שסיימו את שלוש השנים של קיום הישיבה ובשלוש הוי חזקה שיש תוקף וחוזק לקיום הישיבה, מה שמוכיח על הצלחת הישיבה, כפי שרואים בתלמידים העומדים לפנינו.

נציג התלמידים הת' שניאור זלמן יפה מאנגליה, הוזמן לערוך סיום מסכת נדרים, שנלמדה בישיבה בשנה שחלפה, וכהוראת הרבי לימי תשעת הימים.

נציג התלמידים ערך הדרן על המסכת, תוך שילוב דוגמאות מחיי היום יום אודות הוראות בעבודת השם הנלמדות מעניני נדרים, נזירות ושבועות בהם עסקו התמימים בזמני הלימוד
והרחיב העניין התרת הנדר שצריך לנהוג מתוך הרחבה ותוקף בסוף דבריו הודה בחום להנהלת הישיבה שמשקיע רבות למען הצלחת התלמידים ועלייתם מחיל אל חיל.

מנחה המעמד, הרב שמואל פרנקל הזמין בשלב זה לקריאת פרקו של הרבי את השליח
לבודפשפט הרב שמואל רסקין שקרא את פרקו של הרבי בחום חסידי וכל הציבור חזר אחריו, בסוף דבריו אמר מילה אחת מעומק הלב: "תודה". להנהלת הישיבה על ההשקעה בבנו, תלמיד בישיבה, ובשאר התלמידים.

עם סיום דבריו ניצב נציג ההורים, השליח בבאזל שבשווייץ הרב זלמן וישצקי, לשאת דברים. בנאומו ציין ענין ממסכת נדרים שמתוכנה נלמד כי בכל מצב בו שרוי יהודי מורגש בו עליו לזכור את 'כבוד אביו כבוד אביו ואמו, כבוד רבותיו וכבוד שמים. וסיים בדברי רבי עקיבא הידועים בסיום מסכת מכות, בענין ציון שדה תחרש, איך שכל קושי הוא כמו חרישה שהיא הדרך היחידה להצמיח ולצמוח'.

הרב וישצקי העלה על נס את חשיבות העיסוק בחינוך הילדים על ידי ההורים והמחנכים, כיצד להביט על התלמיד כבנו של אברהם יצחק ויעקב והעריך את הכוחות שיש בו, וציין שהוא חש שכך הנהלת הישיבה כאן רואה כל תלמיד וזה סוד ההצלחה של הישיבה, הודה בחום להנהלת הישיבה, ולרב סלבטיצקי שמשקיע לילות כימים הן בניהול הכספי והן בפן החינוכי של התמימים שיגדלו כפי הכוונה העליונה.

הרב שבתי סלבטיצקי, שליח ראשי לבלגיה ואשר עומד בראשות מוסדות חב"ד אנטווערפען ומשמש כמשפיע ראשי בישיבה הוזמן להשמיע את המשא המרכזי. בנאומו גולל בהתרגשות אנקדוטות שונות הנוגעות להתפתחות הישיבה הן בחלק הגשמי והן בפן הרוחני, השליח הראשי ביאר בהרחבה את ענין תשעת הימים שענינה שחסר היה את הספירה העשירית שהיא ספירת המלכות. המשמעות, אמר הרב סלבטיצקי, יש צורך לחזק את האימון באדם עצמו להכיר את מעלותיו, וזה עיקר החורבן. על מנת להשלים את החסר צריך כל אחד להכיר בנפשו האלוקית הנמצאת בו, ובכוחותיו הפנימיים .

בנוסף שיתף הרב סלבטיצקי את הנוכחים, כשדמעות בעיניו, בכך שרק בלילה שלפני הופתע לגלות כיצד תלמיד, שהגיע לישיבה ברמה לימודית חלשה במיוחד, הלך והתקדם בשנים האחרונות והפגין ידע מרשים במבחן הפומבי על כל המסכת. בדבריו הדגיש כי חלילה מליפול לייאוש מאף תלמיד

תאורת החשמל באולם כבתה בעת שעל המסך הוקרן קליפ וידאו מושקע, המסכם בתיעוד מצולם את שנת הלימודים שהסתיימה זה עתה. תמהיל של רגעים בלתי נשכחים, הוצגו בזה אחר זה. כך לדוגמא, הריתחא דאורייתא בזאל, הפארבריינגענס המעוררים אל תוך הלילה, מעמד באנקעט השלוחים הייחודי שנותר חקוק בליבות התלמידים, כמו גם 'מסע התמימים' לפראג ולמקומות הקדושים שם ואחריה שבת ההתאחדות המרוממת בהונגריה אשר הטביע חותם בל יימחה והעניק עוז ותעצומות להמשך הלימודים מתוך געשמאק.

במהלך הקליפ נחשפו הצופים למעגל השנה בקרב תלמידי הישיבה ופעילות המבצעים בעיר שרשמו בשנה שחלפה פריחה אדירה והצלחה חסרת תקדים. נרות החנוכה שהודלקו חנויות התכשיטים והיהלומים, קריאות המגילה שלא פסקו בנקודות היהודיות בסביבה, תערוכת חג הפסח המדהימה לילדי אנטוורפן יחד עם אפיית המצות, ואיך לא: תהלוכת ל"ג בעומר והפאראד הגדול בו נטלו התמימים חלק פעיל. ראש הישיבה השמיע ברקע מילות סיכום ופרידה, תוך הדגשה כי חסידים לעולם אינם נפרדים ועל התמימים להוסיף חיל בפועלם ובלימודם.

הס הושלך בקהל בעת שבפתח האולם הופיעו הרבנים הראשיים של אנטוורפן, ראשי בתי הדין והקהילות המקומיות, אשר פינו מזמנם וטרחו להגיע ולהשתתף במעמד הכביר.

אב"ד הקהילה החרדית 'מחזיקי הדת', הגאון רבי אהרון שיף שליט"א, שערך מבחן כללי לתלמידים בערב שלפני על כל מסכת נדרים בע"פ, הביע התפעלות רבה מעוצמת הידיעות של התמימים בנבכי מסכת נדרים. "מדובר בנערים שהגיעו לישיבה ממדינות שבהם גחלת היהדות אינה חזקה, וכיום הם עומדים בכור המבחן ושולטים בכל מסכת נדרים עם פירוש הר"ן", הרב סיפר שבעצמו בחן את התמימים למעלה משעה ולא האמין למראה עיניו, והוסיף שללא המסירות של הצוות אי אפשר להגיע לרמת ידיעה כזו וזה הזדמנות להכיר טובה לצוות המסור של הישיבה, ונתן מסר להורים "אתם שולחים את בניכם למקום הכי טוב" ציין בהתרגשות המרא דאתרא.

אורח מיוחד שכיבד את המעמד בהשתתפותו, היה הגאון הרב אשר שטרנבוך שליט"א, מו"צ דקהילת 'מחזיקי הדת', יממה לאחר שקם מה'שבעה' על אביו הדגול, ראב"ד קהילת "מחזיקי הדת" הגר"א שטרנבוך זצ"ל שהלך לעולמו זה עתה. הרב שטרנבוך ציין בדבריו א הערכתו של אביו לפעילות חב"ד ולפועלם של השלוחים בבירת היהלומים.

אחריו עלה לדוכן הנואמים, אב"ד קהילת 'שומרי הדת' הגאון רבי דוד משה ליברמן שליט"א, שממרומי גילו המופלג וחרף חולשתו עשה מאמצים לבוא ולפאר את המעמד. הרב ליברמן תהה בדבריו הנלהבים מדוע בסיום מסכת בתשעת הימים מותר לאכול בשר והרי חייבים להתאבל על הבית המקדש? אלא השיב הרב, כשמסיימים מסכת מתקשרים בקשר נפלא עם הקב"ה וזה מעט מזיער של קדשות בית המקדש, וא"כ בבחינה מסויימת בית המקדש לא חרב. וסיים בהתרגשות כי על כל התמימים להמשיך ללמוד כל לימוד תורה זה בניית בית המקדש הפרטי של כל אחד מכם, ויהי רצון שנזכה לבניית בית המקדש הכללי במהרה בימינו. הציבור ענה בהתלהבות גדולה "אמן".

במעמד הסיום בלטו בהשתתפותם אנשי עסקים, יהלומנים מתומכי הישיבה ורבים אחרים שנטשו את עסקיהם על מנת להצדיע לתלמידי הישיבה ורבניה ולתת כבוד לתורה. הם התקבלו בכבוד הראוי וקיבלו על עצמם להוסיף בתמיכתם בלומדי התורה, תלמידי התמימים בגשם וברוח.

מסכת הנאומים נחתמה במילים חמות שנשמעו מפיו של העומד בראשות הישיבה ומנווט את הספינה במסירות אין קץ, הרב מנחם מענדל טברדוביץ', שעמד בדבריו על חשיבות ההתמדה והשקידה בלימוד הנגלה והחסידות ותיאר כיצד עמלו התמימים יחד עם רבניהם ומחניכהם בכדי להגיע ליעד הנכסף ולסיים בהצלחה את שנת הלימודים ואת מבצע התורה הנפלא שנערך לעילוי נשמת התמים אורי ניסן בן יבדלחט"א השליח הרב החסיד ר' מנחם מענדל גורארי' שליט"א

רגעי השיא במעמד הכביר נרשמו בשעה שהתלמידים כולם ניגשו אל בימת הכבוד, שם קיבלו לידיהם בהתרגשות את תעודות ההצטיינות מאת ראש הישיבה ורבני העיר, אשר צירפו את חתימתם לתעודה המהודרת שתישאר לעדות נצח על עמל התורה שלהם.

עין לא נותרה יבשה ברגעים נשגבים אלה, כשתלמידי הישיבה, בניהם של שלוחי הרבי המוסרים את נפשם בנקודות נידחות בגלובוס, עמדו בשורות ארוכות ותעודותיהם בידיהם, נושאים בגאווה חסידית את לפיד האש שנמסרה להם מאבותיהם השלוחים ומבטיחים בליבם להמשיך ביתר שאת בלימוד התורה והפצת המעיינות לנחת רוחו העצום של המשלח.

הנהלת הישיבה מודה מקרב לב לתמימים השלוחים שניאור זלמן ובר ויוסף יצחק חמו, שבין שאר פעולותיהם בישיבה למען התמימים, עסקו רבות בשנה שחלפה בפעילות הפצת המעיינות ומבצעי הקודש בקרב קהיליית היהלומנים בעיר וחיזוק הקשר שלהם לרבי ולפעילות חב"ד. וכן על העזרה בהפקת האירוע על הצד הטוב ביותר.

תודה מיוחדת לצלם המוכשר משה יונתן שצילם במסירות רבה כיד ה' הטובה עליו.