הרב דניאל גורדון

הסיפור הבא, אותו שמעתי ממש לאחרונה מאחד מיקירי כפר חב"ד, הותיר אותי משתומם. זה היה לפני למעלה מארבעים שנה. אחותי, כך סיפר, שהתה בקראון-הייטס ותכננה לחזור ארצה לישראל. הוראה מפורשת שהתקבלה פתאום מהרבי, הפתיעה אותה לחלוטין. הרבי ביקש שתישאר בשכונה.

אחותי אכן יישמה את הדברים, למרות הקושי הטבעי הטמון בכך ואבי הגיע מאה"ק עם חפציה האישיים. כך עברו להם ארבע חודשים. בשלב זה געגועיה למשפחה גברו, אך הרבי השיב לאבי ביחידות "היא יכולה לחזור, אבל שתדע בברור שהמקום שלה כאן".

כעבור תקופה קצרה, לרגל יום הולדתה, היא נכנסה בעצמה ליחידות. באותה תקופה, הרבי דיבר בנחרצות נגד עדשות מגע לעיניים, ובאותה הזדמנות הרבי פנה לאחותי בשאלה: "מדוע את רוצה ללבוש עדשות מגע" והיא השיבה "כי זה יפה". בתגובה אמר לה הרבי "ואני סבור (און איך האלט) שזה לא יפה!"

פעמים רבות, משמעים לנו את המשפט "על טעם וריח אין מה להתווכח" או "יופי זה דבר סובייקטיבי, וכל אחד יכול לחשוב אחרת" – ובכך מצדיקים אפילו את המראה, הלבוש או היצירה הכי מזעזעת. הקביעות הללו, אגב, לא תמיד מפסיקות את הוויכוח. להיפך...

מגוחך להעניק פרשנות לדברי הרבי, אבל נדמה לי שנקודה אחת ברורה מעל כל ספק. הרבי מייחס משמעות רחבה ועמוקה יותר לכל המושג יופי. הגישה הזאת אפשרה לו לקבוע נחרצות "זה לא יפה!" וממילא לאסור על נערה, שבדרך כלל יודעת היטב מה יפה ומה לא, את השימוש בעדשות.

את האיסור להשתמש בעדשות מגע, הרבי ייחס לסכנה בריאותית. מעל בימה זו, הובאו בעבר דבריו של המזכיר, הרב יהודה-לייב גרונר שהבהיר עד כמה דברי הרבי היו נחרצים ושהוא אף אסר על שימוש בעדשות לכלות ביום חתונתן ולצילומים.

לכאורה, הסיבה היא בריאותית ולא נובעת משיקולי יופי, בטח שלא אופנה. אך עם זאת, הרבי התבטא מפורשות "אני סבור" – עם כל המשקל המכריע של אומר הדברים – "שזה לא יפה!" דברים אלו מעידים, כי הרבי מעניק למושג "יופי" פרשנות אחרת לגמרי. כזאת שבוחנת אספקטים נוספים, מעבר ליופי הפיזי והחיצוני – ובוחנת גם התועלת, המהות וההשפעה בגשם וברוח.

*

לקראת התאריך שעליו נאמר "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב...", דברים אלו מקבלים משנה תוקף. היופי תופס מקום מרכזי בעולמינו. ישנם הסבורים בטעות, שזהו מהות הכול ואין מעבר להנאה מיופי הבריאה כלום, אך זאת כמובן אינה גישת היהדות שקובעת כי "אישה נאה, כלים נאים ודירה נאה", נועדו כדי "להרחיב דעתו של אדם". הם מטיבים עם המטרה, דעת רחבה לעבוד עמה את ה' יתברך, ורחוקים מלהיות המטרה עצמה.

בסיפורו של ט"ו באב, ישנם ששה אירועים שהתרחשו בתאריך זה, ומהווים את הסיבה לכך שהוא נחוג כיום-טוב. התרחשויות היסטוריות אלו מצוינות במספר מקורות בגמרא, אך עוד קודם לכן, בדברי המשנה בתענית מוצגים הדברים שנאמרו על-ידי בנות ירושלם שהיו יוצאות בכלי לבן שאולים (כן, לדאוג לשני לא פוגם ביופי כהוא זה) ואומרות: שא נע עיניך, בחור, וראה מה את בורר לך. "אל תתן עיניך בנוי – תן עיניך במשפחה". או במילים עכשוויות, עזוב אותך נוי – את העיניים שלך תשמור ליופי האמיתי "במשפחה" – זאת שממנה הגעתי וזאת שיחדיו נוכל להקים. תן עיניך למה שמעבר למחולות והתבונן על המכלול. "אין אישה אלא ליופי" – להגשים עמה את היעד לעשות לקב"ה דירה ומכיוון ש"בשבילי נברא העולם" אין הדבר תלוי "אלא בי".

*

ביום שני הבא, ייערך אי"ה בכפר חב"ד ערב העיון לזוגות אנ"ש "בית להשקעה 5" במגוון נושאים הקשורים לבית היהודי והחסידי. בעוד שמאות אירועים שיערכו במקביל ברחבי-העולם "יתנו עיניהם בנוי", האירוע הזה יציג אלטרנטיבה חסידית ולגמרי אקטואלית וייתן את עיניו כהוראת המשנה דווקא "במשפחה". גוט יו"ט!