מערכת COL | יום כ"ט תמוז ה׳תשע״ז 23.07.2017

אמריקה מציינת 48 שנים לנחיתה על הירח: התייחסויות הרבי

בארה"ב מציינים 48 שנים ליום בו נחת האדם הראשון על פני הירח בשנת תשכ"ט, בחללית 'אפולו 11'. האסטרונאוט האמריקאי ניל ארמסטרונג, טבע את המשפט המפורסם: "זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות" ● סיקור מיוחד על התייחסויות של הרבי לנחיתה על הירח: מה התבטא הרבי כשנשאל "מה ימצאו בירח"? כיצד תירץ את הסתירה לכאורה בין הנחיתה על הירח למה שאומרים בקידוש לבנה "ואיני יכול לנגוע בך"? ואיזה דבר לומדים בעבודת השם? ● וגם: התורה בעד חקר החלל?  הנחיתה על הירח
אמריקה מציינת 48 שנים לנחיתה על הירח: התייחסויות הרבי
בתמונה: המראת מעבורת 'דיסקאברי' לחלל. מחזה מרהיב שהותיר שובל ענק על פני הרקיע. צילום: שמואל בן צבי, בפלורידה ט' חשוון תשנ"ט
בארצות הברית ובעולם כולו מציינים 48 שנים לנחיתה המאוישת הראשונה על הירח. החללית "אפולו 11" נחתה באזור המכונה "ים השלווה", 4 ימים לאחר ששוגרה מפלורידה.

מפקד החללית, נִיל אַרְמְסְטְרוֹנְג, היה לאדם הראשון המניח את כף רגלו על הירח, ואמר את המשפט שנכנס להיסטוריה: זה צעד קטן לאדם, וזינוק ענק לאנושות.

מאז 1972 (למניינם) לא דרך שוב בן אנוש על הירח, ועל שום גרם שמימי אחר.

***

סיפר העיתונאי שלמה נקדימון:
שאלתי את הרבי: מה דעת הרבי על נצחונו המבורך של גלן [אותם ימים הצליחה נאס"א לשגר חללית שתקיף את כדור הארץ, עם אסטרונאוט בשם ג'ון גלן]?

הרבי: זה עסק טכני.

שאלתי: ואל הירח, הוא המאור הקטן, יוכלו להגיע?

הרבי: יכולים להגיע אל הירח.

אני: ומה ימצאו בירח כאשר יגיעו אליו?

הרבי: את מה שימצאו שם נראה כאשר נגיע. אם אגיד מה שימצאו שם, לא ירצו להגיע אל הירח...

שאלתי: וכיצד התורה מסתכלת על נסיונות בני אנוש אלה?

הרבי: בהנחה מקצועית: הגילויים המדעיים בשטח האטום וחלקיקי האטום והחוקים השוררים בהם, נוגעים יותר להשקפת עולם יהודית מאשר כיבוש החלל. כיבוש החלל הוא צעד נוסף להתקדמות המדע והטכניקה.

אולם הגילויים בחוקי האטום מערערים את יסודות המדע לפיהם פעלו עד כה. עד כה אמרו: המדע - יציב הוא. התורה - אינה אלא אמונה. אולם, עתה רואים כי כל יסודות המדע עד כה, כל הנחות המדע בפיזיקה ובטכניקה, אין אמיתותן קיימת. קרה והדברים נתגלו דוקא בתורת האטום. נופלות איפוא כל הקושיות מן המדע על הדת, כיון וכל המדע צריך בחינה מחודשת מאלף עד תו.

תחזיתו של הרבי: נראה שכל הישג נוסף בנעשה בין חלקי האטום יוסיפו ערעור ודרישת בחינה מחדש בהישגי המדע הקיימים.

אני: ואין התורה מונעת או אוסרת חקר החלל?

הרבי: לתורה אין התנגדות להמשיך ולחקור.

הנחיתה בירח

ממכתב אייר תשכ"א - תורגם מאנגלית:

שאלה: כיצד ניתן לתרץ את הסתירה בין חקר החלל, במיוחד בנוגע לאפשרות נחיתה על הירח, ובין הנאמר "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם".

תשובה: הפסוק משתמש במושג "ארץ" במובנו הרחב - הכולל לא רק את כדור הארץ, אלא גם את האטמוספירה ואת כל עולמנו הפיזי, המעסיק את האנושות ומשפיע עליו ישירות. אין לערבב את המושג "שמים" עם המושג "כוכבי לכת". הכוכבים, כוכבי לכת, הירח וכו' - אינם קרויים "שמים", כיון ש"שמים" הוא דבר רוחני, ואילו "גרמי השמים" האמורים הם פיזיים ושייכים לעולם הגשמי.

הקב"ה ברא את "גרמי השמים" כדי לשמש את העולם, לספק לו אור, חום ואנרגיה, ואת מקומם קבע ברקיע השמים, במרחק מסויים מכדור הארץ. עובדה זו אינה צריכה להוציא מכלל אפשרות את התענינותו של האדם בהם. כך גם העובדה שהקב"ה ברא ירח וקבעו ברקיע השמים כדי שיאיר לעולם, אינה צריכה להוציא מכלל אפשרות שבזמן מן הזמנים, ינחת אדם על הירח.

משמעותו של הפסוק "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם", היא: בעוד שהקב"ה נמצא בכל מקום, לרבות ב"שמים", הרי את מקומו של האדם קבע ב"ארץ" - בעולם הפיזי, שהאדם הוא חלק ממנו, ועליו לנצל את חייו על האדמה בצורה הטובה ביותר.

רוקד כנגדך?...

(ממכתב אלול תשל"א - לקו"ש טו עמ' 479)

שאלה: כיצד ניתן לתרץ הסתירה בין הנחיתה על הירח להנאמר "השמים שמים לה'".

תשובה: הרי כמה פירושים ב"שמים", מתחיל מפירוש ב"עוף השמים", ועד - "האלוקים בשמים ואתה על הארץ" (קהלת ה, א). ולהעיר מתפלת שלמה שבאו שניהם יחד: "בהעצר שמים ולא יהיה מטר גו' השמים מכון שבתך גו'".

(בכלל - מלכתחילה אין מקום לקושיא. ויגיד עליו רעו: "הרים הגבוהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים". וכמה כתובים כיוצא בזה).

שאלה: הרי בברכת קידוש לבנה אומרים "ואיני יכול לנגוע בך".

תשובה: שוברה בצדה וקודם לה - "הרי אני רוקד כנגדך ואיני יכול (על ידי רקידה זו) לנגוע בך כך לא יוכלו כו'".

שאלה: הרי בחז"ל מובא "על מנת שתעלה לרקיע" כדבר בלתי אפשרי.

תשובה: אפילו אם תמצי לומר דנחיתה על הירח היינו הך, כיון שנאמר "ויתן אותם אלקים ברקיע השמים" (ועדיין צריך עיון) - עדיפא הוי ליה להקשות מכמה וכמה כתובים (ולדוגמא: איוב לח-לט. והרי באו בנבכי ים, יאורי מצרים - הרי זה "פלג לשטף תעלה" (איוב שם) על ידי מעשה בני אדם וכו' וכו').

שאלה: לכאורה יש בדבר משום סתירה להתבוננות בשפלות האדם וכיוצא בזה.

תשובה: ...בתור חידוש מדעי וכהוספה ב"הבנה מדעית של הבריאה" אין להשוות הנחיתה על הירח (שלא חוללה כל מהפכה מדעית כלל ואפילו לא חידוש מפתיע) לחדירה בתוך האטום, שהביאה לערעור ושלילת כמה מיסודי המדע, ויש לה השלכות בנוגע לענין בחירה חפשית, נס וטבע וכו'.

ועל דרך זה כמה וכמה "חידושים" שלפני זה.

ועוד ועיקר, אשר גם בזה עדיפי היה לו לומר, דאפילו בנוגע לתורה עצמה ודיניה אמר ה' "נצחוני בני", ולא עוד אלא דקא חייך בעת אמירתו (ב"מ נט, ב).

ועל כל כגון דא אמר מורה הנבוכים בספרו יד החזקה ריש הלכות עבודה זרה: בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור כו' האלוקים ברא כוכבים אלו כו' וחלק להם כבוד כו' וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד והנורא כו'. ועיין שם ריש פ"ב: ולא אחד מכל הנבראים מהן ואף על פי שהעובד יודע שה' הוא האלקים...

תכלית הבריאה

במלאות 40 שנה לנחיתת האדם הראשון על הירח, פרסם אתר 'בית חב"ד' מאמר מרתק:

בשבת ז' טבת תשכ"ט נערכה התוועדות חסידית. הימים היו ימים ספורים לאחר שמשימת 'אפולו 8' הסתיימה בהצלחה כשלראשונה בהיסטוריה חגה חללית מאויישת סביב לירח. באותה התוועדות עסק הרבי באירוע החדשותי, וכך אמר (בעיבוד חופשי):

אתמול התקיים ארוע שלא ארע כמותו בהיסטוריה האנושית: חללית מאוישת התקרבה לירח, חגה סביבו כמה פעמים, צילמה את צדו המואר וכן את צדו האפל ושבה בשלום לכדור הארץ בדיוק בזמן ובמקום שתוכננו ותוכנתו למסע זה.

הבעל שם טוב לימד אותנו ש"בכל דבר שאדם רואה או שומע, ישנה הוראה לעבודת הבורא". אכן, ארוע זה על כל פרטיו והיבטיו גדוש בתובנות מועילות ביחס לשליחותנו בחיים.

כ-24 שעות לפני סיום מסע החלל הזה, התרחש ארוע נוסף: מישהו הציג שאלה במהלך מפהגש שנערך עם חב"ד – נסיעה זו לחלל יכולה להעניק תשובה לשאלה זו.

אחד ממשתתפי המפגש שאל את אחד הדוברים שאלה מאתגרת: "אני מבין שלפי חוקי התורה, אם אדם אוכל לא כשר, הוא נענש ב-39 מלקות. לדעתי מה שהאדם אוכל זה עניינו הפרטי בלבד. החוקים צריכים לאסור רק על ביצוע פעולות שמזיקות לאחרים ולחברה, אבל החוק צריך להישאר מחוץ לחייו הפרטיים של האדם".

הראביי שניהל את המפגש היה נבוך מן השאלה. כיצד הוא יוכל להסביר לחדר מלא בצעירים שחונכו באמריקה החופשייה והדמוקרטית את העובדה שעל מעשה "לא מזיק" ו"אישי" כמו אכילת מזון, התורה מורה שהאדם ייכבל בחבלים ויקבל שלושים ותשע הצלפות שוט על גבו העירום?

לאחר היסוסים רבים, הוא ענה את התשובה המתנצלת הרגילה, כלומר, שכדי שעבירה תזכה לעונש בהצלפה, צריך שהיא תיעשה בנוכחות שני עדים; בנוסף לכך, העדים האלה צריכים קודם כל להזהיר את מבצע העבירה על העונש הצפוי לו; לבסוף, מבצע העבירה צריך לבצע את המעשה תוך שניות ספורות מקבלת האזהרה. לפיכך, הודות לסייגים אלה ורבים אחרים, כמעט שלא קרה שהעונש הזה אכן ניתן למישהו. על כן אפשר לומר שעונש המלקות המופיע בתורה, היא יותר בבחינת אינדיקטור לחומרת העבירה מאשר פרוצדורת ענישה שמיושמת בפועל.

כמובן שכל זה נכון, אך אין בכך מענה אמיתי על השאלה. אפילו אם עונש המלקות התבצע רק פעם במאה שנה, השאלה היא הרי אם המעשה באמת מצדיק עונש שכזה? ומדוע מאפשרים חוקי התורה חדירה גסה כל-כך לחייו הפרטיים של האדם?

אולם חכמינו ז"ל אומרים לנו כי כל אדם חייב לומר: "בשבילי נברא העולם". כדבריו של הרמב"ם, "לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב; וכן כל העולם, חציו זכאי וחציו חייב: חטא חטא אחד – הרי הכריע עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף חובה, וגרם להם השחתה; עשה מצוה אחת – הרי הכריע את עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף זכות, וגרם להן תשועה והצלה".

אכילת אוכל טרף מבחינה רוחנית אינה מעשה בלתי מזיק ואף לא מעשה אישי. כל הבריאה כולה מושפעת עמוקות מכל מחשבה, מכל מילה ומכל מעשה שלנו, לטובה או, חלילה, לרעה. איזה פשע גדול יותר יכול להיות מאשר אדם המחבל ביודעין ברווחתו שלו ובזו של משפחתו, של קהילתו ושל כל העולם כולו, מפני שבלוטות הטעם שלו מעדיפות חתיכת בשר לא כשר על בשר כשר?

זה מה שכתוב בספרים, אולם טבעו של האדם שהוא מבין דברים טוב יותר ונכון יותר לקבלם כאשר הוא רואה דוגמא חיה. ההשגחה העליונה העניקה לנו היום דוגמא שכזו בדמות מסע החלל שהושלם היום.

שלושה גברים בוגרים קיבלו הוראה לסלק הצידה כל העדפות אישיות שיש להם ולפעול לפי סדרת הנחיות שמכתיבות כל התנהגות שלהם, כולל מנהגיהם האינטימיים ביותר. נאמר להם בדיוק מה לאכול, כמה ומתי; מתי לישון ובאיזו תנוחה, ואלו נעליים עליהם לנעול. אילו מי מהם היה חולק על משטר "דיקטטורי" זה, היו מזכירים לו שבמשימה שלהם הושקעו מליארד דולר. מליארד דולר זה סכום שמעורר כבוד רב. נכון, לא מדובר במיליארד דולר של האסטרונאוטים אלא בכספה של ממשלת אמריקה – עדיין, כאשר אומרים לאדם שמדובר בסיכון של מליארד דולרים, הוא יעשה כל מאמץ לעקוב אחר כל ההנחיות וההוראות. כמובן שאין לו מושג כיצד קשורות רובן של ההוראות הללו להצלחת המשימה שלו – שכן זה נקבע על ידי מדענים אפורי שיער לאחר שנות מחקר רבות; אך הוא יאמין למילתם ויהיה מוכן לקבל את החדירה המשמעותית לענייניו הפרטיים הכרוכה בכך.

ומה אם הדבר שנמצא בסכנה אינו פרויקט מדעי ששווה מליארד דולר, אלא התכלית הרוחנית של הבריאה כולה?

"חפש חיים במאדים"

ד"ר ולוול גרין, ביולוג שגויס על ידי סוכנות נאס"א לפרויקט חיפוש חיים על המאדים, פנה אל הרבי מליובאוויטש בשאלה האם עליו לקבל את ההצעה.

בתשובתו כתב לו הרבי: "ד"ר גרין, חפש חיים על המאדים! ואם לא תמצא אותם שם, חפש אחריהם במקום אחר ביקום. כיוון שעבורך, לשבת כאן ולומר שאין חיים מחוץ לכדור הארץ, פירושו להגביל את הבורא, ואיש מן הברואים לא יכול לעשות זאת"!

מקורות: אתר צעירי-חב"ד, אתר בית-חב"ד
*

צפו בוידאו - האדם הראשון נוחת בפעם הראשונה על הירח
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.