מערכת COL | יום כ"ו תמוז ה׳תשע״ז 20.07.2017

סיפורה של תמונה • בצלאל שיף

פרק נוסף בסדרת הכתבות המרתקת על החיים היהודיים מאחורי מסך הברזל, מאת ר' בצלאל שיף • תמונה מסתורית עם חסיד חב"ד עבדקן עטור מדליות, שחמטאי יהודי מהולל, נציג השגרירות האמריקאית במוסקבה, נציג השלטונות, וסוכנות הידיעות הסובייטית 'טא"ס' • מרתק • סיפורה של תמונה 
סיפורה של תמונה • בצלאל שיף
מימין: הרב הראשי של מוסקבה ר' שלמה שליפר, לצד נכדיו, החסיד ר' שמואל שגלוביץ' (עם המדליות), השחמטאי היהודי המהולל שמואל רשבסקי, ונציג ארה"ב בשגרירות מוסקבה
בצלאל שיף

בשנת 1986 בהוצאת ספרים שמי"ר יצא לאור ספרו של עמנואל מיכלין "הגחלת", ובו הוא מספר על חייו ועבודתו של חותנו הרב הראשי של מוסקבה ר' שלמה שליפר. בין הסיפורים הרבים והמעניינים על חייו מעשי הגבורה של ר' שלמה שליפר יש גם הסיפור הבא:

פעם, בשנת 1948, אי אפשר היה להתחמק מקבלת אורח בבית הרב. היה זה לפני הפסח ובמוסקבה היתה עשויה להתקיים תחרות בינלאומית של אלופי שחמט מהרבה ארצות. הוזמן לתחרות זו, כמובן, גם האלוף של ארצות הברית, אחד מן השחמטאים מן השורה הראשונה בעולם – שמואל רשבסקי. רשבסקי היה ידוע כיהודי אדוק במצוות, שמקדש שם שמים בעולם בסירובו לשחק בשבת בתחרויות בינלאומיות, לו גם יפסיד את הקריירה שלו וירד לגמרי מזירת השמחט.

הפעם התנה רשבסקי את הסכמתו להשתתף בתחרות בכך שיובטח לו אוכל "כשר" ו"כשר לפסח" מתוך הידור כל ימי שהותו במוסקבה. כמובן פנו אל הרב שליפר בבקשה לסדר את העניין על צד היותר טוב ובאופן שיהיה לו, לרשבסקי, אימון מלא בכך, אולם רצוי שאל ה"סדרים" יקח הרב את האורח אל ביתו. היה בכך בשבילנו גם משום פיתוי רב, וגם משום פחד, ובייחוד לנו, הצעירים, שהיינו מחוייבים להודיע במקום עבודתנו על כל מקרה של מגע כלשהו עם איש מחוץ לארץ, ולו גם מגע מקרי ופתאומי. מה עוד שהפעם לא היה זה "מגע כלשהו" אלא שתי סעודות חגיגיות משותפות בביתנו. אולם התשוקה לארח בביתנו את האברך היקר הזה מאמריקה ולבלות יחד – היתה "למעלה מטעם ודעת" וגברה על הפחדים ועל החששות, שהדבר יעלה לנו ביוקר רב, והתחלנו בהכנות מיוחדות, נוסף לכל ההכנות המרובות לעצם הפסח ולסדר פסח.

כמובן, אין להכניס את האורח לחדרו של הרב, לבל יראה בעיניו את תנאי חייו העלובים, והוחלט לערוך את ה"סדר" בחדרנו. הלא הוא יותר מרווח (שני מטרים מרובעים נוספים – אטו מילתא זוטרתא היא!), ולא טעון כל כך חפצים וספרים. משהו מחדרנו גם העברנו לקראת הביקור לחדרו של הרב.

והנה הגיע אלינו האורח החשוב בלווית פקיד אחד צעיר גבה הקומה מחשגרירות האמריקאית, שעבד שם במחלקת העיתונות – מר קאלב. למותר הוא לספר, שהיו לנו שני ה"סדרים" האלה חג כפול ומכופל, אם כי חג מהול בפחדים ודאגות. על כוסות יין ברכנו את השחמטאי מקרב הלב בהצלחה רבה בתחרות, ובבית-הכנסת התפללנו וביקשנו בכל כוונת הלב שיזכה לנצחון גדול ומכריע.

לפני ההדים שהגיעו אלינו מאמריקה והכתבות בעיתוניהם נתברר לנו שהאורח שלנו היה שבע רצון מאד מסדרי הפסח אצלנו ובצבעים בהירים ביותר הוא תיאר את אישיותו של הרב ואת כל הסביבה והמסיבה גם יחד.

נחזור על השכנים "הטובים" שלנו, ששימשו עיניים ואזניים בדירתנו. הם הבחינו תיכף באורחים שהם אנשים מחוץ לארץ, לא החמיצו אף יום אחד, וכבר למחרת היום, כפי שנתברר לנו לאחר זמן מה, עפה כחץ מקשת הלשנה למקומות המתאימים על כך שבדירתנו מתקיימות פגישות עם אנשי חוץ לארץ, ושגם אתמול ושלשום שוב ביקרו אצלם שנים ושהו כמה שעות וכו' וכו'.

אמנם הפעם החטיאו המלשינים את המטרה, כי ביקורם של האורחים האלה אצלנו התקיים באופן רשמי ולפי בקשת השלטונות, אך במקרים אחרים גרמו הלשנותיהם לחוויות ואי נעימות רבה.

בעיקר היה הדבר קורה לאחר חגים שלנו, כמו פורים וכד', כשהיו מוזמנים אלינו כמה יהודים מבית-הכנסת לחוג אצלנו, לשמוח, לסעוד ולשתות כוסות יי"ש, כמו שנהוג ברוסיה גם אצל היהודים, כי "אין שמחה אלא ביין", כידוע. כל פגישה כזאות הולידה הלשנה, ש"בדירתם מתאספים עשרות אנשים, לא ידוע מי הם, שותים ומשתכרים. לשם מה הם באו ועל מה מדברים?" תוצאות הלשנות אלו, כאמור, גרמו תמיד לפחדים והתרגשות."

עד כאן מתוך הספר "הגחלת".

***

לסיפור הזה צורף צילום של אותו "הסדר". מסתבר שיחד עם רב-האומן רשבסקי, שהיה אלוף ארה"ב בשחמט, הגיעו לר' שליפר גם כתבים וצלמים של טא"ס, (סוכנות הידיעות הרוסית הרשמית) והם עשו מספר צילומים של תחילת "הסדר". רואים בצילום את הרב שליפר, את שתי נכדותיו ששואלות "ארבע קושיות", את שמואל רשבסקי ואת המלווה שלו מטעם השגרירות, וביניהם חסיד עם מדליות על החזה וזקן גדול. מי זה?



הראתי את הצילום לאחי אריה לייב שיף, והוא מיד הכיר את האיש: זהו תושב סמרקנד, ר' שמואל שגלוביץ', דודו של ר' מענדל פוטרפס! אך כיצד הוא הגיע למוסקבה וכיצד מצא את עצמו ב"סדר" אצל הרב שליפר?

בחיפה גרה בתו של ר' שמואל שגלוביץ' בתיה דורפמן. טלפנתי אליה, והיא אישרה שאכן זה אביה. הוא נפטר בשנת 1950 וקבור בבית קברות בסמרקנד. היא מכירה את הצילום הזה. בתיה זוכרת איך אביה התכונן לנסיעה למוסקבה. הוא לקח איתו סכום כסף גדול מאד. אימא שלה תפרה לו חגורה מיוחדת שאותה הוא חגר מתחת למכנסיו. לקראת שנת 1947, נזכרת בתיה, רוב החסידים יצאו מברה"מ והגיעו לפולין, רבים אחרים נעצרו (ביניהם מענדל פוטרפס), אבל הישיבות עוד פעלו. ומישהו היה חייב לטפל בצד הכספי. את המשימה הזאת לקח על עצמו ר' שמואל שגלוביץ'. הוא שוחרר מהצבא בשנת 1946, חזר הביתה ועבד בבית חרושת לאריגים ע"ש אחד במאי בתור מנהל מחלקת האספקה, ולכן נסע הרבה בערי ברה"מ.
בתיה נזכרת:
– האבא תמיד היה מביא כספים לטשקנט. בטשקנט ברח' אוקצ'י מס' 7, בחצר ביתם של שמואל ובלומה הלפרין (בלומה הייתה בתו של יעקב מוסקליק-ז'ורביצר) פעלה ישיבה, ור' שמואל שגלוביץ' היה מביא לשם כספים. בסמרקנד ר' שמואל שגלוביץ' קיבל מזלמן סרבריאנסקי ידיעה שאתה שלח אשר מקובייצקי: "כשתגיע למוסקבה, תבקש להיות מוזמן ל"סדר" פסח אצל הרב שליפר. לא יסרבו לארח אותך". החייל הוא חייל, את הפקודה יש למלא.

כאשר רב-האומן שמואל רשבסקי קיבל הזמנה להגיע למוסקבה, הוא כבר ידע שבכל העיניינים הקשורים לברה"מ יש להתיעץ עם הרבי מליובאוויטש. הרבי שלח את רשבסקי לחתנו מנחם מענדל שנאורסון, והוא אמר לרשבסקי שאין לסרב להזמנו כזאת. הרי ליצור קשר עם יהודי בברה"מ קשה, ואין להחמיץ הזדמנות כזאת:
– אבל צריך להעמיד לסובייטים תנאי: אתה יהודי דתי ואינך יכול לחלל שבת ומועדים, אבל תחרות השחמט אמורה להתקיים בפסח, ואתה רוצה לבלות אם החג אצל הרב הראשי של מוסקבה הרב שליפר. אם הסובייטים יסכימו לתנאי זה, נמשיך בשיחה שלנו.

אחרי זמן מה הגיעה הסכמה לתנאי זה מפדרצית השחמט של ברה"מ שהיא אחראית על המשתתפים בתחרות שיגיעו מחו"ל. רשבסקי קיבל הנחיות מדויקות ממנחם מענדל שנאורסון וטס למוסקבה. אחת הבקשות היתה לעזור לר' מרדכי דובין ששהה באותה תקופה במוסקבה. וכך כותב על זה בזכרונותיו ר' ישראל פינסקי:

הרב הרשמי בבית הכנסת הגדול היה הרב שלמה שליפר. היו לו קרובי משפחה חסידיים, ובהם חתנו ר' עמנואל מיכלין, שהיה ממשפחה חסידית.

אחת מדמויות המפתח בפרשת המאסר והגאולה היה, כידוע, החסיד ר' מרדכי דובין. בתרפ"ז הוא היה ראש הקהל בריגא וחבר הפרלמנט הלטבי והיה בידו כוח פוליטי עד כדי שממשלת רוסיה התחשבה בו.

לימים, אחרי מלחמת העולם השנייה, כשלטביה איבדה את עצמאותה והפכה לחלק מברית המועצות, הוא היה ברוסיה וחי כאדם פרטי, עד שנאסר והוגלה.
אני זוכר אותו היטב במוסקבה, בא לבית הכנסת מידי שבת בשבתו בשעה שבע או שמונה בבוקר ומתפלל עד הצהריים.
בדרך כלל היה ממעט בדיבור, יושב בצד ומתפלל או לומד.

רק פעם אחת בשנה, בשמחת תורה, היה יוצא מגדרו. הוא היה מביא לעקאח ו'משקה', נעמד ליד הבימה ומחלק לציבור 'לחיים', ובמיוחד רוקד עם הילדים.

ביתו של הרב שליפר היה הבית היחיד שר' מרדכי דובין היה מרשה לעצמו להיכנס אליו. סוכני הק.ג.ב. עקבו אחריו כל הזמן (ראה זכרונותיו של ר' יצחק זילבר).

וכך מצא את עצמו החסיד ר' שמואל שגלוביץ' בליל ה"סדר" בביתו של הרב שליפר, ושם הוא "שכח" את החגורה עם הכסף עבור ר' מרדכי דובין.

רשבסקי חזר ממוסקבה מלא התלהבות מכך שחסידי חב"ד עוזרים לקהילה, לראש ישיבה ר' טברסקי, למוהל יעקב אליישביץ', לר' מוטל ליפשיץ, למוטל חנזין ועוד.

אנחנו לא יודעים אילו הנחיות נתן הרבי הריי"ץ לרשבסקי, אבל ככל הנראה העצות וההנחיות של הרבי עזרו לו מאד. הוא לקח חלק בתחרות, באחד המשחקים הוא סירב לשחק והמשחק נדחה למחרת היום. הדת בברה"מ לא נהנתה מכבוד יתר, אבל מעשה זה שלו רק עשה לו מוניטין. זה שהמשחק נדחה ביום הביא לו גם תועלת חומרית – הוא הרוויח יום מנוחה נוסף, כי הרי השתתפות בתחרות זה עסק די מעייף.

רשבסקי התכתב עם הרבי מליובאוויטש עד יום מותו. מספרים שבתחרות השחמט לאליפות עולם בשנת 1948, באחד המשחקים רשבסקי הרגיש שהוא עומד להפסיד. בזמן ההפסקה הוא שלח מברק לרבי הריי"ץ וביקש ברכה. את הברכה הוא קיבל מיד, חזר לשולחן המשחקים וניצח במשחק! אחרי מעשה זה, לפני כל תחרות הוא היה נכנס לרבי וביקש ברכה ועצה.

הרב שליפר בביקורו בפריז בועידת רבני אירופה ביקר בחשאי בישיבת ליובאוויטש בברינואה. כותב על כך בספרו עמנואל מיכלין, חב"דניק, חתנו של הרב שליפר.
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.