תלמידי המנהל ר' מענדי שיחי' הכהן

כמורה, מפקח וחבר הגאה ללוות אותך מגיל ילדותך עד הלום, אורו עיני לראות את השלהבת ממשיכה לעלות מאליה וזוכה לראות סימן ברכה בעבודתו בחינוך, כהגדרת הרבי (אג"ק יא עמ' יג) "בדוגמת מורה מדריך מחנך בר פועל שעניינו שהתלמיד יוכל ללמוד בפני עצמו ולא עוד אלא שיהי' טופח ע"מ להטפיח".

דיברנו לא פעם שחינוך אמיתי הוא באופן שאין התלמיד זקוק יותר לשאול על כל צעד ושעל, מכיוון שמסוגל להלך בכח עצמו, עבורי, ר' מענדי היקר, אתה הדוגמא בחינוך האמיתי, הפנמת המון יסודות בחינוך בכלל ובחינוך חסידי בפרט ויישמת אותם יום יום מתחילת דרכך, כמרכז קייטנה, כמחנך וכמנהל. השקעת כל הזמן להעשיר את ארגז הכלים החינוכיים עם הרבה ידע וחידושים, וברבות נסיון השנים כל כלי שמצאת אותו יעיל ומועיל, חיש מהר עברת מן המדרש אל המעשה, מן התאוריה לפועל, באמונה, במסירות ובעקביות, והתוצאות המרשימות בולטות בכיתה, בחיידר, בחצר ובכל פינה. בכל עת ובכל שעה. בחינת "אומרים לפרח: למה אין קולך הולך? אומר להם: אין צורך, מעשי מודיעים אותי" (בראשית רבה טז).

יש השואלים מי צריך להיות במרכז, תכנית הלימודים והילדים מסביב, או התלמידים במרכז ותכנית הלימודים מסביבם, הרבי לימד אותנו לא פעם שמחנך צריך לראות את התלמיד במרכז לדאוג שיהא שבע רצון ולחשוב מהי טובתו וכל השאר מסביב. תמיד תמיד ובעקביות יוצאת דופן ראית ורואה אתה את התלמיד. יהיה הילד ככל שיהי'ה, מאיזו משפחה ועדה וגם אם הוא לא ממשפחה חב"דית.

יש ראיה ויש הבטה, ראיה מרחוק והבטה מקרוב, חוננת בשתי הסגולות כאחת, אינך מחכה לבעיה שתצוץ, באומנות בלתי רגילה אתה צופה כבר מרחוק פנימה לכל תלמיד ודואג לו וכשצריך באה גם ההבטה מקרוב, ההסתכלות שאתה מקרין על כל תלמיד החל מהכיסא עליו ישב שיהא נוח, שלם ונעים, הכיתה שישב בה שתהיה מצוחצחת, מאווררת ומקושטת ועד להישגי לימודיו צעד אחר צעד עם כרטיס מעקב וכיו"ב, אין פלא שהתלמידים רואים בחיידר כביתם הפרטי ושומרים עליו. אין פלא שאין אלימות והאקלים נעים וטוב.

לא אגזים אם אומר שמראה החיידר בסוף שנת הלימודים מוחזר כמו בראשית שנה"ל ואף יותר מזה. ראיתיך דואג לתלמיד שנעליו קרועות, מתעניין ואף מוטרד מאוד בראותך ילד עצוב ראיתיך פועל ועושה הכל וביסודיות להגיע לשורשה של כל בעיה ולמצוא את פתרונה, ובהעדר פתרון ידעת גם לומר הכתפיים שלנו לא מספיק רחבות לשאת ולפתור את הבעיה, וחיפשת את המומחים ואנשי המקצוע על מנת לפתור אותה.

שאלתיך פעם מאיפה אתה לוקח זמן לשבת עם כל מחנך ועובד מדי שבוע בשבוע להתעניין על מצב הכיתה, על התקדמות כל תלמיד ותלמיד והכל נרשם מקוטלג להמשך המעקב. ענית לי בזכות אותם ישיבות יש לי עודף זמן. לולא אותם פגישות הייתי צריך למצוא זמן לטפל בערימות של בעיות. כן ר' מענדי לימדת את כל הסובבים אותך כוחו של סדר, העוצמה להיות עקבי ומסודר.

מספרים כשהרבי התעניין על מצב התלמידים השאלה הראשונה היתה אם הם מחייכים וטוב להם, בכל פעם, ופעמים רבות כאלו, כשאני מבקר בחיידר שבניהולך הילדים תמיד מחייכים.

לפני כמה זמן סיפרת לי שמחפשים מנהל לת"ת בכפר חב"ד והתייעצת איתי האם כדאי שתציע את עצמך, איני יודע אם שמת לב או הרגשת שנדהמתי מהשאלה, יש לך חיידר לתפארת זרעת בדמעה וקוצר בלי עין הרע ברינה ולמה לא להמשיך ולשבוע נחת, ענית לי : אני מרגיש קצת משועמם, ואם אוכל לתרום מנסיוני להתמסר ולעזור לעוד מוסד של הרבי מבלי לפגוע בחיידר הקיים שאני מנהל אני רואה בזה שליחות.

עכשיו שהחלטת לעשות את הצעד האצילי, העפלת מעלה מעלה, ומעין ההתחלה כמורה, וכמפקח וכחבר שמלווה אותך כל הדרך קבל ממני את ברכת הדרך – ברכתו הק' של הרבי וזלה"ק: "המשרות בכפר חב"ד ובמוסדות חב"ד שיש לאנ"ש בארה"ק ת"ו הם הן הצינור והכלים לקבלת ברכות נשיאנו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לא רק בענינים רוחניים אלא גם בענינים גשמיים כפשוטם להם ולב"ב" (אגרת ד'תקצט)

בברכת כהנים
נפתלי הכהן רוט