המגאן שמחליפה את הפלואנס הוותיקה, מבקשת שנחשוב רגע לפני שאנו מטפסים לרכב הפנאי הבא שלנו. היא עושה זאת באמצעות תוספת שם מעט גרנדיוזי "גרנד קופה", עיצוב מרהיב ורשימת איבזור יוקרתית. מאז מעולם יש לרכבים מתוצרת צרפת הברקות עיצוביות מרשימות והמגאן התברכה באחד העיצובים הנאים ביותר שיוצרו בעשור האחרון. התפיחות על מכסה המנוע, המרכב הנמוך, החלק האחורי עם פנסי הלד המרהיבים (במיוחד בשעות החשיכה) נורות הלד הקדמיות עם תוספת האותC והגג המשתפל לאחור, עושים את המגאן לרכב עם נוכחות. רשימת האיבזור במגאן לקוחה מעולם רכבי הפרמיום והיא מתחילה עוד לפני שנכנסו לרכב. שלט דמוי כרטיס, מראות מתקפלות, נעילה אוטומטית של הרכב, תאורת לד חזקה במיוחד (עם תאורת ליווי) ופתיחת תא מטען ללא מגע יד אדם. תא הנוסעים ממשיך את הקו היוקרתי. הוא בהיר, משובח ומרווח, מושבי הקטיפה משולבים בעור וריפוד קטלוגי מרהיב. מסך המולטימדיה המקורי (8.7 אינטש) ממוקם לאורך (כמו בוולוו) הוא דובר עברית ומציע גישה לכל התפריטים כולל מיזוג הרכב (ולמה מישהו חשב שזה רעיון מוצלח... כי זה ממש לא!), בלם יד חשמלי שמופעל אוטומט בכל עצירה, תאורת אווירה במגוון צבעים, לוח מחוונים דיגיטלי, בקרת אקלים מפוצלת לנהג ולנוסע, מערכת "מולטיסנס" לבחירת חמשה מצבי נהיגה, שמשנה גם את תאורת הפנים, (אקו חסכוני בירוק וספורט באדום) חיישני חנייה מקיפים ומצלמת רברס מעולה. הנדסת האנוש די סבירה, אם כי לא היינו מתנגדים למיקום אחר למתג בקרת השיוט ועל הדרך היינו מתכנתים מחדש את המולטימדיה שתהיה יותר יעילה גם בזמן נהיגה, שזה גם בטיחותי יותר... בכל מה שקשור לבטיחות אקטיבית המגאן מסתפקת במערכת מוביל-איי שמותקנת בישראל ובעניין הזה היא לא ממש מיישרת קו עם המתחרים שמציעים מערכות שבולמות את הרכב ושומרות על הנתיב. שני מנועים למגאן. הראשון הוא דווקא דיזל בנפח 1.500 סמ"ק , 110 כ"ס, שהיה פופולארי מאד בפלואנס בזכות הקג"מ הגבוה וצריכה חסכונית למדי. הוא מהנה ומספק ביום יום אבל מחוץ לעיר הוא מרגיש קצת חלש, במיוחד בעקיפות ובעליות. בזכות תמחור חזק (133.000 ₪), זו המשפחתית צורכת סולר הזולה בישראל. בנוסף ישנו את מנוע הטורבו בנזין בנפח 1.200 סמ"ק שמספק 132 כ"ס והוא חזק יותר ומגיב מצוין בכל תנאי הדרך. צריכת הדלק שלו תהיה גבוהה יותר וזה כמובן תלוי בסגנון הנהיגה. בכביש 6 מדדנו גם 16.5 ק"מ לליטר ובסה"כ בימי המבחן היה לנו ממוצע של 12 ק"מ לליטר. המושב האחורי מרווח בהשוואה למתחרות אבל לא הכי מרווח בקטגוריה (כמו האוקטביה למשל) גם כאן קיבלנו את מושבי הקטיפה המפוארים, תאורת לד אישית, חלונות כהים ופתחי מיזוג. תא המטען גדול למדי אבל פתח ההטענה שלו צר מידי בשל העיצוב שפוגע מעט בפרקטיות (איפה בעצם גירסת הסטיישן?) סיכום: אם נשמענו מולהבים מידי, קבלו זאת בהבנה. האמינו לנו שגם בחלוף שבוע מאז שהחזרנו את הרכב אנו עדיין נמצאים תחת הרושם הטוב שלו. בזכות המנוע, העיצוב ורשימת האבזור. המסר של רנו אם כן ברור. קבלו סדאן עשירה במקום רכב פנאי בסיסי. הערה. רכב המבחן הגיע בגירסת INTENSE. גירסת הZEN המיועדת לציי רכב מגיעה עם המנוע והעיצוב המצוין, אבל עם שינויים ברשימת האיבזור.