מאת: ברכה טורנהיים

נכנסתי לגן הילדים, לא יכולתי שלא להתרשם. המקום נקי, מושקע, מקושט, מלא בצעצועים ובמשחקים דידקטיים ומקירות הגן ניבטו אליי פרצופיהן המחייכים של בנות הגן, המשכתי להתפעל גם בכיתות בית הספר המקושטות ביצירותיהן של התלמידות, הניקיון, הטיפוח וההשקעה בכל פרט ניכרו מכל פינה.

תצוגה של חוברות עבודה וערכות לימוד שהוכנו על ידי הצוות החינוכי ומשווקות למוסדות שונים ברחבי הארץ והעולם מוצגת לתפארת. אין ספק ששמו של המקום יצא למרחוק.

נחמה שחר, מנהלת ומייסדת את מוסדות "עטרת חיה מושקא" לבנות בביתר עילית, הקימה את המוסד בעשר אצבעותיה, בהשקעה ובמסירות.

"זה לא היה יום אחד, זה היה תהליך שנמשך בתוכי כבר כמה שנים", אומרת נחמי שחר, כשאני תוהה מניין האומץ של אישה צעירה כל כך לפתוח מוסד ביום אחד בהיר.

"עבדתי כמורה ב"בית חנה", בית ספר חב"ד בירושלים ותוך כדי כך התחתנתי. נולדה לי בת מקסימה וחמודה, קראנו לה מושקא, על שם הרבנית חיה מושקא אשת הרבי מליובאוויטש נשיא הדור.

כמורה וכאם, רציתי שלביתי תהיה המסגרת החינוכית המתאימה והטובה ביותר. מלאו לה שלוש שנים, והחלטתי שאני עוזבת את עבודתי כמורה ומשקיעה את מרצי בייסוד גן לבנות על פי הוראותיו המיוחדות של הרבי מליובאוויטש.

אכן, זה לא היה קל, נדרשתי לגייס תקציבים, לשכור מבנה, לרכוש ציוד רב ויקר ולאתר גננת מתאימה לגן המיוחד.

אבי, הרב אשר לעמל הכהן הוא רב קהילת חב"ד בביתר ואמי הגב' חיה כהן היא אשת חינוך ותיקה שעבדה במסירות בהוראה קרוב לארבעים שנה בבית ספר חב"ד עיר גנים בירושלים.
שניהם התגייסו לעזרתי ובעידודם ועצותיהם המועילות קם לו מוסד חדש הנושא את השם המחייב: "עטרת חיה מושקא".

מהר מאד יצא שמו לתפארת ועשרות הידפקו על דלתי בניסיון להירשם, בשנה הראשונה נפתחו שתי כיתות גן, לאחר מכן כבר לא היה צורך בפרסום ויחד עם ביתי שגדלה, גדלו גם מספרי הכיתות במוסד, פתחנו גם כיתה אחת מעל גילה של מושקי בשל דרישת ההורים וכיום מוסדות "עטרת חיה מושקא" מונים כיתות לימוד לגן, בית ספר יסודי ובית ספר תיכון. ולביתי ולחברותיה בית ספר מושקע ומיוחד.

למושקי נולדו במזל טוב עוד אחיות וכך רבקי, שושי , דיני, חני ומנוחי, מתחנכות במוסד שאמא ייסדה.

כל אחת יהלום

הערך העליון של בית הספר הוא להסתכל על כל תלמידה כבת מלך, בתו של הקדוש ברוך הוא. חז"ל אומרים ששלושה שותפים בו באדם: אביו, אמו והקדוש ברוך הוא. השותף השלישי נמצא בכל מקום בעולם ובוודאי בבית הספר, הוא עוקב ודואג לכל ילד וילדה ואנחנו, הצוות החינוכי רוצים להוכיח לו שבנותיו נמצאות בידיים טובות, כולנו מחוייבים לכך שכל בת תרצה להגיע בשמחה לבית הספר ולשוב הביתה מחוייכת.

אנו מנסים לגלות את הפוטנציאל הטמון בכל אחת בכל תחום ותחום. לשם כך מוקצים משאבים רבים וכל בת זוכה ליחס מיוחד.

לפני כמה שנים קיבלנו לבית הספר תלמידה שבמוסדות אחרים סיווגו אותה כבעלת קשיים ורצו להעביר אותה למסגרת של חינוך מיוחד. כקרש הצלה אחרון פנו אליי ההורים ונעתרתי לקבלה. היא הייתה במצב קשה, לא דיברה, לא שיתפה את הוריה בשום דבר, מכונסת בעצמה ולא ניסתה לפתח קשרים חברתיים. כיום, מספרים הוריה ההמומים שהם אינם מכירים אותה, היא שרה ושמחה, משתתפת פעילה בכל השיעורים ובמבצעי בית הספר ואף מקבלת ציונים גבוהים ביותר.

מהו הסוד? כיצד הצלחתם לחולל את הנס?

להעניק לכל בת חוויות הצלחה. שיטת ההוראה המקובלת ברוב בתי הספר היא ללמד ברמה אחידה את כל הכיתה, חלק מהבנות יעמדו בדרישות וחלקן יתקשו, אך הקו מאד נוקשה, מי שתצליח, תצליח ומי שלא, בעיה שלה ושל הוריה.

שיטת ההוראה של בית הספר שלנו היא לבחון מהי הרמה המתאימה לכל בת, ועל פי רמתה לאפשר לה לחוות הצלחה, לקבל ציון טוב ובכך לעודד אותה להתאמץ וללמוד, כך אנחנו מעלים בהדרגה את הדרישות עד שהיא מגיעה לרמה הנדרשת בכיתתה. שיטה זו הוכחה כהצלחה גדולה והציונים הממוצעים של הבנות גבוהים מאד.

בחדר המנהלת נערמו מכתבי תודה מהורים נרגשים, רחל ישראל, אם לשלוש בנות הלומדות בבית הספר כותבת שההנהלה בגן הקודם של בנותיה המליצה לה להשאיר את בתה שנה נוספת בגן בשל קשיים לימודיים, היא לא וויתרה ופנתה ל"עטרת חיה מושקא", לאחר מבחן קבלה, התקבלה בתה לכיתה א', ועם הרבה עידוד ועזרה, כיום בתה היא בין המצטיינות בכיתתה! מיד אחריה עברו גם שתי הבנות האחרות וכולן תלמידות מצטיינות.

במכתב אחר מספרת הגב' טלי גלויברמן על תקופה קשה שעברה היא ומשפחתה עת בעלה ז"ל היה חולה במחלה קשה. היא מתארת כיצד הצוות החינוכי עזר, עודד, התחשב: "החגים היו ממני והלאה, מי יכול לחשוב עליהם בכלל כשיודעים שעוד רגע זה יכול לקרות?! אך לרבקי היתה כתובת.. מורה מדהימה לקחה אותה אחר הצהריים לקניות על חשבונה ורכשה לה בגדים חדשים לכבוד החג".

הוריה של חנה בן דוד מספרים על ילדה כבדת שמיעה הנעזרת במכשירים, הם כותבים שחנה מרגישה ככל הבנות, בשום אופן לא מסומנת כחריגה, המורות משתמשות במכשיר FM מיוחד ומקבלות הדרכה כיצד להקל עליה את הלימוד. וחברתית? חנה היא ממש אחת מ"החברה" .

מהם הקריטריונים להתקבל ל"עטרת חיה מושקא"?

אנחנו נקבל כל בת למשפחה שמטרותיה ודרך התנהלותה מתאימה לקו החינוכי של בית הספר. חשוב לנו מאד שהדרך אותה אנו מתווים תהיה הקו היחיד אליו היא מחונכת, כך נמנע קונפליקטים בנפשותיהן הרכות של הבנות.

חינוך לשליחות ונתינה

כל יום לימודים נפתח במעשה טוב- נתינת צדקה, כך אנו מקנים לבנות את ערך הנתינה, לאחר מכן הבנות שרות יחד ניגון חסידי כהכנה לתפילה. כפי שאומר האדמו"ר הזקן שהניגון הוא קולמוס הנפש והוא פותח את הלב לקבל דברי קדושה. לאחר הניגון, אומרות הבנות את פרק מ"א בתניא שהוא סגולה ליראת שמים ורק לאחר מכן מתפללות הבנות תפילת שחרית בשירה ובשמחה.

השיעור הראשון במערכת היומית תמיד יהיה שיעור בנושאי יהדות, תורה, הלכה או פרשת השבוע ולאחריו מערכת מגוונת של שיעורים נוספים.

הרבי מליובאוויטש אומר שכל יום בחיי הילד הרך צריך להיפתח במנות גדושות של קדושה בכדי שבהמשך דרכו בחיים, בשלב שבו יהיה עצמאי וייחשף לפיתויי העולם הוא יהיה משפיע ולא חס ושלום מושפע.

נראה כי דגש רב מושם על לימודי קודש, מה עם מתמטיקה ואנגלית, ספורט ואומנות הדרושים להצלחתן החומרית של הבנות בהמשך?

החינוך להישגיות מגיע תמיד יחד עם חינוך למידות טובות וקבלת עול. למי שיש את התכונות הללו, לומדת ביעילות והדרך להקנות ערכים ומידות טובות היא בלימוד פורה של ערכי היהדות.

הרמה הלימודית במקצועות החול כמו מתמטיקה ואנגלית היא מהגבוהות במוסדות הלימוד השונים. את השפה האנגלית לומדים כבר מכתה ג', בעוד שישנם בתי ספר שמתחילים בכיתה ד', הסיבה לכך שאנחנו מתחילים מוקדם היא שככל שגיל הבנות קטן יותר, קל יותר להקנות שפה חדשה. אותו הדבר גם במתמטיקה.

כמו כן בית הספר מעניק שיעורי העשרה במקצועות הללו גם לאחר שעות הלימודים כך שהבנות מתקדמות ומצטיינות גם בלימודי החול.

בלי עין רעה, את אם לשניים עשר ילדים, קטנטנים ממש בהפרשים קטנים, כיצד את מצליחה גם לנהל בית, להיות אם ורעיה וגם לנהל מוסד מצליח?

אכן זה לא קל, אבל חינוך ילדיי הוא מעל הכל ואת המוסדות לבנות הקמתי בכדי שלבנותיי יהיה מוסד חינוכי מתאים.

ילדיי לומדים מהי נתינה, והם שותפים מלאים לנעשה בבית הספר. בחופשים הם מגיעים אף לעזור, צובעים, גוזרים קישוטי קיר, עוזרים בפינוי חפצים. הגדולות מדריכות ואף מובילות בפרוייקט חונכות, בניי בני 12 ו – 14 משפצים מדי פעם את בית הספר בסככות, החלפת קירות גבס, כל אחד כמובן לפי גילו ורמתו וגם, החשוב מכל, בעלי תומך ועוזר בכל דבר, כי כשיש שותף לעשייה הכל הרבה יותר קל.
כך שבלי שיחות מוסר כל המשפחה הופכת למושג גדול של נתינה, יוזמה פעילות מבורכת ואין בטלה!

מסר לקוראות?

כל אם מחויבת לדאוג לצורכיהם של ילדיה, לארוחות חמות, לביגוד מתאים, לקורת גג. אך לא פחות מכך ואולי אף יותר, עליה מוטלת הזכות והחובה לדאוג לצורכיהם הרוחניים של ילדיה, לחינוכם כהכנה לחייהם העצמאיים בעתיד, לבנות בית נאמן בישראל כרצונו של הרבי נשיא דורנו, לנהוג ע"פ הוראותיו בכל הנהגה וענין חסידי, להוות דוגמא אישית כי על חינוך לא מתפשרים ומחפשים את הטוב והמתאים ביותר עבורם!

גב' שחר מבשרת לנו בסיפוק שבימים אלה יוצאים לקראת הנחת יסודות למבנה הקבע, שיחליף את הקרוואנים הרעועים בהם לומדות בנות ביה"ס חב"ד "עטרת חיה מושקא" בבית"ר עילית.
"הגיע העת לאפשר לתלמידותינו בגנים, בית הספר היסודי ובתיכון תנאי לימוד הולמים. לאפשר הרחבה בכיתות הלימוד, פיתוח חדרי מחשבים, אולם ספורט וחצרות מרווחים".

יחד נעצים את החינוך החסידי לנחת רוח הרבי בהרחבה גשמית ורוחנית ובהעצמת דור העתיד מתוך שמחה פנימית.

אנו פונים אליך בבקשת עזרה להקמת קמפוס רחב שישרת את בנותינו מגילאי הגן ועד לסיום התיכון.

צעד אחד קטן שלך ושל עוד אנשים כמוך, יכול להיות צעד גדול מאוד לקראת הגשמה של חלום שהחל לפני למעלה מעשור והולך וצובר תאוצה.

היה שותף בהגשמת החלום, עולם בחסד ייבנה ובחינוך ערכי ואיכותי נבנים עולמות רבים.

לתרומה מהירה באמצעות כרטיס אשראי, לחץ על הלינק המצורף.


להעברה בנקאית, צ'ק או מזומן צור קשר בטל' 050-6738690 / 054-6577031