מאת כתב המבשר

קהל רב מסלתה ומשמנה של בני ירושלים, תושבי ביתר עילית וחסידי חב"ד, צעדו השבוע אחר מיטתו של האי גברא יקירא, איש האשכולות, ספרא וסייפא, הרה"ח ר' נפתלי צבי גוטליב ז"ל, מחשובי חסידי חב"ד.

בפטירתו נעקרה מעולמינו אחד ומיוחד מבני ירושלים, חסיד המתחסד עם קונו ועם הבריות, ירא את ה' ובמצוותיו חפץ מאוד. האיש שזיכה את דורנו בכתיבת עריכת והוצאת עשרות ספרי תולדות החסידות, ובמרכזם ספרי היסטוריה על אדמור"י חב"ד ליובאוויטש.

המנוח נולד בט״ז אייר תרצ״ה בעיה"ק ירושלים ת"ו, לאביו אביו הרה"ח ר׳ חיים יוסף ז"ל שנמנה על חשובי חסידי הרה"ק ר' אהרן ראטה בעל ״שומר אמונים״ זי"ע. בגיל צעיר מאוד התייתם מאמו.

בהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת 'תורת אמת', שבאותה תקופה הייתה הישיבה החסידית היחידה שהתקיימה בירושלים. נפשו נקשרה מאוד להווי החיים החסידי והוא הושפע עמוקות מתורת החסידות, דרכיה, ומאז נקשר לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע.
מאז צעירותו אחז בעט סופר ובכל עת כתב מאמרים וכתבות עבור עיתונים וספרות חסידית שיצאה באותה עת.

לפרנסתו ומחייתו עבד בין היתר גם במשרדי ׳טהרת המשפחה׳, בבנייה ותיקונים ושיפוצי מקוואות ברחבי הארץ, והתמסר למען טהרתן של ישראל בכל עת.

תקופה ארוכה מאוד במשך שנים רבות מאוד, זכה ועבד והיה מזכיר ׳כולל חב״ד׳ באה״ק. עבודה שהיה מסור ונתון אליו בכל ליבו ונפשו. בעניין זה זכה שכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, הקדיש לו זמן יקר ומיוחד לענייני הכולל ונתן הוראות מיוחדת הקשורות להתפתחות ושגשוג הכולל.
במשך ימי חייו חיבר והוציא קרוב לשמונים ספרים, בספרות חסידית רחבה, ביוגרפיות וסיפורי צדיקים וחסידיים.

גולת הכותרת ומפעל חייו היה ללא ספק, הזכות הגדולה לחבר הספר ״תולדות לוי יצחק״, על הגה״ק המקובל ר׳ לוי יצחק נ״ע שניאורסאהן, אביו של כ״ק אדמו״ר מליובאוויטש זי"ע. כשבחיבור זה, הרבי היה מעורה מראשיתו ועד סופו כאשר הרבי היה מגיה, מעיר, מכוון ומדריך על כל צעד ושעל.

לימים סיפר הרב גוטליב למדור 'זקניך ויאמרו לך' שבמוסף 'קהילות' של 'המבשר' על השתלשלות הוצאת הספר: "בצעירותי למדתי בישיבת 'תורת אמת' חב"ד בירושלים. מאחר שלא היו אז ישיבות רבות באותו אזור בירושלים, למדו בישיבה גם תלמידים שלא באו ממשפחות חב"דיות. זה היה בשנים הראשונות לנשיאותו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, ואותם בחורים התעניינו ושאלו כל מיני שאלות על הרבי. ידעו שהוא חתנו של הרבי הקודם, ושמעו גם שהוא בן אחר בן של האדמו"ר הצמח צדק, אבל בדיוק איך ומה לא ידעו. ניסיתי לברר אצל חסידים מבוגרים אבל גם הם לא ידעו, והדבר חרה לי מאד. איך ייתכן שהנשיא של חב"ד - לא יידעו מי היה אבא שלו והסבא שלו? התייעצתי עם הרב טוביה בלוי ועם הרב חנניה יוסף אייזנבך ושיתפתי אותם בתחושותיי, וגם הם הסכימו אתי, ועודדו אותי לעשות משהו בנידון.

"התיישבתי וכתבתי מכתב לרבי שאני רוצה לכתוב ספר על אביו, רבי לוי יצחק שניאורסון, ושלחתי את זה בדואר מהיר, אך לא קיבלתי תשובה. כעבור זמן נסע הרב טוביה בלוי לרבי, וביקשתי ממנו שכאשר ייכנס ליחידות ישאל את הרבי בקשר לספר. הוא אכן שאל את הרבי, אבל הרבי ענה "יש עוד זמן, נראה.." הסקתי מכך שכנראה הרבי לא מעוניין בכך, וממילא החלטתי לוותר על הרעיון.

"חלפו מעל תשע שנים מאז אותו מכתב, ולקראת חודש תשרי שנת תשל"ה נסעתי לרבי לראשונה. במוצאי שמחת תורה חילק הרבי "כוס של ברכה", כהרגלו, וגם אני עברתי עם הכוס ביד. הרבי מזג לי יין מהגביע שלו, ותוך כדי שאל אותי לפתע, "הלא הבטחת לי ספר על אבא שלי. איפה הספר?" ככה, קצר וחד. השאלה הפתיעה אותי. אני הרי הספקתי כבר כמעט לשכוח מזה שבכלל רציתי לכתוב ספר. גם כשהגעתי וזכיתי להיכנס אל הרבי ליחידות לא הזכרתי את נושא הספר; מאחר שהרבי לא ענה לי בשעתו, לא חשבתי כלל על העניין. אחרי שהתאוששתי מההלם הראשוני, אמרתי לרבי, "שלחתי לרבי מכתב, ולא קיבלתי תשובה". בתגובה הרבי צחק בקול ואמר בחיוך, "אני צריך לתת לך תשובה? הקב"ה צריך לתת לך תשובה!" והרבי הוסיף ואמר, "עכשיו שאתה פה, תאסוף את החומר, יש פה כמה וכמה שהכירו את אבי, ותשתדל שהספר ייצא במהירות".

ספר נוסף שחיבר המנוח והפך לספר היסטורי הוא 'יהדות הדממה', המתאר את הסבל של חסידים בברית המועצות תחת המגף הקומוניסטי, כאשר למרות הרדיפות והגזירות, מסרו החסידים את חייהם עבור תורה ומצוות. הספר מתמקד בחסידים שסבלו במאסרים ובגלות.

לימים סיפר הרב גוטליב "אשה אחת התקשרה אליי וטענה בפיה, הרב גוטליב בכל פעם שאני מתחלת לקרוא את ספרי 'יהדות הדממה' אני מתחילה לבכות, מה עשית שם, איך גרמת את זה? עניתי לה: כאשר מספר הזכרונות מדבר ובוכה, זה שיושב כנגדו מקשיב ובוכה, אח"כ בשעת הכתיבה אותו אחד כותב ובוכה, אין כל פלא כי הקורא אף הוא קורה ובוכה". ואף אנן נענה אבתרי' - שכשאדם נפלא כמותו מסתלק מעמנו אף אנו שומעים ובוכים על אדם יקר שכמותו שעלה למקומם של כל אותם דמויות ההוד.

כך היו אצלו בשלבי עריכה ספר ביוגרפי על כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, ועל פי התוכנית היה אמור להתפרס על עשרה כרכים, אך לדאבון לב כבר לא זכה בכך.

במשך שנים רבות התגורר בעיר הקודש ירושלים, וקבע את מקום תפילתו בבית המדרש המיתלוגי בשכונת מאה שערים, שם נמנה על אחד מחשובי החסידים והשפיע תורה וחסידות בהתוועדויות ובכינוסים הרבים ובכל עת מצוא.

בחמש עשרה שנים האחרונות התגורר בביתר עילית, ועד מהרה הפך לאחד הדמויות האהובות בעיר, ורבים ביקשו את קרבתו ונהנו מהידע ההיסטורי והחסידי הרב שהיה לו.

בתקופה האחרונה הלך ונחלש, וביום ראשון השבוע, יומא דהילולא של האור החיים הק', השיב את נשמתו ליוצרו.

במסע הלוויה שיצאה מבית הלוויות 'שמגר' השתתפו קהל רב מידידיו ומכריו שבאו לחלוק כבוד אחרון לאחד ומיוחד מבני ירושלים שזיכה את הרבים בספריו הרבים. דברי פרידה קצרים השמיע ידיד נעוריו הגאון הרב אברהם מיכאל הלפרין שליט"א רב הגבעה הצרפתית בירושלים.

הותיר אחריו את זוג' החשובה שעמדה לימינו מרת גיטל שפרינצע תחי' בניו: הרב חיים גוטליב, שליח חב"ד בשכונת תלפיות בירושלים; הרב שלום גוטליב, רב העיר ושליח חב"ד בעיר ניקולייב שבאוקראינה, הרב מאיר מארה"ב, הרב משה גוטליב מארה"ב , הרב שמעון גוטליב, מארה"ב. חתניו: הרב מנחם-מענדל דונין, סגן מנהל תלמוד תורה חב"ד במגדל העמק; הר"ר יוסף רבינוביץ מביתר עילית, והר"ר מרדכי שיינר מביתר עילית, ובתו מרת שטייסל תחי', נכדים ונינים בארץ ובעולם הממשיכים את מורשתו המפוארת.