האם נשים יכולות לשמש כמשגיחות כשרות? כמובן שישנם רבנים המתנגדים לכך והדבר נובע ככל הנראה לא כל כך מבחינה הלכתית אלא אולי עקב המניעים של הארגונים הדוחפים את העניין, אשר מטרתם החדרת ערכי הליברליות והשוויון המנוגד לדרך ישראל סבא.

המתירים:

הלכתית ישנם כמה דעות בנושא: הרב משה פיינשטיין התיר לאלמנה למלא את מקום בעלה שנפטר, כמשגיחת כשרות‏. מדובר היה בתלמיד חכם שנפטר, ולמלאכתו היה מתפרנס בתור משגיח כשרות, והאלמנה נשארה בלא משענת כלכלית. העלו רעיון שהאלמנה תחליף את בעלה במלאכתו וכך תזכה למשכורת קבועה, ונשאלה השאלה האם לפי ההלכה יכולה היא להיות משגיחת כשרות? הוא מעלה שתי נקודות: הנקודה הראשונה היא בדין הנאמנות של אישה לנושאי כשרות. באופן הפשוט הדבר לא היה אמור לעורר שאלה, שהרי בדרך שבעולם מעולם הכשרות בבית הייתה מוטלת על האישה, והיא הייתה נאמנת על הכשרות. ולמעשה כל עקרת בית בכל בית יהודי, דתי וחרדי, היא משגיחת הכשרות בהיותה הממונה על הכנת האוכל לבני המשפחה.

האוסרים:

אמנם היה מי שנטה להחמיר בכך, בשו"ת משנה הלכות נטה להחמיר בכך, וכן, הרב מאיר אסמעל חלק עליו וטען שאסור לאשה להיות משגיחת כשרות, ואף טען שהדבר עלול להביא למינוי נשים לתפקידים אחרים כמו רב או נשיא‏. יש המתנגדים לכך מטעמי צניעות, לעומתם יש הטוענים שבין כה וכה נשים כיום עוסקות בכל המקצועות ותחומי החיים. יש שטוענים שלנשים עקב טבעם העדין לא יהיה את העוז והתוקף לעמוד מול בעל מסעדה תקיף כאשר זה יפר את כללי הכשרות. לטענה זו יש משיבים כי כיום נשים תקיפות לא פחות מגברים.

למעשה:

למעשה סביר להניח שבבדצי"ם הפרטיים לא יעסיקו משגיחות כשרות, אך במערכת הכשרות של הרבנות כבר יש כיום מספר נשים – אמנם מועט - המשמשות כמשגיחות כשרות ועושות מלאכתן נאמנה לא פחות ממשגיחי כשרות גברים.