יאיר בורכוב

לפני 16 שנה, ליל ג' תמוז, נערכה התוועדות בכפר חב"ד עם משפיע יקר ואהוב ז"ל.

כטוב לבו במשקה הוא סיפר בדמעות שבאותו בוקר צפה יחד עם נכדו בוידאו של חלוקת דולרים אצל הרבי.

הסבא-המשפיע שאל את הנכד בהלצה: למה אתה לא מגיש את היד ומקבל גם דולר מהרבי?
השיב לו הנכד בתמימות כשהוא מצביע לכיוון המסך: "רק מי שבפנים יכול לקבל"...

לאורך כל אותו הלילה מירר המשפיע בבכי. "רק מי שבפנים יכול לקבל"... אפשר לראות ולשמוע כל היום, אבל כדי לקבל משהו אמיתי, כדי לחוות, עליך להיות "בפנים".

נזכרתי בסיפור הזה כאשר ראיתי את קמפיין הצ'רידי לטובת מפעל ההתקשרות "תחיינו".
בנוהג שבעולם, בכל עיתון או מגזין שיוצא לאור, תמצאו מלבד שם העיתון גם תת כותרת - "בטאון חסידי חב"ד", "שבועון לחיזוק ההתקשרות". מעין שורת תיאור קצרה המתמצתת את מהותו של כתב העת.

עורכי ומייסדי "תחיינו" בחרו שלא לכתוב מאומה תחת שם המגזין.

תחיינו - - -

ואידך זיל גמור.

שמא נבואה נזרקה בהם כאשר ייסדו אותו.

כי אין כאן לא עיתון, לא בטאון, לא כתב עת, לא מגזין, לא ז'ורנל ולא ירחון.

"תחיינו".

יש כאן רבי, וחסידות, וחיות, ועמוד בוער של התקשרות לאילנא דחיי, כ"ק אדמו"ר זי"ע.
אני מתבונן לעיים בפלא של דורנו, בחורים שנולדו אחרי או בסמיכות מאד לג' תמוז תשנ"ד, מייסדים, עורכים ומוציאים לאור את "תחיינו", שכבר מזמן הפך לאחד מעמודי התווך של התקשרות לרבי בדורנו, לצד חברת המדיה JEM, ועד הנחות בלה"ק, ועד התמימים העולמי ועוד.

בשבת האחרונה, ערב יום ההילולא ג' תמוז, זכיתי להיות באהל הק' בד' אמותיו של אדמו"ר זי"ע, יחד עם אלפי חסידים מכל העולם.

שתי חוברות "כבשו" את הקהל לאורך כל השבת. ה"דבר מלכות" עם שיעורי החת"ת והרמב"ם, ו"תחיינו". לאורך כל השבת הזרים "תחיינו" חיות של התקשרות אמיתית לרבי, אליה התחברו כולם. בחורים צעירים שנולדו אחרי ג' תמוז, לצד משפיעים ושלוחים שזוכרים היטב את ימי האור ו"תחיינו" היה להם לרגעים של ערגה וגעגועים.

אם גם אתם רוצים שהדור הבא ימשיך לחוות, לחיות, להרגיש, אנא התגייסו לטובת המפעל הקדוש והמבורך הזה, שמכניס ומחדיר אהבה גשמית כפשוטו לרבי.

כי "מי שבפנים, יכול לקבל".

ו"תחיינו" מכניס דור שלם "פנימה".

ועכשיו הגיע הזמן לא רק לקבל, אלא גם לתת.

תְּחַיו את "תחיינו" ותנו חיות והתקשרות לדור שלם.


להשתתפות בקמפיין השותפות של "תחיינו" לחצו כאן