מנדי גרוזמן

1. בואו נגיד את זה ככה: מבין אלפי התלמידים שלמדו במהלך השנים בישיבה במגדל העמק, לא אני הוא הבוגר שהנהלת הישיבה תשים במרכז קמפיין פרסום שלה, אם היה אחד כזה. חסידים ועובדי השם, רבנים ומשפיעים, שלוחים וסתם יהודים שקמים בבוקר ונלחמים ביצר הרע, הם חלון הראווה של ישיבת "תומכי תמימים" במגדל העמק.
לפני שבועיים, כשר' לוי וילימובסקי זימן אותי (בדחיפות. הכול אצלו תמיד בדחיפות) ליום סיור בישיבה כדי לספר עליה מעט, הבנתי היטב שנקראתי לתפקיד גביהא בן פסיסא: ראו נא שאפילו הדיוט שבישיבה זוכר אותה עד היום ומושפע ממנה עמוקות.

2. כשהגענו לישיבה, כתב העיתון "כפר חב"ד" היה עסוק בלראיין את הרב חיים שלמה דיסקין על ימיה הראשונים של הישיבה. בתחילה סברתי שהכתב טועה. הישיבה קיימת כבר כמעט 40 שנה, ומבחינת אלפי בוגריה, הסיפורים על קשיי ההתחלה והוראותיו של הרבי לקבוצת התלמידים הראשונה של הישיבה הם מעשיות רחוקות שלא יזיזו שום מיתר בלבם. והלוא המטרה היא להזיז את המיתר בלב ואת היד לכיס. תראיין את הרב גולדברג, את הרב גורביץ', את הרב הנדל ואת הרב סגל, אמרתי לו, תזכיר לבוגרים את מה הם כל כך אהבו.
אבל הרבנים עצמם התעקשו שהסיפורים הללו יסופרו שוב ושוב, ולאט לאט הבנתי שהסיפורים הללו אינם נוסטלגיה מתוקה בלבד, אלא הם המניע המרכזי של השדרה הוותיקה של הצוות עד היום, המניע שגורם להם לקום בבוקר ולהרגיש משמעות במה שהם עושים.


חוזר לישיבה. מנדי גרוזמן

3. לכל רב ומשפיע ה'זהיר טפי' שלו, לכל ישיבה הצבע הייחודי שלה. אם מבקשים להניח את האצבע על המסר המרכזי שרבני הישיבה במגדל מבקשים להנחיל לתלמידיהם, המסר הוא חיבור עמוק ומהותי לרבי. עמוק ומהותי דייקא, כי על הרבי כולם מדברים, אבל במגדל העמק גם מסבירים. בחסידות שמציעה גם השכלה וגם עבודה, נושא ההתקשרות נתפס לעיתים כממוקם באזור העל-שכלי והרגשי של היהודי, משהו חשוב מאוד מאוד שחייב שיהיה. בכל הישיבות המשפיע הוא זה שתובע התקשרות ואילו הראש ישיבה מכין בינתיים את השיעור של מחר.
במגדל העמק ראש הישיבה הרב יצחק גולדברג הוא מראשי המדברים בעניין. בעולם שלנו, הבעל-נגלה הוא המדען המדויק. אם המשפיע אומר משהו, ייתכן שזה רק ה'לחיים' שטיפס לו לראש. אבל אם הבעל נגלה מסכים איתו, כנראה שהנושא נחקר והוכח. אין ספור תלמידים שהתקשרות לא הייתה בסיס חייהם העיקרי, התחברו לרב גולדברג אחרי שהציג להם להטוטים נפלאים בשיעורי העיון שלו, ואז, בשבת, השתנו מהותית בעקבות דרישתו המרכזית. מקובל להגזים במחוזותינו, אבל זו איננה הגזמה. אפשר לנקוט בשמות על גבי שמות, אבל איך אומרים בנגלה? אכ"מ.

4. ההתוועדויות של מגדל העמק מעוררות בי געגועים עד היום. הרב גולדברג והרב גורביץ', שניהם ניחנו בחושי הסברה וציור מיוחדים ומטיבים לדבר, מצליחים למשוך את הראש והלב. השקפת העולם של בוגר מגדל נבנית בשעות הללו בדיוק. לא אחד ולא שניים אומרים זאת. כל אחד במעמדו ובמצבו, השתנה מעט בזכות הדיבורים הללו. ההבנה של מהותה של חב"ד בדור האחרון מתגבשת ומובנית יותר.
התשובה לשאלה מדוע צריכים להתקשר עד כדי כך לרבי ולהשקיע כל כך במילוי בקשותיו מושגית אז. תמונת העולם לפיה שום דבר לא במקרה והרבי של הדור שלך הוא זה שיודע מה הכי טוב עבורך מתבהרת אחרי שעות של הקשבה להתוועדויות.

5. לא צריך ללמוד בישיבה כדי להיווכח שזו הנקודה הבולטת ביותר בקרב אנשי הצוות. מספיק לדבר איתם כמה דקות. כשמתחילים לשאול אותם על חייהם בישיבה, בדקה הראשונה של הראיון הם כבר יתחילו לדבר על הרבי. מה מניע את הרב לקום בבוקר ולצעוד לישיבה, שאלתי את הרב גורביץ'. "שאלתי את הרבי אם להגיע לכאן והוא ענה "לקבל הנ"ל", השיב, כמעט 40 שנה אחרי התשובה ההיא.
"יש לי פה בארץ שליחות כללית, ובתוכה בייחוד השליחות שלי בישיבה. אני מביא את הרבי לארץ ישראל ומשתדל להביא את הרבי לבחורים. אצלי העבודה בעיקר היא להחדיר בהם את האהבה לרבי. שהרבי יהיה להם בלב. לא רק מתוך ידיעה ולימוד. שזה יהיה חלק מחייהם. העניין של הרבי. התורה של הרבי. הדברים שהרבי מבקש. שזה ינחה להם את החיים בעולם".

6. הרב גולדברג בתחילה התחמק מראיון. התבצר בזאל בשיחה עם הרב שניאור קעניג וחיכה עד יעבור זעם (הזעם של ר' לוי, כמובן). כשניגשתי אליו עם מכשיר הקלטה באמצע הסדר (קנס כבר לא ייתנו לי) בבקשה שיספר על תפקידו בישיבה, ניסה להתפטר ממני בבדיחות. "הישיבה היא ישיבה ממוצעת. צריך מקום לגבוהים, צריך מקום לנמוכים, וצריך גם לממוצע. אני מתאים לישיבה של ממוצע", אמר והמשיך לנסות להתחנן על נפשו: "אני לא יכול לדבר על המקום שלי. אנחנו משתדלים לעשות מה שנזקק. מה יש לי להגיד, כולם יגידו את אותו דבר".
לא כולם יגידו אותו דבר, השבתי לו. בכל ישיבה יגידו משהו אחר. מה המסר המיוחד של הישיבה במגדל העמק?

7. וזו הייתה תשובתו: "אני חושב שככל שבחור קשור יותר עם הרבי וחי יותר עם הרבי, זו העצה היום לכל הדברים. זה גורם לו ללמוד, זה גורם ליראת שמיים. מה שמוציא בחור מהמקום שהוא נמצא, להתרומם, זה החבל שמרומם אותו. אתה יודע את זה בעצמך. איך אתה חי היום? רק בגלל הקשר לרבי. זה הדבר. אני לא אומר את זה בשביל כתבה. תבדוק כל בחור. על דרך משל, כל יהודי, תבדוק אותו חזק, בסוף יגיד לך אני יהודי. בסופו של דבר, זה אני. זה מתגלה לו בזמנים מסוימים, לפעמים הוא שוכח, אבל זה אני. וזה שזה אני משפיע עליו גם בחיי היום יום, גם בדברים שהוא לא שם לב.
ככה אצל חסידים, אצל בחורים, המהות הפנימית שלו זה שהוא ליובאוויטשער, שיש לו רבי, שהוא רואה שם את האמת. זה הדבר בשבילו. זה לא רק שהוא לומד רעיון בתורה ויודע שזה נכון. כשהוא לומד משהו מהרבי הוא אומר לעצמו "זה בשבילי הדבר הזה". כשמישהו ילמד תניא הוא יכול לחשוב לעצמו "זה בשביל איזה בינוני". אסור להגיד את זה כמובן. אבל אם הרבי גם אמר את זה? אז זה בשבילך. וזה נכון. אם הרבי אמר, הוא התכוון אליך. על זה בחור בכלל לא יהרהר. ככל שאתה מחזק את זה, והוא יותר מתוודע לעניינים של הרבי, לרצונות של הרבי, זה מתגבר. פשוט מתוודע יותר. לפעמים הוא פשוט לא יודע. אבל אם הוא מתוודע יותר ויותר לרוח ולהשקפה של הרבי ולמבוקש של הרבי, זה פועל על הבחור שהוא מתחבר גם במוח וגם בלב. ואחר כך יותר קל שהוא גם יבצע את זה. תיקח את עצמך ותראה שזה נכון. תבדוק. אתה מכיר היום גם מקומות אחרים. הם מעוניינים לדעת את האמת? רוצים רק ליצנות. את האמת ממש אף אחד לא רוצה. הרבי מדבר אמת".

8. לפעמים נדמה שכלל רבני הישיבה מדברים בקול אחד. האהבה בין אנשי הצוות היא תופעה ייחודית, והשותפות המלאה לאותו רעיון היא זו שגורמת לכך. הישיבה במגדל העמק משמיעה קול חשוב בעולם הישיבות החב"דית של היום. ישיבה אהובה מאוד, שהלוואי ותמשיך להתרחב.

•

הכותב, בוגר הישיבה, משמש היום ככתב לענייני דתות באתר nrg ובעיתון מקור ראשון, מגיש ברדיו "כאן מורשת".

לתרומה והשתתפות - לחצו כאן>>