אברכי וחכמי מכון "הרמב"ם השלם" ניצבו ביום ב' השבוע, במרכזו של מעמד תורני כביר-שגב ורב-הוד, שהתקיים בירושלים, לציון השלמתם והוצאתם לאור ברוב עמל ויגיעה של החלקים החמישי והשישי בסדרת "הרמב"ם השלם".

"הרמב"ם השלם" הינו פרוייקט תורני, רב-ממדים, האמור להקיף ביסודיות רבה את כל ספרי הי"ד החזקה להרמב"ם. הפרוייקט, הנמצא עתה בעיצומו, ואשר עד כה לא נעשה דוגמתו ובהיקפו, אמור להימשך שנים רבות, תחת ידיהם האמונות של חברי מכון "הרמב"ם השלם", אברכים מופלגים, ממיטב תלמידי החכמים ביהדות התורנית, וזאת במסגרת כולל "זכרון יהוסף – אהל מייטא", הנושא את שמו וזכרו של הגה"ח רבי יוסף גדליה רלב"ג ז"ל רבה של קרית יובל ואמו מרת מייטא ע"ה.

המשימות העיקריות של פרוייקט "הרמב"ם השלם", אשר זוכה לברכתם ולהסכמתם הנלהבת של גדולי ומאורי הדור זצוק"ל ויבלח"ט, הן: עיון וסיכום שיטות הראשונים בכל הלכה והלכה, תוך פירוט החולקים על הרמב"ם והמסכימים לדבריו; נתיביהם של רבותינו הראשונים בהבנת סוגיות הגמרא השייכות להלכה, ומתוך זה הבנת שיטת הרמב"ם ודיוק לשונו; ההלכה הפסוקה למעשה בספרי הפוסקים, החל מהטור והשולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, משנה ברורה וגדולי הפוסקים שאחריהם, השקלא וטריא שיש בראשונים ובאחרונים בכל הלכה, כולל גם מגדולי ופוסקי זמננו, ובתוך כך, ציון מראי המקומות והמקורות לכל דבריו הספירים של הרמב"ם, כדי להורות ללומדים, על אלו אדני-קודש ביסס הנשר הגדול את דבריו היצוקים בסלע. כל זה מהווה תועלת עצומה למעיינים, שכן עד היום, טרם נעשתה עבודה מושלמת כזו. ועל כל מעלות אלו, משובץ ביאור ופירוש בתוך לשון הרמב"ם עצמו (בסדר אותיות מיוחד), בכדי להקל על הלומד להבין את ההלכה לעומקה ועל בורייה.

ללא ספק, מדובר בפרויקט תורני ענק ומורכב, ומן השמים גלגלוהו לדורנו, כדי לעודדנו ולהחכימנו בתורת הנשר הגדול, מורה נבוכי כל הדורות, הרמב"ם ז"ל, כאשר על מלאכת בית ד', מנצח הרב שלום דובער הלוי וולפא ראש המכון היוזם והעורך הראשי, המדריך ומכוון, מנווט ומתווה את עבודתם התורנית והמחקרית של חבורת האברכים, הנמנים על טובי הת"ח בחסידויות קרלין סטולין, סלונים וחב"ד.

כינוס תורתי, מהודר וחגיגי, התקיים ביום שני השבוע י"ח בסיון, באולם "בית ישראל" בירושלים, לרגל השלמת החלקים החמישי והשישי בסדרת הרמב"ם השלם (הכרך החמישי הוא על הפרקים יב-יג בהלכות שבת, והששי לפרקים יד-טו). הכינוס היה במעמד גדולי תורה וחשובי הרבנים, ובהשתתפות מאות אוהבי תורה וידידי המכון, שהסבו סביב שולחנות ערוכים בטוב טעם.

בשמחה החגיגית שולבה סעודת שבע ברכות לבן-זקוניו של הרב וולפא, הרה"ת ר' יהוסף גדליה הלוי, שחתונתו עם הכלה מרת חנה לבית הרשקופ מירושלים נערכה בערב הקודם. לרגל השמחה קיבלו  הנוכחים תשורה תורתית: ספר "משמיע שלום", ובו שבעים פרקים של עיונים, ביאורים, סיכומים, הערות, הארות ותשובות במבחר מרתק של סוגיות בהלכה ובמנהג, בעיקר בעניני אורח חיים, פרי-הגיונו והגותו של אבי החתן, הרב וולפא.

את המעמד ניהל והנחה ברוב חן ובטוב טעם, הרב ינון הכהן רוט, אשר חרז ושזר פרפראות אקטואליות הטמונות במועד ההתכנסות החגיגית – העומדת גם היא בסימן של מִשְׁנֶה והכפלה: שמחת חתן וכלה, שני כרכים, שגם הם עוסקים בהלכות שבת, והרי הרבה מעניני האי יומא, עומדים בסימן של משנה, כנגד זכור ושמור.

הגה"ח הרב שמואל דישון מחשובי רבני קהילת קרלין סטולין בניו יורק, שהיה ראשון הנואמים, הזכיר בראשית דבריו, כי הרמב"ם בהקדמתו ל'משנה תורה', הולך ומונה את שרשרת הקבלה ומסירת התורה, במשך ארבעים דורות החל ממשה רבינו ועד האמוראים, רבינא ורב אשי. "התורה שאנו לומדים בימינו, כולל "הרמב"ם השלם", הם חוליה נוספת המסורה לנו מאותה שלשלת". למעמד הר סיני, הוסיף הרב דישון והביא מדברי הרמב"ם, היתה מטרה נוספת: שבו ניטעה האמונה הטהורה, שעינינו ראו, ולא זר, ואוזנינו שמעו, ולא אחר, את האש והקולות והלפידים. ומשה ניגש אל הערפל, והקול מדבר אליו, ואנו שומעים:  משה, משה לך אמור להם וגו', וכן הוא אומר "פנים בפנים, דיבר ה' עמכם". ובמילא, כל חוליה נוספת בשלשלת זו, יש בה גם חיזוק לאמונה בנצחיות התורה, שכולה נתנה בסיני.

הנואם, שהוא גיסו של הרב וולפא, סיפר על חמיהם המשותף הגאון ר' הרשי גינויער הי"ד, שנהרג בירושלים בשנת תשי"ג ע"י מחבל ערבי, כשהוא נופל על הגמרא שהיה עסוק בה בפרק "מי שמתו". וכן על סבם המשותף הרה"ח ר' ניסן פילצ'יק זצ"ל מזקני רבני קרלין סטולין, שהיה דוגמא חיה למסירות נפש בעד שמירת התורה. הוא הכריז כי על היוזמה הנפלאה של הרמב"ם השלם נאמר: "ברוך המקום שמסר עולמו לשומרים", והלא הם אברכי הכולל והעומד בראשם, שמסורים ונתונים להאדרת ולההדרת תורת הרמב"ם, ברוב תבונה ויגיעה, "ובוודאי הרמב"ם עומד ותומך ממרום במי שתומך במפעל האדירים הזה".

הגה"ח ר' טוביה זילברשטרום רב ביהכנ"ס חב"ד בשיכון חב"ד בירושלם, שאל בשמו של הרבי: עד אימתי חתן נקרא מלך? הווי אומר כל עוד הוא רואה ומחזיק את נוות-ביתו למלכה! וכיצד אפשר להחשיבה למלכה? על ידי "כיצד מרקדין לפני הכלה" – מלשון מלאכת מרקד, כלומר לסנן ולנפות את הסיגים והפסולת, ולא לתת להם להיכנס הבית פנימה. הוא ציין את ההקשר בין שמחת השבע ברכות להשלמת כרכי הרמב"ם, שהנה "חתן דומה למלך" ומל"ך הוא ר"ת של מפרשי הרמב"ם: מגיד משנה, לחם משנה, כסף משנה.

הגה"ח ר' ישעיה הרצל רבה של נצרת עילית, שטרח לבוא ממרחק ולפאר את המעמד, השמיע שיחה מהרבי (ששמעה מפי קדשו בעת שלמד בישיבתו בניו יורק ביחד עם הרב וולפא לפני למעלה מ-50 שנה), מפרשת שלח של שנת תשכ"ו, העוסקת במהות של מתן תורה, ובמשמעות הפנימית של מסירת הרצון לקב"ה, המתבטאת בהכרזת ישראל "כל אשר דיבר ד', נעשה ונשמע".

הנואם המרכזי, הגה"ח ר' בצלאל ווקסלשטיין מו"ץ דחסידי גור, הרחיב בחשיבות של העידוד ונתינת כבוד התורה לת"ח הזוכים להדפיס את מה שחידשו בתורה, שיש בזה משום הרבצת תורה לרבים, והעוסק בה הריהו חש "קרבת אלוקים לי טוב". הוא הביא משו"ת חות יאיר (סי' ע') שישנה שמחה ויו"ט גם בשבעת הימים שאחר סיום מסכתא, כמו שבעת ימי המשתה של חתן וכלה.

אורח הכבוד, הגאון רבי שלמה משה עמאר, הראשון לציון ואב"ד ירושלים, קרא על חברי המכון, והעומד על צבאם,  את הפסוק "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". הרב עמאר דיבר בהערכה עצומה על חשיבות המפעל של הרמב"ם השלם, ואיחל להרב וולפא שימשיך להוציא כרכים נוספים מתוך בריאות ונחת.

נציג חברי המכון, הרה"ג ר' פנחס זלצמן אמר בדבריו, כי הנהגת ישראל במדבר על פי ה', לא היתה רק כאמצעי וכמעבר למטרה של הכניסה לארץ, אלא היא היתה כמטרה העומדת בפני עצמה, ולכן מבואר בפרשת בהעלותך ריבוי הוראות מהקב"ה על סדר ההנהגה של ההליכה במדבר. כך גם עבודת האברכים בעיון ובירור של הדרך בה הגיע הרמב"ם לפסיקת כל פרטי ההלכה, היא עבודה חשובה בפני עצמה, בנוסף לידיעת ההלכה והמסקנה הסופית.  

הגה"ח ר' אהרן שפירא רבה של שכונת פרדס כץ בב"ב, נשא דברי ברכה וחיזוק לעוסקים במלאכת הקודש של האדרת תורת משה, אשר תרומתה לציבור הלומדים, היא לאין ערוך.

ראש כולל ומכון "הרמב"ם השלם", הגה"ח רש"ב הלוי וולפא, ציין שיום החתונה הוא בבחינת יום הכפורים, שאז נמחלים עוונותיהם של החו"כ. והרי בתחילת מסכת יומא מדובר על חשיבות הנשואין, וכפר בעדו ובעד ביתו – זו אשתו. לפיכך התעכב במשאו על צרור של דיוקים בין לשון המשנה ביומא העוסקת בצאת כהן גדול מבית קודשי הקדשים, ובה מובא שיו"ט היה עושה "בשעה שיצא בשלום מן הקודש", לבין הנוסח המובא ברמב"ם שכותב "על שיצא בשלום". והביא בשם החיד"א שעשה שאלת חלום ואחיו הרב רבי יצחק נתגלה אליו ואמר לו שקודש הקדשים אינו ח"ו כמקום סכנה ולכן אין הכה"ג מביא קרבן תודה על שיצא בשלום מן הקודש. ולפיכך קשה על גירסת הרמב"ם "על שיצא בשלום". וכן פלא שהרמב"ם הוסיף על המשנה את המילים "ויוצא לביתו" (בסיום עבודת יוה"כ) דלכאורה איזה "עבודה" יש בזה. וביאר בשם הרבי, שה"ויוצא לביתו" זהו עיקר עבודת היום, שלאחר שהפרישו את הכה"ג שבעה ימים מביתו וזכה להכנס לפני ולפנים, הרי עכשיו הגיע לתכלית שזוכה לעליה גדולה יותר שמביא את קודש הקדשים הביתה! וע"ז עשה יו"ט על שיצא בשלום מן הקודש, שהצליח לחבר ולעשות שלום ושלימות בין קדושת קה"ק ביום הקדוש לבין ביתו של כל השנה.

הרב וולפא השמיע דברי ברכה והערכה לחברי המכון, עמלי התורה המופלגים. הוא ביקש מהאברכים לקום על רגליהם, בכדי שהאורחים יכירו אותם, ואז זכו לתשואות נלהבות. הרב וולפא הודה לנגיד החסידי הרה"ח ר' שלום בער דריזין מניו יורק על עזרתו הגדולה לכל כרך נוסף ועל עידודו הגדול והנמרץ להמשך המפעל, ושלח לו מעיה"ק ירושלים ברכת אריכות ימים ושנים טובות. כן הודה לרבנית סימה רלב"ג תחי' שיזמה בשעתו את הקמת הכולל, ושהנציחה את המפעל הקדוש הזה לזכר בעלה, הגה"ח רבי יוסף גדליה רלב"ג ז"ל ואמו הרבנית מרת מייטא ע"ה.

הרה"ג ר' רפאל הרוש ראש כולל עץ חיים בקרית גת, השמיע נאום נעילה ובו דברי ברכה נרגשים על גודל המפעל, הפעולה והפעילות של הרב וולפא שליט"א, אשר הם כוחם יפה לשעה ולדורות. בהתיחסו ל"שבע ברכות", ביאר בדרך הדרוש את דברי חז"ל על ענין ה"תיגרא" שיש בכל כתובה.

בשולחן הנשיאות נראו עוד: המשפיע החסידי הנודע הגה"ח ר' חיים שלום דייטש, הרה"ג ר' נפתלי הכהן רוט ראש מרכז חינוכי חסידותי, הרה"ח ר' משה צבי הלפרין יו"ר איגוד הצאצאים של אדמוה"ז בעל התניא זי"ע, ועוד רבנים, חסידים ואנשי מעשה.

במהלך הערב החגיגי הושמעו נעימות חן, ובמקום התקיימה מכירה מסובסדת של כרכי הרמב"ם השלם שי"ל זה עתה, וכן הוענקו סטים של הרמב"ם השלם לנציגי כוללים העוסקים בהלכות שבת, כל זה מתרומת הרב דריזין הנ"ל.