איזו ברכה מברכים על אכילת זיתים?

תשובה: הזית בטבעו מריר, ואם אוכלים אותו כמות שהוא מברכים 'שהכול'. הדרך המקובלת לאכלו היא כשהוא כבוש, ואז ברכתו 'בורא פרי העץ'.

האוכל זיתים כטפל למאכל אחר, כגון גבינה, כדי להוסיף בו טעם או לגיוון (או שאוכל צנון, ומוסיף זית כדי להפיג את חריפות הצנון, כשאינו מעוניין בטעם הזית) – אינו מברך עליו, ונפטר בברכת המאכל העיקרי, גם אם מוסיף לאכלו אחרי אכילת ה'עיקר' מכיוון שעדיין לא הרגיש בו די טעם. ואולם במצב כזה רצוי שיטעם תחילה מהזית ויברך עליו.

האוכל זיתים בתוך הסעודה אינו מברך עליהם, גם אם אוכלם לשם תענוג. אם הם נאפו או נתבשלו כחלק ממאכל כלשהו (שאינם העיקר בו), מברכים על המאכל העיקרי בלבד.

ענייני כשרות: בזיתים כבושים תוצרת הארץ יש חשש לפירות ערלה, טבל ושביעית (גם כמה שנים אחרי השמיטה). בתוצרת חוץ יש חשש לשימוש ביין או בחומץ יין (יין נסך!) במהלך הכבישה.

ענייני סגולות: אמרו חז"ל שהרגיל באכילת זיתים – משכח תלמודו. ומנהג העולם לאכלם עם שמן זית, על-פי האמור בגמרא שם, שהרגיל בשמן זית – משיב את הלימוד.

מקורות: הוריות יג,ב. סידור אדמו"ר הזקן, סדר ברכת הנהנין פ"ג ס"ג-טו (נדפס בסוף השו"ע ח"א, במהדורה החדשה עמ' תרצז) וביאור הרב גרין שם. שערי הברכה פכ"ג, ערך 'זית', וש"נ. שמירת הגוף והנפש סי' ח, וש"נ.