בחודשים האחרונים פרץ לחיינו הצעצוע המסתובב הקרוי "סְפִּינֶר". באקדמיה ללשון עברית עלו על הגל ויצאו בקריאה לתלמידים המעוניינים בכך- למצוא שם עברי לצעצוע ולשלוח את הצעותיהם לוועדה האקדמית.

ההצעה המובילה הייתה סוֹבְבָן, ואחריה סַבְסֶבֶת – על משקל שַׁבְשֶׁבֶת. עוד הצעות רווחות מן השורש סב"ב והשורש המורחב שלו סבס"ב היו סַבְבָן, סִיבוּבוֹן, סַבְסַב, סִיבוּבִית, מַסְבֵּב, סְבִיבָן, מִסְתּוֹבְבוֹן וסוֹבְבוּנִי. צעצוע ותיק בהרבה מן השורש סב"ב הוא כמובן הסְבִיבוֹן, והיו שהציעו צירוף המבוסס עליו: סביבון יד או סביבון אצבע. אחרים דווקא סברו שזו הזדמנות מצוינת לאמץ את השם שהעניק המשורר חיים נחמן ביאליק לסביבון – כִּרְכָּר.

רבים התבססו בהצעתם על המילה מֵסַב – חלקו המרכזי של הספינר – והציעו לקרוא לו "מסבון". הבעיה בהצעה זו היא שהמילה מֵסַב גזורה מן השורש סב"ב, ולכן נטייתה התקנית היא בבי"ת דגושה (הדגש מלמד על העיצור הכפול) – מְסַבִּים. הצורה התקנית תהיה אפוא מְסַבּוֹן. עוד הצעות המבוססות על מסב הן מְסַבִּית ומסביבון.

ספין בעברית הוא סַחְרִיר, ואכן הצעות רבות התבססו על השורש סחר"ר – הרחבה מן השורש סח"ר שעניינו תנועה סיבובית (סחור סחור, סחרחורת ועוד). מן ההצעות המבוססות על שורש זה: סַחְרָר, סַחְרוּר (על משקל שבלול, גפרור), סִחְרוּרוֹן, סַחְרִירָן, סַחְרִירוֹן, סַחְרְרָן, סַחְרִירִית, סִחְרוּרִית, סְחַרְחָרָן ואף יִסָּחָר (בהשראת יִשָּׂשכָר).

מן השורשים הקרובים חו"ג וחג"ג הוצעו לנו חוּגוֹן, חוּגִית, חוּגָן, חָגוֹן, חוּגִי (במלעיל), חָגָן, חָגִיג, ואף חַגִּית ומִשְׂחָג (משחק + חג).

מן השורש גלג"ל הוצעו גַּלְגַּלָּן, גִּלְגּוּלוֹן, גַּלְגִּלּוֹן, גִּלְגָּל ועוד.

ולסיום עוד כמה הצעות מעניינות ומקוריות שהגיעו אלינו: רב־סב (כמו "רב קו"), מְחוֹלְלֹון, נִשְׁכָּחוֹן (כי בעוד חודשיים כבר לא יזכרו אותו), חַגּוּדָל (חג + אגודל), צִירוֹן, מַרְגִּיעֹון, רִכּוּזוֹן, עִסּוּקוֹן, זְרִיזוֹן, מְהִירוֹן, שתנ"ז (שומר תנע זוויתי), חוֹנִי (על שם חוני המעגל), כַּלָּה (משום שהכלה מסתובבת בחופה סביב החתן), תִּלְתּוֹן, עִגּוּלוֹר (לספינר מאיר), תָּנוּעַ ("ואף על פי כן נוע תנוע").


יש לכם הצעה לשם מקורי עבור הצעצוע הנפוץ? שתפו בתגובות>>