מנחם כהן

יצירה תורנית–ספרותית משובחת הוציא לאור תחת ידיו הרב משה חיים חנונו מכפר חב"ד. 'תורת המחיצה', זהו שמו של הספר החדש שהוציא בימים האחרונים. על פני קרוב לשלוש מאות עמודים הוא הגיש את הסוגיה על כל צדדיה וזוויותיה, במלאכת אמן מרשימה.

"בדורנו אנו", כתב הרב זושא הורביץ, משפיע קהילות החסידים באלעד, באחת ההסכמות המתפרסמות בספר, "רבו המתעסקים בקירוב רחוקים, כמו הנחשונים אלפי שלוחי חב"ד הפזורים בכל קצוות תבל בואכה הארגונים האחרים שהצטרפו אחר-כך לעסוק בעבודה קדושה זו, ולהם יש צורך נחוץ ביותר לדעת את המעשה אשר יעשון בקהילות הק' שהם מחדשים ובונים אותם מהמסד ועד הטפחות, לדעת מה עיקר ההלכה ומה הן חומרות הלכתיים, ומה הן מנהגים גרידא, אשר כל זה מובא בספר חשוב זה וע"כ אמינא לפעלא טבא למחבר שליט"א 'אשריך וטוב לך'".

לצד הרב הורביץ, גלריה מרשימה של רבנים נכבדים המפארים את שלב ההסכמות בפתיחת הספר.

גילוי נאות: המחבר הוא חבר ילדות מכפר חב"ד ב'. כבר בהיותו בחור ישיבה צעיר בישיבה בקריית גת, זוכרני כיצד גם בשעות הפנויות שקד על לימוד התורה. במהלך השנים למד ונבחן לרבנות במסגרת 'היכל שלמה', ואף קיבל הסכמה לדיינות מהגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג שליט"א.

כיום הוא בן עשרים ושמונה בלבד, ומאחוריו ארבעה ספרים, כולל הספר הטרי. לפניו יצאו ספרי 'עטרת משה' (ב' חלקים) – בירורים וביאורים בש"ס ובד' חלקי השלחן ערוך, וספר (חדש נוסף) 'זכר צדיק לברכה' – במעלת ההליכה לקברי צדיקים, בתוספת הלכות ועיונים.

ספר שנולד מהשטח

מעטים הספרים שנולדו מהשטח ממש. כזה הוא 'תורת המחיצה'. "ברוך ה' אנו עדים להתפתחות חסרת תקדים בכל ענייני השליחות בעולם כולו", אומר ר' משה בפתח השיחה שקיימנו, "ורבים מהשלוחים זוכים לפתוח ולהעמיד קהילות רבות, גדולות ומגוונות במקום שליחותם. קהילות אלו מורכבות מכל שכבות הציבור, החל מיהודים שעדיין אינם שומרים כל תרי"ג מצוות בהידור, וכלה ביהודים יראי שמים מרבים.

"מרקם כזה, בתוספת תנאי המקום והזמן, מעוררים מקרים ושאלות הלכתיות שלא היו קיימים בעבר. אלו סוגי שאלות שמורה צדק בעירו יכול שלא להיפגש בהן כל שנות כהונתו, ולכן שאלות אלו צריכות ביאור ובירור מעמיק, עד הכרעה למעשה. ובפרט שיש חשיבות רבה לסוג המקורבים שבנוגע להם באה השאלה, ויש להתחשב במצבם הרוחני, כדי שמצד אחד לא לוותר על הנדרש על פי ההלכה – כפי שהרבי הדגיש פעמים רבות בביאור המשנה, 'ומקרבם לתורה', לקרב יהודים לתורה – ומצד שני יש להשתדל שלא לגרום חלילה שירגישו דיחוי והרחקה. ולכן פעמים רבות יש להתאמץ ולמצוא פתרונות הלכתיים 'אוניברסאליים' כדי להשיג מטרה זו.

"לאחר פטירת הנדיב מר שמואל רוהר ז"ל, החליטו מטעם מכון רוהר ללימודי יהדות (JLI), שבראשו עומד הרה"ח ר' אפרים מינץ, תחת חסותו של המרכז לענייני חינוך והרה"ח ר' משה קוטלרסקי, להקים מכון על שם ר' שמואל. כך הוקם מכון שמואל, אשר מרכזו בניו יורק, ומצודתו פרוסה בכל העולם. מכון זה שם לו מטרה להיות לאחיעזר ולאחיסמך לשלוחים בכל שאלה הלכתית הבאה לפתחם או כשברצונם לקבל סקירה מקיפה על כל נושא תורני שנחוץ להם.

"השליח מפנה את שאלתו למכון שמואל; יושב ראש המכון הרה"ח ר' אברהם בערגשטיין, שליח הרבי בעיר פייר-לאן שבניו ג'רזי, מקבץ את כל השאלות הקשורות לנושא, ומעביר אותן לחברי המכון, שתפקידם לעיין בנושא המבוקש. לאחר העיון מעלים על הכתב תשובה ערוכה ומבוססת, עם כל המקורות ובהתאם לבקשת השליח, ובמקום שצריכים הכרעה בענייני הלכה רגישים, מעבירים את התשובה לרבני המכון או לשאר רבני חב"ד לקבל הכרעתם. המאמר שבסופו של דבר מוגש לשליח, בנוי באופן כזה, שלא רק שהשליח יוכל להבין בבהירות את הנכתב, אלא אף יוכל ללומדו בבית מדרשו, עם בני קהילתו שומעי לקחו.

"ככה למעשה נוצר הספר, על בסיס שאלות רבות שנערמו על שולחנה של מערכת מכון שמואל בנושא הפרדה ומחיצה בין אנשים לנשים, אשר כידוע זהו אחד הנושאים שהשלוחים נפגשים בהם בכל אירוע ובכל שמחה המתקיימים בקהילתם. שאלות אלו הופנו אלי כדי שאכתוב מאמר מסכם בכל נושא זה, ומצאתי את עצמי נכנס עוד ועוד לפרטי הנושא, וככל שנכנסתי, גיליתי כמה מורכב ועדין הוא, ולכן מוכרחים להקיפו מכל צד ופינה".

וזה נגמר בקרוב לשלוש מאות עמודים...

"אכן. בתחילת עבודתי בליקוט החומר ובעיון בו, לא הייתה כל תכנית לכתוב ספר שלם על עניין זה. לא חשבתי שיש חומר רב כל כך בנושא זה, וחשבתי שדי במאמר או שניים שיסכמו את הכללים המרכזיים של נושא הפרדה ומחיצה הנדרשות. אך לאחר זמן גיליתי שיש בידי חומר רב וחשוב שבהחלט ראוי להוציא אותו כספר בפני עצמו. אז נערכתי לשנות את הסגנון לאופי של ספר, כלומר לפרט מקרים רבים ככל האפשר, ולדון בכל מקרה לגופו, עם חלוקה לנושאים ולתתי-נושאים, ולא להסתפק בכללים וביסודות בלבד".

האם קהל היעד הוא שלוחים בלבד, או שגם כל אחד מאנ"ש יוכל לגלות עניין בספר?

"הספר נכתב בעיקרו בעבור רבנים ומורי צדק, שלוחים, עסקנים ושלוחי ציבור, מנהיגי קהילות וכדומה, שייעזרו בו בדברים הנוגעים להנהגת קהילתם. כגון איך צריכה להיראות מחיצה כשרה בבית הכנסת ובשאר מקומות, ואיך צריך על פי ההלכה לסדר שיעור תורה, כינוסים או דינרים וכדומה, ובעיקר כדי לדעת באיזה מקרה צריכים לעשות שאלת רב בנושאים אלו.

"האמת היא שספר זה אינו רק בעבורם, אלא כל מי שייקח את הספר ימצא בו שימוש מעשי הלכתי, הן – כפי שהדגיש הרה"ג הרב יוסף יצחק בלינוב בהסכמתו לספר – שהדברים נחוצים לכל אחד ואחד, כדי שיידע לאן אפשר ללכת ולאן ראוי שלא ללכת, ואיפה אסור בהחלט שתדרוך כף רגלו; הן כדי לעורר את המודעות לדינים אלו ולחומרתם.

"ראוי להדגיש שלא באתי להכריע כיצד יש לנהוג למעשה, משום שזהו נושא מורכב ביותר, שכן בכל מקום ומקום צריך שיקול דעת תורה כיצד יש לנהוג על פי ההלכה ולמנוע תקלה גם בעתיד, בהתחשב בכל הנסיבות העומדות על הפרק והכרח המקום והזמן. אלא המטרה היא שיעמדו כל דברי הפוסקים, ודעת הרבי, לנגד הרב או השליח בצורה ברורה ובלשון צחה כדי שיידע עד כמה הרבי וגדולי הדורות ייחסו חשיבות לנושא זה, ומתי אכן יש מקרה שצריך לדון ולהישאל עליו. ומובן שספר זה הוא גם סיוע לרב מורה הוראה עצמו, שיוכל לדון ולהורות מתוכו על פי דברי הפוסקים המובאים בספר, ולחסוך ממנו את היגיעה שבחיפוש אחר ספרים".

קווי המהדרין

הבה ניגש לתוכן הספר. מהן הסוגיות המרכזיות שעסקת בהן במאות העמודים שחיברת?

"עשינו השתדלות להניח לפני הקורא – באופן ערוך, מסודר ונוח לקריאה – את כל המידע המעשי שנמצא בספרי הפוסקים, עד אחרוני זמננו, ובראשם דעת הרבי על כל פרט ופרט, על כל מקום ומקרה שמתאספים בו גברים ונשים יחדיו. לדעת מהו הדין באותו מקום על פי ההלכה, ומה הן חומרות הלכתיות, ומה הם בגדר מנהגים ודרך חסידות בלבד, שכן לפעמים מצינו שהצריכו לעשות מחיצה גמורה המונעת הסתכלות בנשים, ופעמים די לעשות הפרדה שרק מונעת התערבות בין הגברים לנשים, אך אינה מונעת ראיית הנשים כמו במחיצה ממש, ופעמים שאפילו הפרדה לא הצריכו, ועל כן היה מן ההכרח לבאר כל דין לגופו.

"בנספחים ערכתי כללים ויסודות שנלמדו מתוך דברי הפוסקים שדנו בנושאים אלו והובאו בספר, ומתוך כללים אלו אפשר ללמוד לכל דין ומקרה שלא הובא בפירוש ובאופן מפורט בספר.

"לשלמות העניין צורפו בסוף הספר שלושה קונטרסים חשובים: הראשון, בעניין האיסור שבריקודים מעורבים, שבו יש סקירה מקיפה על ריקודי נשים בזמן התנ"ך ומאשר מובא בש"ס, ופירוט האיסורים השייכים בהשתתפות בריקודים מעורבים ובראיית ריקודים של נשים, וכל הקשור לנושא זה. הקונטרס השני הוא בעניין בית ספר מעורב, ובו ליקטתי מהנכתב בדברי הפוסקים על החובה לעשות הפרדה אף בין ילדים לילדות, ומאיזה גיל יש להפריד ביניהם, איך ראוי לנהוג בשעת דחק גדול, כגון כשאין אפשרות לעשות בתי ספר נפרדים, או במקום שאם לא ילמדו במעורב ילכו ללמוד בבתי ספר חופשיים.

"הקונטרס השלישי הוא ליקוט של תקנות שתיקנו חכמי ישראל במשך הדורות במקום מושבם לפי הצורך וההכרח שראו בזמן ההוא, כדי לחזק ולשמור על קדושת ישראל, שלא יבואו לידי תערובת אנשים ונשים. חלק מתקנות אלו שייכות גם לזמננו".
תן לנו דוגמה לאחד המקרים שאתה מגיש בספר.

"האם יש היתר להתפלל בבית כנסת שאין בו מחיצות בין עזרת גברים לעזרת נשים? בשנת תרכ"ו יצא פסק מרבני הונגריה ועליו חתמו יותר משבעים רבנים, ומהם גדולי האדמו"רים בדור ההוא כמו האדמו"ר מצאנז והאדמו"ר מזידיטשוב, שאין להיכנס לבית כנסת שאין בו מחיצות, ואפילו בימים נוראים מוטב שיתפלל יחידי בביתו ולא ייכנס להתפלל בבית כנסת כזה.

"אגב, בשעה שבאתי לקבל הסכמה לספר מהדיין הרב מענדל שפרן, סיפר לי כי בזמן היותו בחור בישיבת לייקווד סיפרו על ראש ישיבה בעיר שנכנס להתפלל בבית כנסת שאין בו מחיצה, ואחר כך העבירו אותו מתפקידו בגלל מעשה זה".

בתוך שלל המקרים שעסקת בהם בספר, אני רואה התייחסות ל'קווי המהדרין' שעולים לכותרות מעת לעת...

"אכן, זו דוגמה למקרה פופולארי פחות שאמנם לא נשאלנו עליו במסגרת העבודה עם השלוחים, אבל התעסקנו בו במסגרת הצגת התמונה המלאה של כל הסוגיות הקשורות לנושא. שמעתי שבברוקלין יש כמה עיירות כמו מונסי ובורו פארק שהגדילו לעשות מחיצה בתוך האוטובוס שתפריד בין הגברים לנשים, ולפני כעשר שנים יצא גילוי דעת שעליו חתמו כמעט כל האדמו"רים וגדולי הרבנים בארה"ק, שיש להקפיד לעשות הפרדה מוחלטת באוטובוסים.

"ובאמת שאין בזה פליאה, ואפילו לא הקצנה, שכן היסוד לזה מבוסס על דברי הגמרא במסכת בבא בתרא. הגמרא אומרת שאסור לאדם שילך בדרך שיכול לראות שם פני אישה, אפילו כשהיא לבושה בצניעות ובהידור. ומסקנת הגמרא היא, שכל זה דווקא כשיש לו דרך אחרת ללכת בה, אבל אם אין לו דרך אחרת אלא זו, מותר ללכת בה, אלא שאף על פי כן חייב להטות עיניו כדי שלא יראה בה.

"וזהו היסוד להפרדה בתחבורה ציבורית, כעין עשיית דרך אחרת ללכת בה, ממילא במקום שיש לו אפשרות לנסוע באוטובוס שיש בו הפרדה, מחויב הוא לנסוע דווקא בו, אך אם אין לו אוטובוס כזה, רשאי הוא לנסוע בכל אופן, ורק ישמור ראיית עיניו. ולכן גם לא מצינו שיימנעו מנסיעה ברכבת או במטוס אף על פי שאין שם הפרדה, מכיוון שאין אפשרות אחרת".

המשך הראיון המיוחד, לצד כתבות נוספות, השבוע במגזין 'כפר חב"ד'. אל תחמיצו! למגזין מצורף מוסף עשיר לנשים ומוסף ייחודי לילדים.