שלומי ריזל

עסקת מליארדים עם סעודיה, ביקור מתוקשר בארץ ובכותל המערבי, והצהרות אוהדות - יש אומרים חסרות תקדים: מה מסתתר מאחורי כל זה, והאם יש לנו ממה לחשוש?

עסקת הענק עם סעודיה

רגע לפני שהגיע לארץ טראמפ חתם הסכם נשק ענק עם סעודיה בסך כולל של 110 מליארד דולר, ובסה"כ 380 מליארד דולר לעשור הקרוב, עיסקת נשק גדולה מאוד בכל קנה-מידה.

אך למרות החשש, סעודיה, למרות שהיא שכנה קרובה גיאוגרפית מעולם לא נלחמה באופן ישיר עם ישראל. היה בעבר חשש כזה ומעורבות עקיפה, אך לא היה עימות ישיר, למרות שיש לסעודיה שדה תעופה צבאי במרחק 25 דקות טיסה מאילת, והיא לדוגמא, קרובה הרבה יותר מעיראק. למרות זאת עיראק הרחוקה יותר נלחמה בעבר נגד ישראל וסעודיה לא.

לגבי עסקת הנשק עצמה: אין שם משהו שובר שוויון, כמו לדוגמא מטוס הקרב החדש שהגיע לאחרונה לשיראל ה-f-35, או כלי נשק מתקדמים מפירי איזון. מדובר בעסקה הכוללת ספינות קרב, נגמ"שים טנקים, טילי פטריוט נגד מטוסים וחימוש. מבחינת יכולת, הטנקים של ישראל נחשבים טובים יותר, מה גם שהנשק נועד לחיזוק והרתעה מול מדינות קיצוניות כמו איראן, ואין כאן לכאורה עסקה מפרת איזון מול ישראל. זה מצטייר לפחות כצעד פנים-מוסלמי לחיזוק הציר הסוני "המתון".

נכון, בסעודיה יש גרעין איסלאמי קשה המקורב לאל קעידה ויש חשש בטווח הארוך שיום אחד גורמים קיצוניים אלה או אחרים ישתלטו על המדינה, - כמו שהחשש קיים בכל מדינה מוסלמית אחרת. יחד עם זאת אם תרחיש כזה יקרה סביר להניח שהם יושמדו ע"י מדינות סמוכות או ישראל, ספציפית לעיסקה הזאת אני לא רואה סיכון מיידי לישראל.

היועץ הבכיר 

נקודה מעניינת: לאחרונה פורסם באחד מכלי התקשורת בארה"ב, כי בלשכת נתניהו שוררת אכזבה מחתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, שכביכול היה נראה 'בכיסו של מישהו' ומתברר שהוא עומד בזכות עצמו, ויש לו דעה סדורה ביחס לישראל.


ג'ארד קושנר (שני מימין) בעת הביקור בכותל (צילום: ישראל ברדוגו)

יתכן ופרסומים אחרונים בעניין, מכוונים כדי לטשטש את תדמית הקרבה של קושנר לישראל והשפעתו על טראמפ. בכל אופן מי שחושב שהוא מונח בכיסו של מישהו, בהחלט טועה. יתכן שהוא רוצה בתקופה הקרובה להצניע את עצמו במעורבות לגבי ישראל, אבל אני סבור שאין לישראל סיבה לחשוש ממנו.

מי מרוויח ומי מפסיד מהביקור המתקושר?

גולת הכותרת של הביקור, שישראל יוצאת מנצחת בנקודות, והערבים יוצאים מופסדים. במהלך הביקור טראמפ לא הזכיר במילה אחת את המושגים "עם פלסטיני" "סבל פלסטיני" ו"שתי מדינות", מושגים שהיו שגורים בעבר בפי הממישל האמריקני. למעשה הוא קבר קבורת חמור את המושג "שתי מדינות לשני עמים". שמענו את כל ערוצי התקשורת והשמאל בארץ טוענים שהוא ישנה במהירות את הקו שלו, והנה למרות שחתם זה-עתה עם הסעודים עח עיסקת חייו שתתן זרירת מרץ ללא תקדין לכלכלה האמריקנית, הוא מתעלם מהמושג "שתי מדינות לשני עמים". גם בנאומו בבית לחם לא התייפייף, ואמר את דעתו בלי כחל-וסרק.

זאת ועוד: בנאומו בבית לחם הוא 'עקץ' את אבו מאזן כשאמר שלא יכול להיות שלום כשאין גינוי של פעולות טרור, יש הסתה ויש המשך מימון לטרוריסטים מהרשות הפלסטינית. מאידך, בירושלים הוא דיבר בחמימות על ירושלים, על אדמה מקודשת ליהודים במשך אלפי שנים, על שני בתי מקדשות. צלילים כאלו לא שמענו בעבר, ודאי לא מאובמה. גם בנושא האיראני הייתה חזרה ברורה לתמיכה נגד ציר הרשע האיראני, והוא הבטיח לעמוד לימין ישראל גם בזמנים קשים.

אנקדוטה קטנה, אבל ודאי ברת-משמעות: לאחר הביקור הוא שינה את התמונה שלו בטוויטר – שזוכה למיליוני עוקבים, לביקור בכותל, זה מראה שהביקור נגע בו והותיר חותם. למרות שלחילופין, שתמונה שלו עם הסעודים יכולה להועיל לכלכלה האמריקנית... הוא ראה את הכל מקרוב, יכול להיות שבשלב מסוים 'האסימון ייפול' והשגרירות תעבור לירושלים.        

'שמור אותי מאוהבי'

למרות כל החיוכים והאופטימיות, בהחלט יכולה להיות מלכודת דבש. אבל בהתחשב בעובדה שטראמפ הצהיר לא אחת שהוא לא רוצה לקבוע מדיניות למדינות אחרות, אלא רק רוצה לעזור להם, כנראה שלא נראה פה לחצים כמו שהיו בזמן הנשיא בוש האב, וגם לא כמו בתקופת ביל קלינטון.

יחד עם זאת אני מקווה שכמו תמיד ה' יקשה את עורפם של הערבים ויגידו 'לא', כי על הצד הישראלי אי אפשר מי-יודע-כמה לסמוך בעניין הזה... למרבה הצער. הערבים, כמו שהוכיחו כבר בעבר, יתקשו לעמוד בפני הבקשות של טראמפ, כפי שהצהיר ודרש מהם: הפסקת ההסתה, ואי מתן סיוע לטרוריסטים. סביר להניח שטראמפ יראה בזה סטירת לחי מצדם.

אנו מצפים ומייחלים בכל יום לגאולה האמתית והשלימה ואז יקוים "ובגויים לא יתחשב..."