שאלה: מה עושים אם אחרי הפרשת 'חלה', התערבבה ה'חלה' בטעות בתוך העיסה?

תשובה: ה'חלה' דינה כדין תרומה, והיא אסורה לזרים (שאינם כוהנים) ולטמאים (גם כשהם כוהנים. והיום כולנו טמאי מת). למעשה, בימינו היא אסורה באכילה.

לכן שורפים את ה'חלה', ויש להיזהר שלא לשורפה בתנורים שבזמננו, אלא אם כן עוטפים אותה בנייר אלומיניום, ושורפים אותה מחוץ לתבניות שבתנור. בדיעבד, גם אם היא נאפתה גלויה בתנור ולא נגעה בעיסה או בתבנית, אינה אוסרת. אבל נוהגים לעשות מדורה מיוחדת לשרֵפתה, ובשעת הדחק מכניסים אותה לשקית ומניחים באשפה.

כשם שה'חלה' אסורה, כך נאסרת העיסה שה'חלה' התערבה בה, אלא אם כן יש בעיסה כמות של פי מאה ממנה. אם לא, אפשר לעשות 'התרת נדרים' על ההפרשה, לפני שלושה אנשים, והמפריש או המפרישה מתחרטים מפני התערובת, ואז מבטלים את ההפרשה, והעיסה חוזרת להיות 'טבל', וחייבים להפריש ממנה 'חלה' מחדש בברכה, ואין בזה משום ברכה לבטלה.

יש הסוברים שאפשר להתנות מראש בשעת ההפרשה: "אם שכחתי והתערבה החלה, תהיה לי רשות להפריש מחדש", ואז אין צריכים התרה.

במה דברים אמורים, כשלא אכלו מן העיסה, אבל אם כבר אכלו ממנה, אי-אפשר לבטל את ההפרשה.

מקורות: חלה פ"א מ"ח. רמ"א ונו"כ יו"ד סי' שכג. לקט העומר (להרב יעקב בלוי ז"ל) ספ"ב ופי"ד, וש"נ.