מחיר הלחץ ● בעין משפט
שאלה:
הרכב שלי ננעל והילד בתוכו, מנעולן שהזמנתי לפתוח את הרכב ניצל את המצב ודרש ממני מחיר מופרז. האם אני חייב לשלם לו את המחיר הגבוה? הרכב נתקע במהלך הדרך, מונית שעצרתי דרשה ממני, לאור מצבי, סכום כפול מהממוצע, האם אני יכול לשטות בו, להביע הסכמתי ואח"כ להימנע מלשלם?
יש לך שאלה הלכתית? לחץ כאן - אתר הלכ"ה
תשובה:
בהלכה מוזכרים כמה מקרים בהם אדם יכול לטעון 'משטה אני בך' – כלומר, שאומר 'לא התכוונתי ברצינות כאשר הבטחתי לשלם את הסכום שנקבת' – ואינו משלם אלא רק את המחיר המקובל.
לדוגמא: אדם הבורח מכלא או מתקיפה ומבטיח סכום מופרז לזה שעוזר לו לברוח, חייב לשלם רק את הסכום המקובל שמשלמים עבור פעולת ההצלה שבוצעה עבורו.
כמו כן, כאשר אדם זקוק לתרופה והרוקח מנצל את מצבו ודורש ממנו מחיר מופקע, בפועל, הוא מחויב לשלם רק המחיר הרגיל.
נמצא, שכאשר פועל / נותן השירות מפריז במחיר רק משום שהוא מנצל את מצבו הדחוק של מזמין העבודה, המזמין יכול להבטיח שישלם את הסכום שדרש, ולאחר מכן לומר לו: 'משטה הייתי בך' ולשלם לו רק את המחיר המקובל.
אולם, ישנם מקרים בהם אדם לא יכול לטעון 'משטה אני בך' ויצטרך לשלם את הסכום שהתחייב.
מתי חייב לשלם כפי שהתחייב?
· כאשר הפועל דורש רק עד שתות [שישית] יותר מהמחיר המקובל לעבודה, המזמין חייב לשלם לו כפי שסיכם, אף שזה גבוה יותר ממחיר השוק.
· במקרה שיש לשירות או לחפץ מחירים גבוהים לא מוגדרים (לדוגמא, רופא או עורך דין שיש להם מראש מחירים גבוהים יותר), אז יצטרך המזמין לשלם את הסכום שסוכם.
כמו כן, כאשר זמן העבודה חורג מהשעות המקובלות או שתנאי העבודה קשים יותר מהמקובל, מותר לגבות מחיר יקר יותר עבור עבודה זו.
· בכל מקרה, אם מזמין השירות נשבע או עשה קניין שישלם לו את המחיר שנקב, הוא מחויב לשלם, היות שמראה בכך שהתכוון ברצינות לשלם.
· במקרה שמזמין השירות כבר שילם, הוא כבר אינו יכול לחזור בו ולטעון 'משטה הייתי בך', שהרי אם לא התכוון ברצינות לא היה משלם.
נותן השירות הפסיד עבודה אחרת
עובד שהיה באמצע עבודה אחרת המניבה רווחים גבוהים, ומתבקש לעצור את עבודתו על מנת לבצע שירות מסוים, מזמין השירות יצטרך לשלם את המחיר שהעובד דרש גם אם הוא מופקע.
יש אומרים שהעובד יכול לדרוש רק כפי הרווח שהוא יכול היה להרוויח מהעבודה שהיה עסוק בה (למשל דייג יכול לדרוש סכום שהיה מרוויח לו היה דג דגים יקרים וגדולים), אך יש חולקים ואומרים שמזמין השירות חייב לשלם את המחיר שהתחייב, אף שלא ייתכן שהיה מרוויח סכום גבוה כל כך לו היה ממשיך בעבודתו.
למעשה: מזמין השירות חייב לשלם רק כפי שהעובד יכול היה להרוויח (כפי הדעה הראשונה), בפרט שישנו כלל בחושן משפט 'קים לי כפי הדעה המקלה'[1].
תשלום עבור קיום מצווה
במקרה שאדם מבטיח לחברו שישלם לו אם יניח תפילין או ישיב אבדה, לאחר שחברו קיים את המצווה, הוא אינו מחויב לשלם ויכול לומר 'משטה הייתי בך', כיוון שחברו היה מחויב לקיים את המצווה בכל מקרה. - ה'נתיבות' פוסק שדין זה חל אפילו אם האדם עשה קניין והתחייבות שישלם.
מקורות: שו"ע חו"מ סי' רס"ד סעיפים ו'-ח'. קצוה"ח סק"א, סק"ב (ע"פ הרא"ש בב"מ פ"ב סי' כ"ח). הרי הלכות - השבת אבידה סי' רס"ד סעי' מ, מב, מד. רמ"א חו"מ שם ס"ז. פת"ש חו"מ שם סק"ז ע"פ ניתה"מ סק"ח. סמ"ע חו"מ שם ס"ק י"ט וסק"כ.
[1] דהיינו כשישנה מחלוקת האם אני חייב לשלם או לא, אני יכול לומר 'קים לי כדיעה המקילה' דהיינו שאני מחזיק כדיעה המקילה, שפוטרת מלשלם.
מאפשרים לכם לקבל
