מערכת COL
|
יום א' אייר ה׳תשע״ז
27.04.2017
האם יש מצווה לנשק ספר תורה, טלית ותפילין?
האם יש מצווה לנשק ספר תורה, טלית ותפילין? ● במדור 'פינת ההלכה' ב'שיחת השבוע', הרב יוסף שמחה גינזבורג משיב לתשובה
אילוסטרציה
האם יש מצווה לנשק ספר תורה, טלית ותפילין?
כשמוציאים ומכניסים ספר תורה לקריאה בציבור, כתב הרמ"א שנוהגים להביא את הילדים לנשקו כדי לזרזם במצוות. ועל-פי האר"י נהוג שגם המבוגרים, שהספר עובר לפניהם, ינשקוהו. יש שאינם מנשקים את הספר עצמו, אלא נוגעים בו (בארגז או במעיל) ומנשקים את היד שנגעה.
בספר חסידים כתוב, שהעולה לתורה מנשק את ספר התורה לאחר קריאתו. בספרי אחרונים מובא המנהג לגעת בטלית במקום הקריאה ולנשקה כהכנה לקריאה (למנהג חב"ד, לפני הקריאה נוגעים בתחילת הקריאה ובסופה, ובסיומה – בסופה ובתחילתה).
יש שהקפידו לגעת רק ביריעת הקלף שבצד היריעה ולא באותיות עצמן (כדי שלא ייפגעו חלילה), אך למנהג חב"ד אין מקפידים בזה (אך מובן שנוגעים בעדינות).
נהוג שהעולה ממתין עד סיום הקריאה של העולה שאחריו, ואז הוא יורד מן הבימה (ולמנהג חב"ד לפני ירידתו נוגע בטליתו בספר התורה מבחוץ, ומנשקה).
בפוסקים נאמר שיש למשמש בתפילין בכל פעם שנזכרים בהן, כדי שלא להסיח את הדעת מהן, ומנהג יפה למשמש בהן ולנשק את היד בשעת קריאת שמע (ובמקומות נוספים בתפילה), ובשעת הנחתן וחליצתן.
בשולחן ערוך מובא מהראשונים שיש להסתכל בציציות בשעת עטיפת הטלית, ובמקומות מסוימים בקריאת שמע, והוסיף הרמ"א שאז מנשקים אותן. וכן נהוג על-פי האר"י ומנהג חב"ד.
מקורות: ס"ח סי' רנה. שו"ע סי' כד ס"ג-ד, רמ"א ונו"כ, סי' כח ס"א, שו"ע אדה"ז, כה"ח ופסקי תשובות שם (ובסי' כה ס"ק א). רמ"א או"ח סי' קמט, כף החיים ופסקי תשובות שם. מג"א סי' קמא ס"ק ח. שערי אפרים שער ד סי"ז-י"ט ומפרשיו. ספר המנהגים – חב"ד עמ' 3, 11-9, 15-13. ס' השיחות תרצ"ו עמ' 51.
כשמוציאים ומכניסים ספר תורה לקריאה בציבור, כתב הרמ"א שנוהגים להביא את הילדים לנשקו כדי לזרזם במצוות. ועל-פי האר"י נהוג שגם המבוגרים, שהספר עובר לפניהם, ינשקוהו. יש שאינם מנשקים את הספר עצמו, אלא נוגעים בו (בארגז או במעיל) ומנשקים את היד שנגעה.
בספר חסידים כתוב, שהעולה לתורה מנשק את ספר התורה לאחר קריאתו. בספרי אחרונים מובא המנהג לגעת בטלית במקום הקריאה ולנשקה כהכנה לקריאה (למנהג חב"ד, לפני הקריאה נוגעים בתחילת הקריאה ובסופה, ובסיומה – בסופה ובתחילתה).
יש שהקפידו לגעת רק ביריעת הקלף שבצד היריעה ולא באותיות עצמן (כדי שלא ייפגעו חלילה), אך למנהג חב"ד אין מקפידים בזה (אך מובן שנוגעים בעדינות).
נהוג שהעולה ממתין עד סיום הקריאה של העולה שאחריו, ואז הוא יורד מן הבימה (ולמנהג חב"ד לפני ירידתו נוגע בטליתו בספר התורה מבחוץ, ומנשקה).
בפוסקים נאמר שיש למשמש בתפילין בכל פעם שנזכרים בהן, כדי שלא להסיח את הדעת מהן, ומנהג יפה למשמש בהן ולנשק את היד בשעת קריאת שמע (ובמקומות נוספים בתפילה), ובשעת הנחתן וחליצתן.
בשולחן ערוך מובא מהראשונים שיש להסתכל בציציות בשעת עטיפת הטלית, ובמקומות מסוימים בקריאת שמע, והוסיף הרמ"א שאז מנשקים אותן. וכן נהוג על-פי האר"י ומנהג חב"ד.
מקורות: ס"ח סי' רנה. שו"ע סי' כד ס"ג-ד, רמ"א ונו"כ, סי' כח ס"א, שו"ע אדה"ז, כה"ח ופסקי תשובות שם (ובסי' כה ס"ק א). רמ"א או"ח סי' קמט, כף החיים ופסקי תשובות שם. מג"א סי' קמא ס"ק ח. שערי אפרים שער ד סי"ז-י"ט ומפרשיו. ספר המנהגים – חב"ד עמ' 3, 11-9, 15-13. ס' השיחות תרצ"ו עמ' 51.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
