מערכת COL
|
יום י"ז ניסן ה׳תשע״ז
13.04.2017
האם מקיימים את מצוות ספירת העומר בכתיבה? ● פינת ההלכה
האם מקיימים את מצוות ספירת העומר אם במקום לומר את הספירה כותבים אותה? ● במדור 'פינת ההלכה' ב'שיחת השבוע', הרב יוסף שמחה גינזבורג משיב לתשובה
האם מקיימים את מצוות ספירת העומר אם במקום לומר את הספירה כותבים אותה?
תשובה: כל מצווה שמברכים עליה צריך שיקיימוה בפועל בדיבור או במעשה, ולא בהרהור בלבד. השאלה לענייננו היא אם דין הכתיבה כדין הדיבור.
אחת הראיות שהביאו היא מהלכה שהמהרהר בדברי תורה אינו מברך ברכת התורה, ואילו הכותבם – מברך (לדעת השולחן ערוך; ואילו לדעת אדמו"ר הזקן והמשנה ברורה אינו מברך אלא אם כן אומר דברי תורה בפיו). כמו-כן הביאו ראיה מדין שבועה בכתב.
יש מהאחרונים שטענו שכשהאדם כותב את הספירה, הואיל ולא עשה את המצווה כתיקונה, דינו כמי שנתכוון שלא לצאת ידי חובה. אבל עדיין תישאר שאלה במי שהתכוון לכך.
יש שפסקו שיצא ידי חובתו (רבי ישעיה פיק, רבי עקיבא איגר והחת"ם סופר נתנו מקום לדעה זו). אחרים פסקו שיחזור ויספור שוב בפיו בלי ברכה. אבל החיד"א, השערי תשובה וסיעתם פסקו שחוזר וסופר בברכה, וכן דעת רבים מן האחרונים.
אם ספר יום אחד (או יותר) בכתב, אפשר לצרף את הספק אם מועילה הספירה לספק הכללי במי שלא ספר יום אחד, אם הוא רשאי להוסיף ולספור בברכה, שהרי בדרך כלל בצירוף שני ספֵקות ממשיכים לספור הלאה בברכה.
מקורות: ראה או"ח סי' תפט, ברכ"י ס"ק יד, שע"ת ס"ק ו, ערוה"ש ס"ט, 'ספירת העומר' פ"ה הע' י, וש"נ.
תשובה: כל מצווה שמברכים עליה צריך שיקיימוה בפועל בדיבור או במעשה, ולא בהרהור בלבד. השאלה לענייננו היא אם דין הכתיבה כדין הדיבור.
אחת הראיות שהביאו היא מהלכה שהמהרהר בדברי תורה אינו מברך ברכת התורה, ואילו הכותבם – מברך (לדעת השולחן ערוך; ואילו לדעת אדמו"ר הזקן והמשנה ברורה אינו מברך אלא אם כן אומר דברי תורה בפיו). כמו-כן הביאו ראיה מדין שבועה בכתב.
יש מהאחרונים שטענו שכשהאדם כותב את הספירה, הואיל ולא עשה את המצווה כתיקונה, דינו כמי שנתכוון שלא לצאת ידי חובה. אבל עדיין תישאר שאלה במי שהתכוון לכך.
יש שפסקו שיצא ידי חובתו (רבי ישעיה פיק, רבי עקיבא איגר והחת"ם סופר נתנו מקום לדעה זו). אחרים פסקו שיחזור ויספור שוב בפיו בלי ברכה. אבל החיד"א, השערי תשובה וסיעתם פסקו שחוזר וסופר בברכה, וכן דעת רבים מן האחרונים.
אם ספר יום אחד (או יותר) בכתב, אפשר לצרף את הספק אם מועילה הספירה לספק הכללי במי שלא ספר יום אחד, אם הוא רשאי להוסיף ולספור בברכה, שהרי בדרך כלל בצירוף שני ספֵקות ממשיכים לספור הלאה בברכה.
מקורות: ראה או"ח סי' תפט, ברכ"י ס"ק יד, שע"ת ס"ק ו, ערוה"ש ס"ט, 'ספירת העומר' פ"ה הע' י, וש"נ.
למקרה שפספסתם
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
מאפשרים לכם לקבל
