זהו, נמאס לנקות את כל הבית, הרי יצאנו ממצרים, לא??? ומיד בהחלטה של רגע מחפשים מקום אחר לשהות בו את כל חג החירות, הורים, חברים או אולי בית מלון.-  אך האם באמת אני יכול לנעול את הבית וללכת? האם כשאני מוכר את הבית לגוי אני פטור מבדיקת חמץ? ומה עם בדיקה בבית המלון שבו אני משתכן? ובכלל, למה לאבד את מצות בדיקת חמץ?

כאשר אדם מבטל ומפקיר את החמץ שלו, מהתורה אינו עובר על "בל יראה ובל ימצא". אבל מדרבנן יש חובה לבדוק, לחפש ולהוציא את החמץ מרשותו.

חכמים תקנו תקנה זו מפני שתי סיבות:

א.      שמא לא יבטל בלב שלם.

ב.      שמא בטעות מתוך הרגל יבוא לאוכלו.

כאשר אדם עוזב את ביתו שלושים יום לפני פסח – חלה עליו חובת בדיקת חמץ רק כאשר ברור שיש שם לפחות כזית חמץ. אך אם מסופק בכך, יכול להסתפק בביטול החמץ בלבד ולא חלה עליו חובת בדיקת חמץ.

לעומת זאת, אם עוזב את ביתו בתוך שלושים יום לפני פסח - שאז מתחיל לימוד הלכות פסח, הוא חייב לבדוק את הבית מחמץ לילה לפני עזיבתו עם נר ובלי ברכה, או למנות מישהו שיבדוק בשליחותו בזמנו – ליל י"ד ניסן.

האם גם כשסוגר חדר/בית ומוכרו לגוי צריך לבדוק אותו?

מי שמוכר בית או חדר לגוי, אין עליו חובה לבדוק שם חמץ, היות שכאשר יגיע זמן איסור חמץ המקום והחמץ לא יהיו שלו.

ישנם פוסקים שסבורים שיש לעשות 'מכירת י"ג' –להקפיד למכור את חמצו כבר ביום י"ג לפני זמן  הבדיקה וככה אין עליו חובה לבדוק שם.

אבל דעת ה'צמח צדק' היא שאין חובה למכור את החמץ לפני זמן הבדיקה. טעמו הוא שהיות שהחמץ יהיה מכור לגוי בזמן איסור חמץ, ממילא כבר בזמן הבדיקה אין עליו חובה בדיקה?

אך מ"מ מתשובת ה'צמח צדק' יוצא שיש הידור למלא טופס הרשאה (טופס הממנה את הרב לשליח למכור עבורו את החמץ לגוי) אצל הרב עד יום י"ג ניסן!!!. הידור זה נעשה על מנת למנוע מצב שישכח למכור את החמץ ואז תחול עליו למפרע חובת הבדיקה, וממילא גם יהיה ברשותו חמץ בפסח ח"ו.

בדיקת חמץ במקום שבו ישהה בפסח

יש לבדוק את המקום שהוא שוכר לפסח בליל הבדיקה בעצמו או באמצעות שליח, ואם לא נבדק אז, יש לבדקו כשמגיע למקום. יש לציין שמי ששוהה בבית מלון, או ששוכר רכב באמצע פסח - חלה עליו חובת בדיקה במקום החדש גם באמצע החג.

בנוסף, יש לשים לב שלפעמים במלון יש בחדר משקאות שאם ישתמשו בהם יחויבו בתשלום. במקרה כזה יוצא שיש ליהודי אחריות על החמץ הזה. לכן מוטל עליו לבקש מיד להסירו מהחדר ומאחריותו!!!

* * *

אף שלפי הנ"ל ישנם מקרים בהם לא חלה חובת בדיקת חמץ, רצוי לבדוק חמץ באחד מהאופנים הבאים:

א.      להשאיר חדר אחד ולא למוכרו, ולבדוק שם בדיקת חמץ במלואה (מומלץ במיוחד עבור מישהו שנמצא בביתו בליל בדיקת חמץ).

ב.      כאשר מתאכסן אצל משפחה, יש פוסקים שהמליצו לשכור מהם את החדר בו ישהה בפסח ולבודקו.
אך יש שהעירו שאם ההשכרה תהיה רק עבור ליל בדיקת חמץ, זה יראה כמו הערמה. לכן למעשה, יש לו לשכור את החדר לכל הפסח (גם אם מתאכסן שם רק לחלק מהחג) והשכירות תהיה באמצעות כסף שהשוכר נותן למשכיר (שכירות קרקע נקנית בכסף)

ג.       מי שמתאכסן אצל משפחה וכיוצ"ב יכול להשתתף בבדיקה ע"י זה שבעל-הבית ימנה אותו לשליח לבדוק חדר אחד. במקרה כזה הוא ישמע את הברכה מבעל-הבית.
אופן זה רצוי פחות, היות שהמצווה היא של בעל-הבית ולא של השליח. בכל מקרה זוהי דרך טובה עבור בחור להשתתף בדיקת חמץ.

מקורות: פסחים דף ב ע”א (ר”ן ותוס’ שם). שוע”ר או”ח סי’ תל”א ס”ד, סי' תלב ס"ח סי’ תל”ו ס' א'-ו' ס' כ'-כ"א, סימן תל"ז . שו”ת צ”צ או”ח סי’ מ”ז. שלמי מועד – פסח בדיק"ח. פסק"ת סי' של"ו ס"ב. שו"ת שבה"ל ח"ד סי' מ"ד. וראה שו"ת מהרש"ם ח"ג סי' רצ"א. שוע"ר קו"א ס' תל"ב סק"ב, וראה סי' רס"ג קו"א סק"ה. ס' סידור פסח כהלכתו פי"ג ס"ח והע' 28.