מערכת COL
|
יום ג' ניסן ה׳תשע״ז
30.03.2017
נגדה נא לכל עמו • הרב אלי וולף
"כשקיבלנו את הסרטון בו רואים את ר' שלום ברוכשטט מתארגן עם ניגון לפרק תהלים החדש של הרבי, קאפיטל קט"ז - הגיע משב רוח רענן. י"א ניסן מגיע, מריחים ריח של חג..." • הרב אלי וולף בטור מיוחד לקראת המיזם ההיסטורי • למאמר המלא • צפו: ניגון י"א ניסן של הרב שלום ברוכשטט>>
הרב אלי וולף
כשקיבלנו את הסרטון בו רואים את ר' שלום ברוכשטט מתארגן עם ניגון לפרק תהלים החדש של הרבי, קאפיטל קטז - הגיע משב רוח רענן. י"א ניסן מגיע, מריחים ריח של חג.
על פי רוב, לא באמת משנה על איזה פסוקים יהיה הניגון החדש, לא ממש חשוב מה הם תווי הניגון, איזו "תנועה" תהיה בו, והיכן יהיה ה"קנייטש" שלו - עצם זה שר' שלום מתייצב עם הכובע הרוסי לראשו, מתנועע בקצב, מלהטט באצבעותיו, אתה מרגיש שהנה מגיע י"א ניסן. יום ההולדת של הרבי.
כל שאר הפרטים, לא ממש חשובים - העיקר שי"א ניסן מגיע. "אביב הגיע, י"א ניסן בא".
אך בכל זאת, הסרטון פעל, ובניגון החדש שר' שלום הלחין - הוא שר בתנועה מיוחדת את המילים "נדרי לה' אשלם, נגדה נא לכל עמו". תנועה נעימה על המילים "נגדה נא לכל עמו"...
*
"מתנה לרבי", י"א ניסן מגיע, וכל חסיד, מעצם היותו חסיד, חושב על "מתנה לרבי", איך לגרום לרבי נחת רוח ביום ההולדת שלו.
מטבע הדברים, מתנה בין חסיד לרבי - זה משהו אישי. בינו לבין הרבי.
כשאני נותן מתנה לחבר, או למי שאני מעוניין להביע את רגשי הערכתי אליו - אני מביע בזה עד כמה הוא יקר לי, שאני חושב עליו, שאני עושה מאמץ בשבילו. אני משקיע זמן, מחשבה, כסף - ואני מעניק לו מתנה.
כשחסיד נותן מתנה לרבי, זה משהו שבא מבפנים, מהנפש. מתנה נותנים מהמקום שכואב לי, ממקום שקשה לי, שדורש מאמץ. לפלוני קשה יותר עם לימוד מאמר, לאחר קשה עם יציאה למבצעים, לחברו קשה עם תפילה כראוי - וממקום של קושי, של מאמץ, נותנים לרבי את המתנה.
מתנה לרבי לא קונים בחנות של "הכל בשקל", לא נותנים משהו רק "יוצא זיין". מתנה זה דבר שהמקבל ישמח לקבל. וככזו - זו מתנה שבאה ממקום של "ביני לבינו",
כיון שכך, מה מקום יש לתת מתנה לרבי בפומבי, באתר אינטרנט, ברשות הרבים, מה ראובן ושמעון צריכים להיכנס למקום האישי שביני לבין הרבי.
למה לעשות מזה רעש ציבורי שכזה?
*
יש הרבה מה לכתוב על זה, והאמת היא שכל אחד בעצמו יוכל לתת מענה כזה או אחר לשאלה זו -
אבל בשנה זו, לקראת י"א ניסן הקרוב, לקראת השנה שנתחיל לומר בה את קאפיטל קט"ז - יש ביאור נוסף:
"נדרי לה' אשלם - נגדה נא לכל עמו", ומבאר רש"י: "נגד כל עמו".
נכון, זה "נדרי להשם", זה נדר והבטחה שביני לבין בוראי, וכיון שכך אזי לבטח אני "אשלם" אותו -
אבל זה "נגדה נא לכל עמו", זה בפומבי, המתנה של "נדרי" - היא "נגד כל עמו". כולם יראו זאת.
כשאני אתן מתנה "נגדה נא לכל עמו", אתה תתן מתנה "נגדה נא לכל עמו", כך גם השכן, החבר, האח, הבן, הבת, וכך עוד מאות ואלפים, וכולם יתנו זאת יחד, "בתוככי" - אין ספק שזו תהיה מתנה מיוחדת, מתנה שלבטח תגרום לרבי נחת רוח גדולה. מתנה של "כולנו כאחד", והיא גם תביא ל"ברכנו אבינו".
שמעת איך ר' שלום ברוכשטט מנגן את הפסוק, ככה עם תנועה ביד כלפי מעלה: "נגדה נא לכל עמו..."
כשקיבלנו את הסרטון בו רואים את ר' שלום ברוכשטט מתארגן עם ניגון לפרק תהלים החדש של הרבי, קאפיטל קטז - הגיע משב רוח רענן. י"א ניסן מגיע, מריחים ריח של חג.
על פי רוב, לא באמת משנה על איזה פסוקים יהיה הניגון החדש, לא ממש חשוב מה הם תווי הניגון, איזו "תנועה" תהיה בו, והיכן יהיה ה"קנייטש" שלו - עצם זה שר' שלום מתייצב עם הכובע הרוסי לראשו, מתנועע בקצב, מלהטט באצבעותיו, אתה מרגיש שהנה מגיע י"א ניסן. יום ההולדת של הרבי.
כל שאר הפרטים, לא ממש חשובים - העיקר שי"א ניסן מגיע. "אביב הגיע, י"א ניסן בא".
אך בכל זאת, הסרטון פעל, ובניגון החדש שר' שלום הלחין - הוא שר בתנועה מיוחדת את המילים "נדרי לה' אשלם, נגדה נא לכל עמו". תנועה נעימה על המילים "נגדה נא לכל עמו"...
*
"מתנה לרבי", י"א ניסן מגיע, וכל חסיד, מעצם היותו חסיד, חושב על "מתנה לרבי", איך לגרום לרבי נחת רוח ביום ההולדת שלו.
מטבע הדברים, מתנה בין חסיד לרבי - זה משהו אישי. בינו לבין הרבי.
כשאני נותן מתנה לחבר, או למי שאני מעוניין להביע את רגשי הערכתי אליו - אני מביע בזה עד כמה הוא יקר לי, שאני חושב עליו, שאני עושה מאמץ בשבילו. אני משקיע זמן, מחשבה, כסף - ואני מעניק לו מתנה.
כשחסיד נותן מתנה לרבי, זה משהו שבא מבפנים, מהנפש. מתנה נותנים מהמקום שכואב לי, ממקום שקשה לי, שדורש מאמץ. לפלוני קשה יותר עם לימוד מאמר, לאחר קשה עם יציאה למבצעים, לחברו קשה עם תפילה כראוי - וממקום של קושי, של מאמץ, נותנים לרבי את המתנה.
מתנה לרבי לא קונים בחנות של "הכל בשקל", לא נותנים משהו רק "יוצא זיין". מתנה זה דבר שהמקבל ישמח לקבל. וככזו - זו מתנה שבאה ממקום של "ביני לבינו",
כיון שכך, מה מקום יש לתת מתנה לרבי בפומבי, באתר אינטרנט, ברשות הרבים, מה ראובן ושמעון צריכים להיכנס למקום האישי שביני לבין הרבי.
למה לעשות מזה רעש ציבורי שכזה?
*
יש הרבה מה לכתוב על זה, והאמת היא שכל אחד בעצמו יוכל לתת מענה כזה או אחר לשאלה זו -
אבל בשנה זו, לקראת י"א ניסן הקרוב, לקראת השנה שנתחיל לומר בה את קאפיטל קט"ז - יש ביאור נוסף:
"נדרי לה' אשלם - נגדה נא לכל עמו", ומבאר רש"י: "נגד כל עמו".
נכון, זה "נדרי להשם", זה נדר והבטחה שביני לבין בוראי, וכיון שכך אזי לבטח אני "אשלם" אותו -
אבל זה "נגדה נא לכל עמו", זה בפומבי, המתנה של "נדרי" - היא "נגד כל עמו". כולם יראו זאת.
כשאני אתן מתנה "נגדה נא לכל עמו", אתה תתן מתנה "נגדה נא לכל עמו", כך גם השכן, החבר, האח, הבן, הבת, וכך עוד מאות ואלפים, וכולם יתנו זאת יחד, "בתוככי" - אין ספק שזו תהיה מתנה מיוחדת, מתנה שלבטח תגרום לרבי נחת רוח גדולה. מתנה של "כולנו כאחד", והיא גם תביא ל"ברכנו אבינו".
שמעת איך ר' שלום ברוכשטט מנגן את הפסוק, ככה עם תנועה ביד כלפי מעלה: "נגדה נא לכל עמו..."
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
