משה בן-חיים

שלוש שנים עוסק הרב דניאל גורדון במכירת מצות ללא גלוטן. בכל שנה, קיבלו את המצות 500 משפחות, שהיוזמה ממש הביאה אור לחייהם. עד היום הוא קיבל כ-500 (!) מכתבי תודה או הודעות נרגשות... והמכתבים ממשיכים לזרום גם בימים אלו.

האישה שלא טעמה מצה 30 שנה, וכשפתחה את חבילת המצות בליל הסדר, הן נרטבו מדמעות התרגשות; הנער בן ה-14 מבית לא שומר תומ"צ, שהכריז בגאווה לחבריו שהוא אכל לראשונה בחייו מצה; הן מדגם של משפחות שהרגישו שמישהו חושב עליהן, ודואג להן למצות בפסח. לא רק המצה, אלא התחושה שהפסח גם שייך להן. הם כמו כולם.

במהלך השנתיים האחרונות, ביוזמת משפחת גורדון מכפר חב"ד, נערך 'מבצע מצה' ייחודי לציבור חולי הצליאק והרגישים לגלוטן שבמסגרתו חולקו ונשלחו אלף סטים ללא תמורה בחסות 'קרן מרומים' למשפחות מהציבור הכללי. פעילות זו חשפה בפני הציבור הרחב את קיומם של מצות נדירות אלו ויצר ביקוש נרחב למצות אלו.

משפחות מקבלי המצות, הציפו את הרשת בתגובות מרגשות עד דמעות אודות השמחה שנגרמה להם בכך שאף הם – חלקם לאחר שנים רבות – יכולים סוף סוף לאכול מצה, לברך המוציא ולצאת ידי חובה.

הרב דניאל גורדון, צבר במשך הזמן ידע מקיף בכל הנושא, הלכתית ומעשית, והוא חושף בראיון מיוחד ל- COL על מאחורי הקלעים של 'מבצע מצה' הפרטי שלו ועוד כמה 'משוגעים לדבר' למעליותא, ובצורה מרתקת.

ההרשמה הסתיימה זה מכבר, והרב דניאל גורדון מתפנה בין חלוקה אחת לשניה, ומספר על התהליך המורכב של הכנת 'מצות ללא גלוטן". בכדי לקבל רקע מתאים, הוא מתחיל בתיאור קצר של המושג 'צליאק' ורגישות לגלוטן:

"צֶלְיָאק, או בעברית 'דַּגֶּנֶת', היא מחלה הנובעת מרגישות לחלבון בשם גליאדין המרכיב, יחד עם חלבון נוסף בשם גלוטנין, את הגלוטן המצוי בדגנים מסוימים, כגון חיטה, שעורה ושיפון.

צליאק היא מחלה אוטואימונית. תאי מערכת החיסון מזהים בטעות את הגליאדין שנספג בתאי הדופן הפנימית של המעי הדק כגוף זר. תאי מערכת החיסון של החולה תוקפים את תאי המעי וגורמים בכך להפרעה בספיגת מזון.

ההתקפה באה בצורות שונות ולכן היא נקראת גם 'מחלת אלף הפנים'. תסמינים שכיחים הם שלשולים, בטן נפוחה ובעיות התפתחות, דכאונות, עייפות ותופעות אחרות. אלו שרגישים לחיטה ומפסיקים לאכול גלוטן מגלים שינוי עצום בחייהם.

"היה אצלי יהודי בן 60 שרק לאחרונה גילה שהוא רגיש לגלוטן וכל חייו אכל גלוטן מחוסר מודעות, וסבל. מה שיכול להפתיע היא העובדה שהגלוטן נמצא בהרבה מקומות: פסטה וופלים ממתקים, אבקת מרק, פודינג, ומוצרי אפייה, תבלינים, ולמעשה עלול 'להתחבא' בהמון מקומות. עבור חולי צליאק זהו אתגר אמיתי. כיום אין תרופה, יש כמה וכמה אוניברסיטאות בעולם שמנסים לפתח מענה, אם בצורת חיסון או תרופה. אבל עד היום לא הצליחו לפצח את התעלומה. יש גם הרבה יצרנים שנהנים מהמחיר הגבוה של המוצרים, שגבוהים במאות אחוזים ממזון רגיל.
לאחרונה, בזכות דן סלומון שמוביל את מאבק הצליאק בישראל המחירים יותר טובים, ויש יותר היצע, כולל מוצרי 'מהדרין', וזאת יזקף לזכותו.

רגישות עמוקה, ופוגעת עמוק בלב

"נקודה חשובה: מעבר להתמודדות של מה לאכול ומה לא לאכול, יש הרבה קושי חברתי. תארו לעצמכם שילד נמצא בחיידר או בבית הספר לבנות או בגן ומגישים עוגה, וופלים או ביסלי, יש מסיבה והוא לא יכול לאכול. זו רגישות מאוד עמוקה ופוגעת עמוק בלב והרבה צליאקים צריכים להתמודד עם הנושא הזה. הרגישות והמודעות בתוך חסידי חב"ד עדיין נמצאת בחיתוליה, אך זה כנראה עומד להשתנות...

איך מכינים מצה לחולי צליאק?

"תהליך הכנת המצות לחולי צליאק הוא מורכב מסובך ויקר. זה מתחיל בייבוא שיבולת שועל מיוחדת ללא גלוטן, משדה מיוחד ונקי בארה"ב בתהליך מיוחד. שיבולת שועל רגילה, בדר"כ כן מכילה גלוטן ואסורה לחולי צליאק. שם מקבלים את האישור המקומי 'נקי מגלוטן', ולאחר כל המכס והבירוקרטיה שכולל קבלת האישור המיוחל, היא מובאת לארץ. לאחר כל תהליך הייבוא הארוך, יש בעיה נוספת, והיא בייצור המצה עצמה: הגלוטן הוא המרכיב שעוזר לקמח להיות דביק, ובתהליך זה כשאין גלוטן, לוקח המון זמן לעבד וללוש את הקמח. עם השנים פיתחו שיטות מיוחדות איך כן ידבק הקמח ויהפוך לבצק. בכל השלבים נערכות בדיקות שאין גלוטן, כולל באריזת המצות. 99 אחוז מחולי הצליאק מסתדרים עם המצות הללו.





"עדיין יש אחוז קטן של חולים שגם רגישים לשיבולת שועל, ועבור אותם אנשים זו בעיה."

לקהל הרחב, האם מומלץ לאכול מצות אלו?

"לא מומלץ לשימוש לקהל הרחב, המחירים מאוד גבוהים. היות ואנו עושים את האפייה במחיר עלות, המחיר נמוך משמעותית, אך עדיין יקר יותר ממצות רגילות.

*

בשיחה עם הרב גורדון עולה תמונה מפתיעה בהיקפיה: בכל יום מתגלים עשרות נוספים של חולי צליאק. "מהכרות עם הנושא, זה כולל מכל המגזרים וגם מחסידי חב"ד, משלוחים, וגם כמה מתושבי כפר חב"ד שגילו שיש להם רגישות לזה", הוא מציין. "הרגישות באנ"ש מאוד נמוכה, אבל המודעות גוברת ותוך מספר שנים זה יהיה הכי מובן מאליו ויעניקו את תשומת הלב הראויה. הורים מגלים אצל ילדיהם רגישות ואני חושב שאט אט זה יחלחל ויגלו התחשבות ורגישות גם בבתי הספר."

איך אתה עצמך הגעת לנושא הזה?

"לפני קרוב לעשר שנים, אצל קרובי משפחה התגלתה מחלת הצליאק. באותה תקופה אפילו הרופאים לא ידעו להפנות לבדיקות, ולהצביע על הבעיה, וזה לקח חודשים רבים. כיום המודעות רבה יותר, וזה נכלל בבדיקות רפואיות שגרתיות.

אם כך הם פני הדברים, שיש כל כך הרבה רגישים לגלוטן, איך זה שפעם לא שמעו על זה? מה אכלו אבותינו? מצות אחרות מאשר היום?

ברור שגם בדורות עברו סבלו ולא ידעו. יש טוענים שאז מתו ולא ידעו שיש קשר לגלוטן.

אני מאמין שיהודים אכלו מצות במסירות נפש, פשוט לא היו מודעים לכך. זה בדיוק כמו היום, שיש רבים שאוכלים לחם ולא יודעים שזה מה שפוגע להם בבריאות...

קרקרים או מצות?

לפני מספר שנים, הבחין הרב גורדון בפרסומים על 'מצות ללא גלוטן' מקמח תפו"א או קמח תירס. "ברור שאין להם גדר של 'מצות'. הרמתי טלפונים לגופי כשרות, והם התגוננו בתשובות שונות. כיום כשרויות הבד"צים הכריחו את החברות לכתוב 'קרקרים' או שם אחר – ולא מצות".

"יש עדיין כשרויות מסויימות שלא אוכפים את הדבר. עמך בית ישראל שמו על שולחן הסדר, קרקרים כשרים לפסח וקראו לזה "מצות". אבל זה לא נכון ולא אמיתי".

הרב גורדון ממשיך לתאר את השתלשלות העניינים:

"לפני שנתיים, במימון 'קרן מרומים' וגורמים נוספים, יזמתי חלוקה של 500 סטים של מצות עבודת יד וחוברת מהודרת בנושא, עם הסברה על הנושא ובמבצע לוגיסטי הגעתי ל-500 משפחות בכל שנה.

"במשך השנתיים נרשמו אצלי למעלה מאלף איש. השנה לא הצלחתי להשיג מימון לזה, פתחנו נקודת מכירה בכפר חב"ד, וזה גילה לנו שהביקוש עצום, כולל בקרב רבים מחסידי חב"ד. כעת, הפרסום התגלגל ברשתות חברתיות ואלפים נרשמו מכל רחבי הארץ. למעשה נגמר לנו המלאי, מה שמלמד שהתופעה של רגישות לגלוטן הרבה יותר נרחבת. מה גם שהמבצע יצר את המודעות לנושא, וזה לא פחות חשוב, לזכות חולי הצליאק שיזכו ברפואה שלימה.

אילו תגובות קיבלתם?

"התגובות שקיבלנו בשנתיים של החלוקה מעוררי התרגשות בצורה בלתי נתפסת: אחת כתבה לי ששלושים שנה לא טעמה מצה. תחושה שהיא לא חלק מהעניין הזה, היא שונה. היא סיפרה איך שפתחה את חבילת המצות, זלגו מעיניה דמעות וכל המשפחה היתה בהתרגשות גדולה. זה היה בעבורה מעדן מאין כמותו, למרות שמצה משיבולת שועל היא לא הכי טעימה...

"או ילד בן 13 ממשפחה שאינה שומרת תומ"צ לע"ע שכתב מכתב מרגש שהוא עכשיו יודע מה זה איך להיות ילד יהודי. הוא עשה בר מצווה לאחרונה עשה בר מצווה והמצות כ"כ מרגשות אותו, ואיך הוא מספר לחברים שסוף סוף הוא אוכל מצות. חלק מהאנשים מגלים את הרגישות שלהם אחרי עשרות שנים, חלקם אחרי תקופה קצרה, אך עצם הפרסום על זה הביא השפעה מאוד חשובה ורגשית על אנשים.

"סוף סוף למישהו איכפת ממני"

מדובר על 500 מכתבי תודה מאנשים! אחד כותב לי איך זה נגע בו והשפיע עליו ואיך הוא התחבר לעניין. אנשים צילמו את חבילת המצות יחד עם הילדים ושיבחו את חב"ד שסוף סוף מישהו איכפת לו ורוצה בטובתו, זה היה מאוד מאוד מרגש...

גם העובדה שאנשים מגיעים מכל רחבי הארץ כדי לרכוש חבילת מצות קטנה, וביניהם גם מקיבוצים וכדומה, מחממת את הלב בידיעה עד כמה חשוב להם לאכול מצה בפסח...

נושא אפיית מצות כרוך בהידורים מיוחדים. מה רמת הכשרות במצות הללו?

המצות נאפות ביוזמתו של אברך מרמות, ר' יהושע פרלמן שבמסירות נפש פועל בעניין. הוא קיבל הוראה מרבו הוראה לקחת לידיים לדאוג לכשרות ברמה הכי גבוהה, כי היו בעבר בנושא הזה מכשלות רבות, בגלל שכאמור קשה מאוד להדביק את הקמח והמים לעיסת בצק. באחת השנים היתה גם שאלה סבוכה שנתתי לרב הגרמ"ש אשכנזי ע"ה, שגילה הרבה בקיאות בנושא והפסק שלו התקבל בפועל, וכך אנו נוהגים עד היום בתהליך ייצור המצות הללו. ההכשר הוא של בד"ץ חניכי הישיבות עם משגיחים של בד"ץ העדה החרדית במאפיה תחת פיקוח קבוע שלהם.

שאלה אחרונה לסיום: נשארו מצות?...

"לצערי הרב לא, הרישום מראש הסתיים. אך בתוך מספר ימים בתום החלוקה יתכן ויישארו מצות בודדות...

הרב גורדון מסיים לשוחח איתנו, וניגש לחלוקת המצות...