שאלה: האם אפשר לשלם בעבור מצווה בכספי 'מעשר כספים'?

תשובה: כשאדם מתחיל לתת מעשר, רצוי להתנות שיוכל להוציא ממנו לא רק בעבור עניים אלא לכל דבר מצווה, על-פי כללי ההלכה בעניין.

כל מצווה שאדם חייב בה, אין הוא רשאי לשלם תמורתה ממעות מעשר. תרומה שנודר, יכול הוא להתנות בשעת הנדר שייתן אותה ממעשר; אבל לאחר שנדר, הרי זה דבר שבחובה. אם הבטיח צדקה בלי נדר, רשאי לתיתה ממעשר.

בתוך הגדרת צורכי מצווה אפשר לכלול קניית ספרי קודש שהאדם נזקק להם ללימודו, וכל שכן אם הוא משאיל אותם לאחרים, ובייחוד כשהוא מניחם בבית המדרש כדי שילמדו בהם רבים. וכל שכן צורכי מצווה של ציבור, כגון בניית והחזקת ישיבות ומוסדות חינוך לבנים ולבנות, בתי כנסת ובתי מדרש, מקווה טהרה, תיקון עירובין וכיו"ב.

ככלל, אדם אינו רשאי לקנות לעצמו חפץ של מצווה ממעשר, מפני שזו חובה המוטלת עליו. אבל אם הוא קונה לעצמו, למשל, תפילין מהודרות, הרי את ההפרש שבין תפילין כשרות רגילות לבין מהודרות (שיכול להגיע לאלפי שקלים) מותר לו להוציא ממעשר, אם מצבו דחוק. כך גם באשר למזוזות, לארבעת המינים ועוד.

את שכר הלימוד של הבנים והבנות במוסדות כשרים אי-אפשר לשלם בכספי המעשר, שהרי זו מצוות האב. אבל אם הוא בוחר להכניסם למוסדות טובים יותר, שעליהם הוא משלם יותר, או שהמוסדות נמצאים במרחק ועולות לו ההסעות, וכן אם הוא מוסיף שיעורים פרטיים במקצועות קודש, ומצבו דחוק, רשאי לקחת זאת ממעשר.

מקורות: ראה שו"ע יו"ד סי' רמט ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן הל' ת"ת פ"א ה"ז. 'תורת מנחם – התוועדויות' כרך לד עמ' 272. צדקה ומשפט פ"ו, וש"נ.