מערכת COL
|
יום ט' אדר ה׳תשע״ז
07.03.2017
סיפורה של סכין ● מיוחד
היום ט' אדר, יום היארצייט של ר׳ שלמה ע״ה ב״ר משה דיקשטיין הי״ד, שעל מצבתו נכתבו ארבע מילים פשוטות שמשקפות פרק הירואי בחייו: ״ניצל והציל מהתופת בפולין״ ● נכדו, הרה"ת ר' שלום דיקשטיין שו"ב דק"ק מלבורן אוסטרליה, מספר את סיפורה של סכין שחיטה 'עבודת יד' אותה הכין סבו בתופת המלחמה, ואותה הוריש לו – יחד עם סיפורה המפעים סיפורה של סכין
מאת: הרה"ת ר' שלום דיקשטיין שו"ב דק"ק מלבורן אוסטרליה
היום ט׳ אדר, הוא היארצייט של סבי, אבי-אבי ע״ה. לרגל היארצייט, אספר משהו עליו, שעובר במשפחה:
סבי עבר את השואה על כל מוראותיה. תקופה נכבדה הוא הנהיג קבוצת יהודים שהסתתרה ביערות וכך שרדה לאורך רוב שנות ימי המלחמה. על תושייתו ואומץ ליבו שבאו לידי ביטוי מוחשי באותם ימים אפשר לספר הרבה, ואין כאן המקום - רק אציין שעשרות רבות של יהודים, הם וצאצאיהם, חבים לו את חייהם. על מצבתו הפשוטה נכתבו ארבע מילים פשוטות שמשקפות פרק זה בחייו: ״ניצל והציל מהתופת בפולין״.
אבל לא על מעשי גבורה הירואיים באתי לספר היום, אלא על אופי יהודי פשוט וישר, שאפשר ללמוד ממנו:
בני אדם צריכים לאכול כדי לשרוד, וגם הקבוצה שהסתתרה ביערות לא יצאה מן הכלל. כדי להשיג אוכל, היו נציגים שלהם מתגנבים לעיירות ולכפרים הסמוכים, וחוזרים עם שלל - תפוחי אדמה, סלק, לפעמים לחם וכו׳.
יום אחד חזר אחד מחברי הקבוצה עם מציאה של ממש: תרנגולת חיה. אחד מדודני סבי היה שוחט בהכשרתו, ונשא עימו סכין שחיטה. הוא הוציא את הסכין והתכונן לשחוט את העוף.
סבא שלי עצר אותו. רק רגע, אמר - לא סיפרת לי שהסכין שלך פגום ובלתי כשיר לשחיטה?
כן, אמר הדודן. אבל עדיף כך, להרגשה הטובה, מאשר להרוג סתם כך את העוף.
אפשר את הסכין רגע? שאל סבא. הוא קיבל את הסכין, ובלי להסס שבר אותו מיד.
מה? מה עשית??
וזה מה שסבא שלי, היהודי הפשוט והישר, אמר לו:
על פי הלכה, אין שום מניעה שנאכל עוף שלא נשחט. אבל את האמת צריך לדעת: אנחנו נאכל טרף. אל תעבוד עלינו, אל תשחק משחקים. זו לא יהדות, זה לא מה שה׳ רוצה.
אבל הסיפור לא מסתיים כאן: לסבא שלי היו ידי זהב. בזמן שלאחר מכן הוא איתר קופסת שימורים גדולה, חתך ממנה פיסה צרה וארוכה ולאחר שעות ארוכות של עבודת נמלים: ניקוייה, יישורה ושיופה על פיסת עור, הוא הצליח להוציא תחת ידיו סכין שחיטה כשרה למהדרין!
לאחר המלחמה, כשעלה לארץ הקודש והקים בית נאמן בישראל, התקין סבא ידית ל״סכין״, ואף בנה לה קופסת עץ מיוחדת. עם פטירתו עברה הסכין לאבי שי׳, וכשקיבלתי את ה״קבלה״ לשחיטה והוסמכתי כשוחט, נתן לי אבי שי׳ את הסכין הזו במתנה, וסיפר לי את סיפורה.
ניקיתי את הסכין והשחזתי אותה מחדש, ומדי פעם, בערב יום הכיפורים, אני משתמש בה לשחיטת ה״כפרה״ שלי.
יהיה הסיפור הזה, והמסר הנלווה ממנו, לעילוי נשמת ר׳ שלמה ע״ה ב״ר משה הי״ד דיקשטיין.
ת.נ.צ.ב.ה.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
