צ. סופר

בטקסים מרגשים, ציינו יוצאי אגאדיר, 57 שנים לרעידת האדמה בה נספו אלפי יהודים והשנה הטקסים התאגדו סביב המאמצים לאתר את - מסעוד אוחנונה - תלמיד ישיבת חב"ד הנעדר מאז רעידת האדמה ובעקבות הספר החדש "תולדות חב"ד במרוקו", חודשו החיפושים אחרי מסעוד ועוד תלמידים אשר מאז הרעידה לא ידוע מה עלה בגורלם.

טקסי האזכרה, נפתחו ביום חמישי האחרון, בבית הכנסת בנשיאות הרה"ג הרב חיים פינטו רב העיר אשדוד, בהשתתפות יוצאי אגאדיר, ובהם תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר. המשתתפים הגיעו מקרוב ומרחוק, ומהם אשר באו במיוחד מחוץ לארץ. את פני הבאים קידמה תערוכת תמונות מישיבת חב"ד באגאדיר, מתוך הספר החדש "חב"ד במרוקו". המשתתפים התקבצו סביב התמונות שעוררו בהם זכרונות מרגשים מהישיבה שנחרבה באסון הגדול ותמונה מוגדלת של מסעוד אוחנונה - התלמיד הנעדר, תפסה את מירב תשומת הלב, כאשר במקום נמצאים גם אחיו מרדכי אוחנה, ובני משפחה נוספים ובהם גב' יעל אוחנה-אסרף, אשר מובילה את החיפושים אחרי הדוד הנעדר.

המשתתפים התיישבו לסעודה לעילוי נשמת הנספים, ומסכם הנאומים נפתחה על ידי יו"ר ברית יוצאי אגאדיר, מר מוריס אוחיון, אשר היה שכן קרוב של ישיבת חב"ד, ובזמן הרעידה שהה בביקור קצר בקזבלנקה: "כאשר שמעתי על הספר חב"ד במרוקו, מיד נסעתי למחבר, ונדהמתי לראות את תמונת מבנה הישיבה, ובסמוך הבית בו גרתי באותה תקופה. בעקבות הספר התחלנו בחיפושים אחרי תלמידי הישיבה שלא נמצאו עד היום, ואני ממליץ בחום לכולם לרכוש את הספר, בו נחשפו גילויים רבים על רעידת האדמה באגאדיר ואחשוף כאן כי הספר הועבר לידיד טוב במרוקו, שבקרוב יעביר את הספר למלך מרוקו".

יועץ ראש עיריית אשדוד, מר איציק גל אשר אשתו יוצאת אגדיר, הביא את ברכת ראש העיר, וסיפר שגם ראש העיר קיבל את הספר והגיב בהתפעלות. ד"ר שמעון אוחיון יו"ר ברית יוצאי מרוקו וחבר כנסת לשעבר, סיפר על מורשת מרוקו, הביע את התרשמותו המיוחדת מהספר החדש, וגם חשף כי בימים האחרונים הוענק "אות יקיר מרוקו" לרמטכ"ל גדי אייזנקוט, יוצא מרוקו. מר ניסים קינן, כתב קול ישראל וערוץ 1, אשר לאחרונה שידר מספר תוכניות רדיו על הספר החדש, והמאמצים לאתר את הילדים האבודים, סיפר בהתרגשות על החיפושים אחר הילדים, וגם אודות אחיו מסעוד קקון שכיהן כמשגיח בישיבת חב"ד באגאדיר ונספה ברעידת האדמה.

נאום מרגש מאוד, נשא הרב שניאור זלמן ברגר מחבר הספר "תולדות חב"ד במרוקו" - אשר הציג בפני המשתתפים שני מכתבים מהרבי, מהם ניתן ללמוד רבות על המאמצים לאיתור התלמידים הנעדרים. האגרת הראשונה, הרבי כותב לשליח הרב שלמה מטוסוב מנהל מוסדות חב"ד במרוקו, ובאגרת זו שנכתבה עשרה ימים אחרי הרעידת אדמה - כאשר הסיכוי לאתר ניצולים היה קטן ביותר, הרבי כותב:
"תקותי חזקה שעוד כמה וכמה מאחינו בני ישראל ותלמידי הישיבה ימצאו בבריאות השלימה ובעגלא דידן" דהיינו שימצאו בקרוב עוד נעדרים, וכפי שקרה באותם ימים שנמצאו נעדרים בודדים גם יהודים, עד כשבועיים לאחר הרעידה. והרבי ממשיך: "וכשם שהודיע בעבר מהמצא כמה וכמה מהם, כן יהי רצון מהשי"ת שיודיע מזה גם בעתיד והלוך והוסיף".

ומספר שבועות לאחר הרעידה, הרבי כותב לרב מטוסוב, שמכאן ולהבא: "יהיה כרמז שם החודש ניסן ניסי ניסים" והרבי מפרש: "זאת אומרת שלא יהיו ניסים להציל ממאורע ל"ע ול"ע כעין שכותב, אלא ניסים בטוב עצמו". ומאידך הרבי מפנה למקור של הביטוי "ניסי ניסים" - "עיין ברכות נז ריש עמוד א" ובכתב יד קודשו הרבי הוסיף "ובחדא"ג שם".

הרב ברגר הביא עמו צילום מדף הגמרא הרלוונטי וגם מ"חדא"ג" דהיינו חידושי אגדות מהרש"א. הגמרא מדברת על מי שבחלומו רואה שם עם שני נ' כמו - חנינא, חנניה ויוחנן - ניסי ניסים נעשו לו. והמהרש"א תוהה ואם יחלום על אהרן ונח - גם שני נ', ומשיב, כי צריך להיות דווקא שני נ' בשם אחד ואז יש ניסי ניסים.

והתלמיד הנעדר בו מתמקדים החיפושים, בשם משפחתו אוחנונא יש שני נ'.

הטקס השני נערך ביום ראשון ל' שבט, באולמי מונארט באשדוד, בהשתתפות מאות מיוצאי אגאדיר ובהם הסופרים אשר כנפו, עזרא מורד ושניאור זלמן ברגר ולצידם שמעון צרפתי מנהל חברת בניה מהחשובות בארץ וקרויה על שמו. תערוכת התמונות גרמה להתרגשות גדולה, ורבים הצטופפו סביב תלמידי הישיבה שזיהו את עצמם בתמונה הקבוצתית שצולמה בישיבה בשנת תשי"ז.

יוסף סבג מתלמידי הישיבה דאז, סיפר בהתרגשות כיצד שרד יומיים מתחת להריסות ולאחר מכן חולץ ועם אוניה הועבר לקזבלנקה. התרגשות גדולה נצפתה, כאשר משפחות "הילדים האבודים" נפגשו, ובהם בני משפחות שלושת התלמידים: מסעוד אוחנונא, יעקב פורטל וכליפא כהן, אשר גורלם אינו ידוע, ונעשים לאחרונה מאמצים לאתרם.

המפגשים המרגשים הסתיימו, כאשר כולם נקראו לטקס, אשר התקיים באולם אותו גדשו יוצאי אגאדיר. את מסכת הנואמים פתח מר מוריס אוחיון יו"ר ברית יוצאי אגאדיר, אשר בדבריו עמד על התרומה יוצאת הדופן של הספר "חב"ד במרוקו" לתיעוד רעידת האדמה באגאדיר.

את הנאום המרכזי של הטקס, נשא מר ניסים קינן, אשר ביום-יום, הוא משדר בקור רוח ובחיוך אופייני, אך הפעם ההתרגשות ניכרה היטב בקולו:

[להלן ציטוטים נבחרים מהנאום המרגש] "חוץ מרעידת האדמה שהתרחשה בימים האלה [לפני 57 שנים], היתה עוד רעידת האדמה, בשביל כמה משפחות שגילו את יקיריהן בספר החדש. ליקט את כל החומר בנו של הרב שלמה מטוסב, והוא העביר את השרביט למי שכתב את ההיסטוריה, שניאור ברגר מקרית מלאכי, אשר עשה עבודת קודש, עבודת מחקר מצוינת בה יש כמה דברים שהם פרסום ראשון. אדם שיודע על קרוב משפחה שנספה לפני 57 שנה, והוא חושב שאיננו, פתאום בספר רואה את השם שהוא "חי", זה מצמרר, זה מעורר טלטלה, זה סוחף למקומות שבחיים לא חשבת עליהם. ככה התוודעתי למשפחת אוחנונא, וליעל [שמחפשת את דודה תלמיד הישיבה מסעוד אוחנונא] שעושה עבודת קודש בכל מה שקשור לאיתור הנעדרים. ועד שנה באה, אני כבר התחייבתי לעשות תחקיף משותף, כדי לנסות לאתר נעדרים, ולפחות להביא לידי ביטוי את כל אלו שלא ידוע מה עלה בגורלם.

"אנחנו רוצים לנבור בארכיונים ולקרוא לזה: 'ילדי אגדיר האבודים', חשוב לציין כי יש סיפורים ששמענו כי ילדים מאגדיר נמצאו לאחר שנים, כמו ויויאן פרץ שגדלה בכנסיה בבלגיה ושבה להוריה.

"אחי הבכור נהרג ברעידת האדמה, הסיפור שלו טרגי; אחי מסעוד קקון, היה בן 18 הוא למד בישיבת חבד בקזבלנקה אצל הרב מטוסוב, שכל המסמכים שלו מופיעים בספר הזה. [על המסך נראה צילום מכתב המופיע בספר, ובו מדווח הרב מטוסוב לרבי, על הרעידת האדמה, ועל ההרוגים ראשי הישיבה - המנהל הרב חיים אלבז והמשגיח מסעוד קקון - והאחרון הוא אחיו של ניסים קינן] זה המכתב שכתב הרב מטוסוב, כמה ימים אחרי הרעידה, בו מדוח דיווח ישיר מה שקרה בישיבה, וכותב כי חיים אלבז נהרג ולא מצאו אותו, ואת אחי כותב שאבא שלי חילץ אותו גופה וכמה קרובי משפחה אחרים עזרו לאבא, כדי לחלץ.

"חושב שהספר הזה הוא כורח המציאות שכל אחד יחזיק אותו בבית".

נאומו של ניסים קינן, עורר התרגשות גדולה, בקרב המשתתפים, מהם אשר נחשפו לראשונה, לאיתור התלמידים הנעדרים.

המנחה, מקריא את תולדות חייו הקצרים והכואבים של התלמיד מסעוד אוחנונה, כפי שכתבה האחיינית יעל אוחנה-אסרף, אשר לקחה על עצמה במסירות ובדביקות, את מלאכת איתור הדוד הנעדר מאז רעידת האדמה. ולסיום, מוזמנים בני משפחת אוחנה- אחונונה, אל הבימה, ויו"ר ברית יוצאי אגאדיר, מר מוריס אוחיון, מעניק למשפחה תמונה מוגדלת של מסעוד, ותמונה גדולה של תלמידי הישיבה וביניהם נראה גם מסעוד.

למשפחתו של מסעוד, אף הוענקה סיכת ראש העיר מר יחיאל לסרי, אשר מידי שנה נוכח באירוע, אך לרגל נישואיו בשעה טובה ומוצלחת, ביום שישי האחרון, נבצר ממנו מלהשתתף. ומסיימים בטוב.