זלמן וישצקי

תמיד אומרים שמעשה אחד טוב יכול להפוך גורלות. אני רוצה לספר היום על מעשה אחד שעשה איש אחד שלא הכרתי לפני 90 שנה, מעשה שהשפיע על משפחתי ועלי.

בסביבות שנת תרפ״ו - 1926, נשלח איש צעיר בשם אשר קרביצקי מטעם ישיבות חב״ד המחתרתיות לחפש נערים שחפצים ללמוד תורה. במסעו נכנס הוא לבית הכנסת בויטבסק שברוסיה הלבנה, שם פגש נער כבן 13 העונה לשם משה וישצקי.

אשר קרביצקי דיבר עם הנער ועם הוריו, סיפר להם על הישיבות המחתרתיות ודבריו היו עבורם כמים קרים על נפש עייפה, בלב שמח שלחו ההורים את בנם לגלות למקום תורה. אשר ומשה הגיעו יחדיו לישיבת תומכי תמימים שהתקיימה בעיירה החסידית המפורסמת ״נעוול״, שם למד הנער ונעשה הרב החסיד ר׳ משה וישצקי, והעיקר, כמעט בבירור ניתן לומר שבזכות מעשה אחד זה נשאר הוא נאמן לעמו ולמולדתו, וממנו יצאו ב״ה דורות של יהודים יר״ש, מהם שלוחים ושלוחות, מנהיגי קהילות ברחבי העולם.

במילים פשוטות: אני כאן בזכות המעשה האחד הזה של ר׳ אשר קרביצקי!

הא, ויש גם סגירת מעגל נחמדה: חברי הטוב כרע כאח לי ממש, הוא שליח הרבי ורבה של העיר אומסק שבסיביר, ר׳ אשר קריצ׳בסקי, נכדו, בן בתו של ר׳ אשר קרביצקי ז״ל.

היום, ל׳ שבט הוא יום היארצייט ה41 של החסיד ר׳ אשר קרביצקי ז״ל.
יהי זכרו ברוך!