מערכת COL
|
יום כ"ב שבט ה׳תשע״ח
07.02.2018
כ"ב שבט: יארצייט המלמד של אדמו"ר הזקן נ"ע
בכ"ב שבט, חל יום היארצייט של רבי יששכר בער הלוי מליובאוויטש, שהיה המלמד של אדמו"ר הזקן נ"ע, ידידו וחבירו של המגיד ממזריטש, ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן, שכינהו אחר כך בשם "רבי". כאשר הרה"ק רבי מנחם מנדל מויטבסק שהה בעיר טבריה, הוא מינה בשנת תקמ"ב כמנהיגי חסידיו ברוסיה את רבי יששכר דוב ואת אדמו"ר הזקן יארצייט המלמד של אדמו"ר הזקן נ"ע
לפני כשנה, בעקבות עבודות שיפוץ ושיקום בית החיים בעיירה ליובאוויטש על ידי השליח הרב גבריאל גורדון – התגלה מצבתו של רבי יששכר בער הלוי מליובאוויטש.
רבי יששכר בעל היה רבה של העיירה ליובאוויטש, כמסופר בספר הזיכרונות של הרבי הריי”צ, והוא מילא את מקום חותנו, הרב יוסף המגיד של ליובאוויטש שהיה תלמיד מורנו הבעש”ט. באותה תקופה היה במשך כמה שנים המלמד של אדמו"ר הזקן בילדותו. בהמשך נהיה ידידו וחברו של המגיד ממזריטש ולאחר פטירת המגיד נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן וכינהו בשם "רבי".
בשנת תקמ”ב, כאשר רבי מנחם מנדל מויטבסק שהה בעיר טבריה, הוא מינה כמנהיגי חסידיו ברוסיה את רבי יששכר דוב ואת אדמו”ר הזקן. רבי יששכר בער גם היה אחד מהשלושה – יחד עם רבינו הזקן ורבי ישראל מפולוצק – שניהלו את החסידים בליטא וברוסיה הלבנה ובמשלוח כספי המעמדות להחזקת החסידים בארה”ק.
בנו של הרב ישכר בער, היה החסיד המפורסם רבי יוסף (“דער פעטער [הדוד] יוסל’ע”) שהיה חסיד של אדמו”ר הזקן ודודו של אדמו”ר הצמח צדק (שכן היה נשוי לאחותו של רבי שלום שכנא אביו של הצמח צדק).
עם גילוי המצבה נודע לראשונה תאריך הסתלקותו – ביום כ”ב שבט תקנ”ד, דבר שלא היה ידוע עד כה לחוקרי החסידות. המצבה היא מצבה עתיקה מאוד שהכתב בה בחלקו אינו ברור והיא מצבה משותפת על שני קברים.
זהות הנפטר שטמון לצדו של הרב יששכר בער ושייכותו אליו עדיין אינה ברורה. מה עוד שהכיתוב בחלקו מטושטש מאוד. אם לא מדובר בקרוב משפחה, יתכן שמדובר במצבה של אדם גדול מאוד עם זכויות מיוחדות שהרב יששכר בער ביקש להיטמן לידו.
להלן פענוח משוער של הכיתוב על המצבה בחלקה הימני והתחתון:
פנ [פה נטמן] הרב המאור הגדול דיין מ”צ [מורה צדק] החסיד מפורסם כבוד ק”ש [קדושת שמו] מ’ [מורנו] ישכר בער ב”מ [בן מורנו] שלמה סג[ל]
נ’ [נפטר] כב שבט תקנד תנצב[ה]
בחלקה השמאלי של המצבה נכתב:
פנ [פה נטמן] איש תם ויש[ר] וירא אל[קים] המופל[ג] מ’ [מורנו] יצחק במ [בן מורנו] [יהודה?] ליב נ’ [נפטר] כד/ה תשרי תקנ[ד?]
למידע נוסף, ראו באתר "ליובאוויטש שלי"
http://www.mylubavitch.org/
רבי יששכר בעל היה רבה של העיירה ליובאוויטש, כמסופר בספר הזיכרונות של הרבי הריי”צ, והוא מילא את מקום חותנו, הרב יוסף המגיד של ליובאוויטש שהיה תלמיד מורנו הבעש”ט. באותה תקופה היה במשך כמה שנים המלמד של אדמו"ר הזקן בילדותו. בהמשך נהיה ידידו וחברו של המגיד ממזריטש ולאחר פטירת המגיד נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן וכינהו בשם "רבי".
בשנת תקמ”ב, כאשר רבי מנחם מנדל מויטבסק שהה בעיר טבריה, הוא מינה כמנהיגי חסידיו ברוסיה את רבי יששכר דוב ואת אדמו”ר הזקן. רבי יששכר בער גם היה אחד מהשלושה – יחד עם רבינו הזקן ורבי ישראל מפולוצק – שניהלו את החסידים בליטא וברוסיה הלבנה ובמשלוח כספי המעמדות להחזקת החסידים בארה”ק.
בנו של הרב ישכר בער, היה החסיד המפורסם רבי יוסף (“דער פעטער [הדוד] יוסל’ע”) שהיה חסיד של אדמו”ר הזקן ודודו של אדמו”ר הצמח צדק (שכן היה נשוי לאחותו של רבי שלום שכנא אביו של הצמח צדק).
עם גילוי המצבה נודע לראשונה תאריך הסתלקותו – ביום כ”ב שבט תקנ”ד, דבר שלא היה ידוע עד כה לחוקרי החסידות. המצבה היא מצבה עתיקה מאוד שהכתב בה בחלקו אינו ברור והיא מצבה משותפת על שני קברים.
זהות הנפטר שטמון לצדו של הרב יששכר בער ושייכותו אליו עדיין אינה ברורה. מה עוד שהכיתוב בחלקו מטושטש מאוד. אם לא מדובר בקרוב משפחה, יתכן שמדובר במצבה של אדם גדול מאוד עם זכויות מיוחדות שהרב יששכר בער ביקש להיטמן לידו.
להלן פענוח משוער של הכיתוב על המצבה בחלקה הימני והתחתון:
פנ [פה נטמן] הרב המאור הגדול דיין מ”צ [מורה צדק] החסיד מפורסם כבוד ק”ש [קדושת שמו] מ’ [מורנו] ישכר בער ב”מ [בן מורנו] שלמה סג[ל]
נ’ [נפטר] כב שבט תקנד תנצב[ה]
בחלקה השמאלי של המצבה נכתב:
פנ [פה נטמן] איש תם ויש[ר] וירא אל[קים] המופל[ג] מ’ [מורנו] יצחק במ [בן מורנו] [יהודה?] ליב נ’ [נפטר] כד/ה תשרי תקנ[ד?]
למידע נוסף, ראו באתר "ליובאוויטש שלי"
http://www.mylubavitch.org/
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
