ב"ה נסיעת מבחן במכוניות אמריקאיות מצליחה לגרום לנו לא פעם לצפייה למשהו מיוחד. אולי זאת כוחה של הנוסטלגיה שמזכירה לנו את המרחקים העצומים שגמענו במכוניות שכורות בארה"ב, אולי זה בזכות רמת האיבזור הגבוהה שקיימת שם כסטנדרט והתקווה שאולי הפעם יגיע משהו מזה גם לדגמים הנמכרים בארץ. הקרוז החדש ברמת האיבזור הבכירה (PREMIER) שהגיע למבחן הצדיק את הצפייה (למרות שהוא בכלל מגיע מקוריאה...). יש בו כל מיני פיצ'רים שלא ממש מוכרים בישראל. שלט שיודע להניע את הרכב מרחוק, keyless שנועל את הרכב מבלי שתושיטו את היד לכיס, עיצוב חיצוני מרשים עם נגיעות עדינות של כרום וניקל והריח שהדיפו המושבים השחורים (דמויי העור...) בהחלט הוסיפו לאווירה היוקרתית. הדבר היחיד שחסר זה cream-cheeseבייגל ובקבוק Snapple... כאמור רמת האיבזור נדיבה, מושב נהג מתכוונן חשמלי, מולטימדיה כסטנדרט, מצלמה אחורית, בקרת שיוט ובקרת אקלים (לא מפוצלת) וכל התפעול נופל ליד כאילו אנחנו גרים כאן שנתיים. לא הכל מושלם. איבזור בטיחותי שקים כסטנדרט אצל חלק מהמתחרות, לא ניתן לקבל גם כאופציה ולמולטימדיה חסרות פונקציות שיהפכו אותה לשימושית יותר. המרחב לרגליים מאחור מצוין, יש תאורה אישית, משענת יד מתקפלת ובעיקר רצפה שטוחה שמאפשרת לנוסע האמצעי לשבת מבלי לחפש מקום לרגליים. אין פתחי מיזוג ומרחב הראש פחות טוב, גבוהים יצטרכו לחכך את ראשם בתקרה בזכות הגג המעוצב שמשתפל לאחור. עיון בטבלת הנתונים מגלה שיש לנו מנוע ספורטיבי. שמונה שניות מאפס למאה ממנוע טורבו בנפח 1.400 סמ"ק שמפיק 153 כ"ס זה נתון הכי מהיר בסגמנט. אין תלונות, אבל עם מספרים כאלה ציפינו להרגשה קצת יותר בועטת שבוששה להגיע. בא נאמר שחוץ מעיתונאים שנוהגים קצת יותר מידי... כל השאר יהיו מרוצים מהקצב... צריכת הדלק עמדה על ממוצע של 12 ק"מ לליטר. תא המטען לא גדול במיוחד וגם לא ממש נח להעמסה. אם יש לכם הרבה ציוד תאלצו לצלול לחלק הפנימי כדי לדחוף את הכבודה וזה הזמן להתפלל שבשברולט יחליטו לייצר את גירסת הסטיישן שלא זכתה להצלחה גדולה. סיכום: הקרוז החדש מצליח לעשות את מה שלא עשה הדגם הקודם. הוא מצליח להתבלט מעל העדר ולהיראות שונה ומיוחד, במיוחד ברמת האיבזור PREMIER שמגיעה עם איבזור שמזכיר לנו יבשת אחרת. אם אתם שוקלים משפחתית חדשה, כדאי שתעשו סיבוב בקרוז...