ההתוועדות הזו, שמלאה בביטויים בלתי רגילים, הן ביטויים חריפים מאוד בנוגע לנושאים שעל סדר היום היהודי: גזירת מיהו יהודי, ההפגנות נגד רוסיה, מסירת שטחים לערבים, פגישות של יהודים ונוצרים בותיקן, ועוד. והן ביטויים אישיים מאוד של הרבי בנוגע לעצמו, בני משפחתו, ענין הנבואה אצלו, ועוד. התקיימה במוצאי שבת קודש, י"א שבט ה'תשל"א.

במשך למעלה משש שעות, התוועד הרבי עם הקהל הרב שגדש את מבואות בית חיינו 770 לרגל יו"ד-י"א שבט. כאשר כשישים אחוז מתוכן ההתוועדות הוקדש לנושאים העומדים על הפרק. במהלך השנה האחרונה, מאז חג הפורים ה'תש"ל, בה החל הרבי את מאבקו הגלוי לתיקון גזירת מיהו יהודי, הוזכר הענין בכמה התוועדויות, אך נראה כי בהתוועדות זו החליט הרבי להרחיב את היריעה, ולתת לציבור הרחב הבנה על המתרחש, בעיקר "מאחורי הקלעים" וכל מה שמנסים להסתיר ולהעלים מהציבור, מסיבות מובנות.

במובן מסוים, בהתוועדות זו הניח הרבי כמה יסודות איתנים ומוצקים למאבקים החשובים שניהל בכמה מישורים, גלויים ונסתרים, כנשיא הדור הקשור לכל אנשי הדור, בג' השלימויות – שלימות התורה, שלימות העם, ושלימות הארץ, שכולם קשורים זה בזה.

חברי המערכת של מוסד ההו"ל 'ועד הנחות בלה"ק' עמל במשך שבועות ארוכים מאוד, ללבן את הדברים שנאמרו על ידי הרבי, ולסדרם באופן המתאים לדפוס ע"פ ההוראות של הרבי, כאשר הצוות הקבוע בראשותו של העורך הראשי הרה"ת ר' דוד פלדמן שיחי', נעזר בעוד כעשרה איש, ביניהם מומחים לנושאים אלו, ומהם שהיו מעורבים ישירות במאבקים הללו של הרבי בשנים עברו. כמו כן, נעשתה עבודת מחקר מקיפה על העובדות ההיסטוריות שהתרחשו אז, ברחבי הארץ וברחבי העולם, בפרשיות שונות ובמדינות שונות. על מנת שהדברים יהיו מדוייקים ותואמים.

החוברת המוגשת בזאת, לתועלת אנ"ש והתמימים כוללת 84 עמודים, זאת מלבד מאמר החסידות שהרבי אמר באותה התוועדות. רק בכדי לשבר את האוזן, שיחה ג' אמר הרבי ברציפות במשך 82 דקות! כאשר בקולו של הרבי נשמע כאב גדול מליבו הק' בסערה גדולה בדברו על המצב. גם השיחה הרביעית שנאמרה לאחריה, אמר הרבי במשך 75 דקות ברציפות!

בין הדברים, הרבה הרבי לחשוף מסכת של לחצים, איומים, טענות ומענות, שהיו "מאחורי הקלעים" או "מאחורי הפרגוד", בניסיון "להשתיק" את הרבי כבי' מלדבר על נושאים אלו בפומבי ולפוצץ אותם בקול רעש גדול, במטרה לבטל את הגזירות האיומות, ולהביא עיוותים חמורים אלו לידי תיקון.

גזירת "מיהו יהודי"

את ההתוועדות פתח הרבי בביאור נפלא במעלת ההתאספות של יהודים, ממדינות שונות וממשפחות שונות עם דעות שונות, דווקא במוצאי שבת קודש. ובמיוחד כאשר זה בא בקשר עם יום ההילולא הכ"א של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע "עת רצון ועת סגולה", וביאר את שמותיו של בעל ההילולא ומעלת המסירות נפש הידועה שלו, לא רק ברוסיה אלא אף באדמת ארה"ב.

כאן עבר הרבי לדבר על הגדרים שקבע הקב"ה בעולם בעת הבריאה, ההבדלה בין אור לחושך, בין ששת ימי המעשה ליום הש"ק, בין ישראל לעמים. ואף בתוך בני ישראל "כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם". כשדווקא הקב"ה שהוא אחדות הפשוטה, מורה על מקום או אנשים שצריך להיות בהם חילוק והבדלה דווקא. וכאשר מישהו יטען שרצונו לבטל הבדלות אלו בכדי שיהיה ענין של שלום וקירוב, הרי הוא מהרס את סדר הבריאה כולה!

הדברים נאמרו בתור הקדמה לשיחה ארוכה ביותר, בה דיבר הרבי במשך שעה וחצי ברציפות! כשבקולו הק' של הרבי נשמע הכאב הגדול בנוגע "לחורבן האיום, שלא היה חורבן כמותו בחיי עם ישראל, על ידי הסרת המחיצה וההבדלה שישנה בין ישראל לעמים". שהרי נוסח ההבדלה הוא "המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים". וכשם שביטול ההבדלות בשאר הענינים הוא חורבנו של עולם, כך גם ביטול המחיצה וההבדלה בין ישראל לעמים רחמנא ליצלן, היא חורבן ליהודים, חורבן לגויים, וחורבן לכל העולם כולו!

הרבי פרס ביריעה רחבה ביותר, את סדר השתלשלות הגזירה של "מיהו יהודי", החל מפרשיית רס"ר בנימין שליט שהיה קצין בצה"ל שדרש לרשום את בת זוגתו הנוכרייה עם שני ילדיה בתור יהודים על אף שהיו גויים גמורים (הפרשייה עליה דיבר הרבי בהרחבה בהתוועדות המפורסמת של חג הפורים ה'תש"ל (נדפסה ב'תורת מנחם' כרך נ"ט): דבר שלא היה לעולמים בכל דברי ימי חיי ישראל: בני ישראל היו במצבים של גלות רח"ל שאין למטה מהם. עמדו עליהם צוררים מכל הסוגים, החל מלבן הארמי, "ארמי אובד אבי", ואח"כ בא פרעה וגזר כו', ואח"כ המן כו', ועד להיטלר בדורנו זה. ואף אחד לא העלה על דעתו, ולא היתה לו העזה ותוקף לומר על גוי שהוא יהודי! ולא רק לומר, אלא לדרוש בנוגע לאותה גויה ושני ילדיה – לאחרי הפירסום הכי גדול שהם גויים – שיבוא יהודי וינפיק תעודה בגלוי ויחתום על כך שהם "יהודים"!

כאן פירט הרבי את האחריות של כל 120 חברי הכנסת, וכל 24 חברי הממשלה, לפשע הנורא. וכן, את העוול הנורא ב"תיקון חוק השבות" כביכול, כשנציגים דתיים העזו להתהדר ב'הישג' או ב'ניצחון', שאינו אלא פירצה חמורה ביותר שמכניסה בקהל ישראל גויים גמורים. בהמשך השיחה העלה הרבי את כל סוגי הטענות והמענות שהשמיעו לו, הן ביחידות והן בפומבי, והשיב עליהם אחת לאחת.

בין הדברים נשמע הרבי אומר בקול גדול: האמת היא שאין מציאות של יהודים "חילונים". יש מציאות של יהודי – בן אברהם יצחק ויעקב (וכן מי שהתגייר כהלכה, שעי"ז נעשה חלק מתורת ישראל, דת ישראל, והקב"ה אבינו שבשמים), ואי אפשר להתנתק מזה, כי "אף על פי שחטא ישראל הוא", שזהו הדבר היחידי שאין עליו בחירה. אי אפשר לחדול מלהיות יהודי, ו"יהודי" זו מציאות אחת. אין יהודי שהוא "דתי" ויהודי שהוא "חילוני". יש יהודי שחוטא, ויש יהודי צדיק, אבל שניהם יהודים ועל שניהם מוטל החיוב של כל תרי"ג מצוות וכל המצוות דרבנן עם כל דקדוקי סופרים, ועם כל הענינים שישנם בעולם הזה ובעולם הבא.

בכאב לב גדול דיבר הרבי על הנציגים הדתיים שמזיקים במעשיהם ל-18 מיליון יהודים בכל העולם, בשביל תועלת כספית של מפלגה... מפלגה שמעולם לא היתה במעמד שפל וירוד יותר, מצד הנהגתה בנוגע לגזירת "ניתוחי מתים", בנוגע ל"היתר מלאכה בשבת", ועכשיו בנוגע לגזירת "מיהו יהודי", שמשרד הפנים משרד ממשלתי שבאחריותם הורה ליהודי לחתום על גויה ושני ילדיה שהם יהודים.

הרבי השיב לטענות של אותם נציגים דתיים שטענו שיש לו "ידיעות בלתי נכונות", ופירט את הצרה של "גיורי וינה" שגם עליה ניסו להזהיר את הרבי "שלא ימסור שמות"... כי באירועי "ילדי טהרן", ו"ילדי תימן", ו"ניתוחי מתים", אלו שיצאו וסיפרו את האמת מה שקרה, סבלו צרות צרורות בפרנסה, בחינוך הילדים וכו'. ובמקום לתקן את הבעיה, הקימו "בית חרושת לגיור" במדינת צ'ילה בדרום אמריקה. והרבי פירט עוד עובדות הידועות לו, על "גיורים" המתקיימים בסיטונאות מפוקפקת בתוך הצבא בארץ, בקליפורניה, באסיה, בדרום אפריקה, ביפן, במרסיי, ועוד.

"הסיבה ש"מרעישים" כל כך בנוגע ל"מיהו יהודי" היא – בגלל שכבר "כלו כל הקיצין": העובדה ששכנעו את עצמם שלאורך ימים ושנים יכולים להעלים את האמת ולרמות יהודים, לרמות את העולם, ואפילו לרמות את עצמם, ולכן יכולים לומר על גוי שהוא יהודי, לומר על גיור רפורמי שהוא גיור, לומר שיש רק מקרים בודדים שגויים נכנסים לארץ ישראל בה בשעה שיש מאות מקרים כאלו, ולומר ש"חוק השבות" הוא "הישג דתי".

יש לפרסם ולגלות את כל השקו"ט שהיתה מאחורי הפרגוד בנוגע לגזירת "מיהו יהודי", מי הסכים שתהיה גזירה זו, ומי שהסכים לכך שיאמר טעמו ונימוקו, ואם הסכמתו היתה בשם הדת, אזי אחד מהשנים: או שיראה פס"ד בשולחן ערוך שהיה צריך לעשות זאת, או שיתנהג כמו רבא שאמר "דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי"! ויש לברר במשרד הקליטה – שיש להם מספרים ברורים – כמה אנשים הגיעו על ידי "גיורי וינה", שמותיהם וכתובותיהם, ואז יתברר המעמד ומצב האמיתי שקורה על אתר בארץ הקודש, ושוב לא יועיל התירוץ שהשיבו הדתיים בכנסת שהם מתנגדים רק לגיור רפורמי בארץ ישראל, והצבעתם עבור החוק היתה רק בנוגע לגיור רפורמי בחוץ לארץ – שהרי עכשיו נמצאים כולם בא"י, כך שאי אפשר להשתמט ולומר שאין זה נוגע אליו. וכאשר יפרסמו את האמת מה קרה מאחורי הפרגוד, אזי בדרך ממילא תתבטל הגזירה, כיון שיראו כיצד התנהל השקו"ט, ומה היו התוצאות מזה".

השקר של "החזרת השטחים"

הרבי זעק על כך, שמשקרים לציבור ביודעין ולא חושפים את האמת. כמו בנוגע לגזירה על דת ישראל, כך גם בנוגע לגזירה על ארץ ישראל, וזאת בכל הנוגע ל"החזרת השטחים".

"לפני שנתיים הודיעו שיש החלטה, שהתקבלה על ידי אלו שבסמכותם להחליט באותם הענינים, להחזיר לערבים את חברון, את השומרון ועוד כמה וכמה שטחים, והדבר הוא בהסכם באי כח הדת, שנתנו "הכשר" בשם הדת ובשם תורת ישראל. אבל לאחרי זמן, כששאלו על זה בפומבי, היה המענה שאלו הם "דברי הבל", ולא עומדים להחזיר שטחים. ואז טענתי מאחורי הפרגוד בחשאי: תברר ותשאל, ויספרו לך...

הנני מדבר על זה עכשיו בפומבי – לאחר שנתיים שהתאפקתי, ורק השתדלתי בזה מאחורי הפרגוד!

ושוב חזר הרבי וציטט מהפרסומים "בעיתונים ובתקשורת של הגויים", שם מספרים את האמת כמות שהיא. וסיים "וזהו הדבר המבהיל – שרוצים להעמיד בסכנה את חייהם של שלוש מיליון יהודים, כן ירבו, על סמך העלמת האמת!"

ההפגנות המזיקות ליהודי רוסיה

הנושא הבא שעלה על השולחן היה בנוגע לדעתו הידועה של הרבי, שכל נושא ההפגנות והמחאות נגד השלטון הרוסי, כביכול כדי להציל משם את היהודים ולשפר את מצבם, לא רק שאינו מועיל אלא מזיק בפועל ממש. ולכן דעתו הנחרצת של הרבי היתה שאסור לערוך את ההפגנות הללו או להשתתף בהן.

"כשהתחלתי להרעיש בנוגע לעריכת הפגנות (שיחת ש"פ צו ה'תש"ל), שלא זו בלבד שאין הדבר מועיל, אלא זהו דבר המזיק – טענו טענה צודקת לכאורה: מדוע הוצרכתי להתחיל להרעיש ולדבר על זה בקול ובפירסום – הייתי צריך לנסות תחילה לפעול מאחורי הפרגוד, אולי יועיל הדבר, ורק לאחרי כן, אם זה לא יועיל, אזי לבחון מה לעשות הלאה...

כך עשיתי: במשך שלוש שנים רצופות ניסיתי לפעול מאחורי הפרגוד ולבקש בכל לשון של תחנונים, שיפסיקו להזיק ליהודי רוסיה. ברצונכם לנהל "מלחמה קרה" עם רוסיה, תעשו מה שאתם רוצים, שהרי אינכם שואלים אותי וגם לא תקשיבו אלי שאני סבור שזהו היזק גמור ועיקרי, אבל למה אתם מעמידים יהודים בסכנה?! וכל מה שניסיתי לפעול מאחורי הפרגוד, לא הועיל! ויתכן שאילו הייתי יוצא מיד ברעש, אולי לא היה מגיע המעמד ומצב הנוכחי.

בזה אחר זה מנה הרבי את הטענות הצדקניות של מארגני ההפגנות, ודחה אותם אחת לאחת.

"לצורך זה הנני מחויב עכשיו – בלית ברירה – לדבר בגנותם של ישראל, ולספר מעשה שהיה, שבגלל זה היתה תחילת ההשתדלות בחשאי לבטל את ההפגנות: לפני קרוב לשלוש שנים היו ידיעות ברורות משם שעומדים לשחרר מאה משפחות. זה לא היה ענין של רוח הקודש... היו לי על זה ידיעות ברורות" אמר הרבי בכאב גדול וסיפר על הצרות הגדולות שההפגנות גורמות למשפחות יהודיות ברוסיה, ובחריפות גדולה מאוד.

"אין יהודי אחד ויחיד שיצא מרוסיה בגלל ההפגנות! אבל ישנם מאות משפחות שביטלו להם את היתרי היציאה, ועוד עשרות משפחות שהאשימו אותם שיש להם שייכות להפגנות שהגלו אותם רחמנא ליצלן! והרי שילוח לגלות ברוסיה הוא ענין של חיים או הפכו רח"ל!

בסיום הדברים הוסיף הרבי נימה אישית:
"כאן כבר לא שייך לטעון שמעולם לא ביקרתי שם, ובמילא מה אני ומי אני להביע דעה – שהרי אינני אומר דעה או שיטה, אלא דבר שחוויתי על גופי: אאמו"ר ז"ל, עם כל התוארים שצריך לומר עליו, נשאר טמון שם על ידי הרדיפות והגזירות, וכן סבתי אם אבי הרבנית מרת זעלדא רחל, סבתי אם אמי הרבנית מרת רחל הי"ד, אחי הר"ר דובער הי"ד, דודי הרב שמואל שניאורסאהן, ובן דודי.

אלא שלא שייך "להתגאות" בכך שיש שם קרובים שמסרו את נפשם על קידוש השם עבור החזקת היהדות.

*

ללימוד ועיון בהתוועדות המלאה, בפרסום ראשון, לחצו כאן להורדה