שאלה: האם אפשר להפריש תרומות ומעשרות על יבול שטרם נקטף?

תשובה: אין מפרישים תרומות ומעשרות מפירות המחוברים לצמח שבו גדלו, ואפילו מפירות תלושים על פירות מחוברים אין להפריש, ואם הפרישו – לא עשו ולא-כלום, והכול נשאר 'טבל' כבתחילה. גם פירות שבשלו ואינם זקוקים עוד ליניקה מן הצמח, נקראים 'מחוברים' לעניין זה.

טעם ההלכה: לפי רש"י, משום שכתוב (דברים יח,ד) "ראשית דגנך", היינו מה שכבר נאסף, ולפחות תלוש העומד להיאסף. ולפי התוספות, משום שנאמר (במדבר יח,כו) "והרמותם ממנו", ודרשו בספרי, "ממנו – מן התלוש".

אפשר להפריש תרומות ומעשרות (בעצת רב מוסמך, ובלי ברכה) מן התלוש על המחובר, או מן המחובר על המחובר, רק אם מתנים שההפרשה תחול לכשייתלשו הפירות, וזאת הואיל וביד האדם לתלוש אותם כבר עכשיו. כל זה כאשר הפירות המופרשים ואלה שהפרישו עליהם כבר "הביאו שליש" (הגיעו לשליש מגודלם הסופי, או לשליש הבשלתם) בשעה שאומרים את נוסח ההפרשה. וצריך שיהיו הפירות שייחדו אותם לתרומה ותרומת מעשר קיימים בשעת תלישת הפירות שההפרשה חלה עליהם.

יש דעה שההפרשה האמורה מועילה להתיר רק את מה שכבר צמח ונמצא לפנינו בעת ההפרשה, אבל אין בכוחה להתיר את החלק שהוסיף וגדל בפרי לאחר ההפרשה, מפני שתוספת זו הייתה אז "דבר שלא בא לעולם". ויש הפוסקים שבשעת הדחק, כדי להציל מתקלה, מועילה ההפרשה אף בשביל מה שצמח אחר-כך.

מקורות: קידושין סב,א. רמב"ם הל' תרומות פ"ה ה"ט. 'משפטי ארץ – תרו"מ' פ"ח סט"ו-יז, וש"נ.