רשימת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ - תולדות זקנתו הרבנית רבקה - תרע"ד

היום אני מרגיש החסרון הנורא אשר עשיתי במשך שנים רבות, אשר חנני השי"ת וזכיתי בזכות רב להכיר את כבוד אמי זקנתי הרבנית הצדקנית המפורסמת, אשר כאיש גבורתה ברחמים וחסד ודעת מופלגה, בעלת לב עדינה שאין כמוה מופלאה במידותיה הנעימות ובענוותנותה הבלתי משוער, מרת רבקה בת הרב ר' אהרן, נשמתה עדן, אשת כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש.

כי מי כמוני הי' על פני תבל שיהיה לו אוצר בלום מפרחים ושושנים ממעשיות ומקרי בני משפחתנו העשירים ומופלאים... אשר רבות ראתה בעיניה בימי נשיאותו של כבוד חמי' הרה"ק (אדמו"ר הצ"צ), ואת אשר שמעה מכבוד חמותה, בת רבינו האמצעי, ומכבוד זקנתה אשת רבינו האמצעי, ומזקני משפחתנו אשר הכירו את רבינו הגדול...והרבה הרבה מאד שמעתי ממנה משנת תרנ"ד עד תרע"ד. אך חכמתי לא עמדה לי, ואיבדתי הטובה המופלאה הזו בידים ממש, אשר גדלה דאגתי עליהם מאד. והנה כאשר נשקע שמשה אמרתי אלקט החומר הדרוש ואבנה עליו בנין יפה ונעים.

אביה ר' אהרן משקלוב, נולד בשנת תקס"ט, אמה הרבנית חי' שרה בת רבינו האמצעי נפטרה בשנת תר"ו, ובעלה ר' אהרן תשע שנים קודם, הי' זה בשנת תקצ"ז והוא בן כ"ח שנים.

...ביום א' י"א ניסן תר"י (ט) היתה חג חתונתם של הזוג, כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש, עם בת זוגו (האמיתית) כבוד אמי זקנתי הרבנית הכבודה הצדקנית המפורסמת מרת רבקה בת חי' שרה בת כ"ק אדמו"ר האמצעי, והם אז בשנותיהם העלומים כ"ק אאזמו"ר בן שש עשרה שנים ועשרים ושבעה ימים, וכבוד אמי זקנתי הרבנית רבקה בת חמש עשרה שנים וחמשה חודשים ויום אחד.

יפיה ועדינת לבבה השושנה התחילה לפרוח, ואחרי כי אלקים עזרה והתחילה לראות חיי מנוחה, חיי כבוד ותפארת, יצאה ממצוקותיה אשר היתה תחילה עגומה ומרת לב מרוב התלאות שעברו עליה, שרישומם הי' ניכר על פני' היפים ועיני' הנעימים, כעין ענן של חושך ותלאה אשר רבת שבעה נפשה.

והיתה משתדלת בכל לבה ומאודה לעשות ככל אשר מוטל עליה בחובת אשה לבעלה, ובחובה של כלה לחמותה וחמי'. לא היה דבר אשר נשגב ממנה לעשות נחת רוח להם, והידרה בכבודם באופן מופלג, וכל מעשיה היו על טהרת עדינת לב, לא לשם פני'ה וכוונה מיוחדת זולת הכוונה האמיתית שהבינה שכן צריכים לעשות - לעשות קורת רוח לחמותה וחמי', ולהיותה טובת מזג באמת ואיסטניס גמורה לכן הידרה גם בענינים חיצונים לגמרי בנוגע לכבודם.

ובכן ימי המנוחה פעלו עלי' הרושם האמיתי, והיו כמטר על תלמי פרחים, השושנה הזו ביפי' ומזיגת רוחה ועדינת לבה, החלה לפרוח. ואשת חיל עטרת בעלה, וכמו שכבוד אישה כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש הצטיין על שאר אחיו בהצטיינות בלתי משוערה כפי המפורסם, כן אף היא עלתה במעלות ההצטיינות בנעימות רוחה במעלות מופלגות, אשר זך נשמתה וטהרת רוחה שכנו וקוננו על פני' היפים.

ואם בימי זקנותה הוד פניה הצטיין מאד שהיה לה יופי בלתי מתואר והדר נעלה, ומה גם בימי ילדותה אשר כל אדם במבחר שנותיו הוא יפיו האמיתי, ואף גם היא בעת ההיא בתחילת ימי מבחר ימי' האירה כשושנה פורחת.

...האשה הטובה הזו כל מעינה היה לעשות רצון בעלה הצדיק, ומיום שהתחברה אליו כל לבה ונפשה שמה להטיב מעשי'ה. ואף גם כבוד אישה כ"ק אאזמו"ר האציל מרוחו אלי', אשר נוסף על מידותי' הטבעים בטבע תולדתה, הי' מורה לה דרך בהזדככות מדותי'ה...

...אנו יכולים לדון על גודל מעלת טוהר נפשה ורום מהות התמסרותה לכבוד אישה כ"ק אאזמו"ר, אשר מיום שידעה אותו לא הרשתה בנפשה לישב בפניו, ואם היה נכנס לחדרה והיא יושבת, היתה עומדת מלוא קומתה, עד שהי'ה יושב ואז ישבה ג"כ. פעם היה לה כאב ברגל ולא יכלה לעמוד, ונכנס לחדרה, ובכ"ז עמדה עד שגער בה, ולא הועיל.

וחיבה יתירה נודעת לה מאת כבוד חמי' כ"ק רבינו (אדמו"ר הצ"צ), שהי' מתעניין אודותה בכל עניני' אף בדברים קטני הערך... כמו"כ הי' מקרבה בקירוב נעלה במתנות גדולות, ע"י כבוד בנו אישה הרה"ק, מתנות גדולות לקנות תכשיטים וכדומה. רק שלא רצה שידעו שאר הבנים מזה ויקנאו לה, והוא שנא זאת מאד, והי' מונע בכל לבו ומאודו הסיבות שהיו יכולים להביא תוצאות הקנאה, אך זאת ראו הכל כי אותה הכירו לשבח יותר מכולם.

בשנת הי"ט לימי חיי'ה או הכ"א, חלתה כבוד אימי זקנתי הרבנית במחלה אנושה מאד, ומצב בריאותה הפחיד מאד, כי לפי דברי הרופאים מצב בריאותה היה מסוכן מאד, אך בזמן קצר יצאה מן הסכנה. ואז צוה עליה כ"ק חמי' רבינו והזהירה על אכילת פת שחרית קודם התפילה, היינו שתיכף בקומה משנתה תטול ידי' ותהי' הנטילה הזו כפולה, נט"י שחרית ונט"י לסעודה, ותאכל פת לחם עם חמאה. הוא אמר לה: תאכלי לחם עם חמאה, וזה יהי לך לרפואה.

והנה במשך הזמן עשתה כן והוטב בריאותה, וכשהרגישה טוב, החליטה "שזה לא עסק לאכול לפני התפלה" והפסיקה לאכול את פת שחרית. הדבר נודע לכ"ק רבינו, הוא קראה לחדרו והוכיח אותה על כך, הוא אמר לה: "התפילה שלך יקרה לי מאד, טוב יותר לאכול בשביל להתפלל מאשר להתפלל בשביל לאכול. תשמעי לי ועשי כך, ואני אומר עבורך בכל יום שני פרקי תהילים ואני מברך אותך באריכות ימים". כמובן שהבטיחה לו שתקיים את ציוויו.

במשך זמן רב עשתה כן, עד אשר הבריאה לחלוטין, אז התיר לה לחזור למנהגה הקודם, שלא לאכול קודם התפילה, והיא היתה בריאת בתכלית, והרופאים התפלאו על זה, וראו במוחש כי הוא ענין שלמעלה מדרך הטבע ממש, ורק כוחו של כ"ק רבינו ע"ה.