ביום חמישי הקרוב, חגו של בית הכנסת 'שטיינבאך שול' ושל הכפר כולו. כבר הפך לתופעה מבורכת: בתי כנסת חדשים נפתחו ברחבי הכפר בנוסף לבתי הכנסת הוותיקים, מגבשים סביבם קהילה, שעיורי תורה, התוועדויות, ופעילות עם ילדי צבאות ה'. בית הכנסת 'שטיינבך שול' מציין כאמור ביום חמישי באירוע מיוחד את חנוכת הבית – לאחר עבודות בנייה והשלמה שונות, והכנסת ספר תורה מבית משפחת ר' שרון אוחיון, מאנשי ועד בית הכנסת.

כדי לשמוע ולהתרשם מההכנות, קצת לפני האירוע ההיסטורי עבור הקהילה הצעירה, שוחחנו עם רב בית הכנסת, והגבאים, לשמוע ולהתרשם מההכנות, הגשמיות והרוחניות לאירוע, ובכלל, לשמוע על המרקם שמרכיב את הקהילה, ועל הייחודיות שלה.

רב בית הכנסת: הרב ברוך ציקוושוילי [ראש ישיבת משכן משה – ירושלים]


כיצד נוצר החיבור שלכם עם בית הכנסת, האם הכרת את החברים לפני כן?

הרב ברוך ציקוושוילי: "את חלקם הכרתי עוד לפני הקמת הקהילה, חלק נוסף הכרתי פחות, וחלק לא הכרתי כלל. אך אין ספק, כי גם מתוך אלו שהכרתי, הרי שהקשר הפנימי שלי איתם התפתח רק בקהילה. אני מוכרח לומר, שישנה מעלה מיוחדת בבית כנסת שיש בו כמות מדודה וקטנה יחסית של מתפללים, מאשר בית כנסת של כמה מאות. עצם העובדה שמספר המתפללים בבית הכנסת קטן, הדבר מסייע לתחושת המשפחתיות, המביאה להתעניינות במצבו של כל אחד, בהתמודדויות שלו, בשמחות שלו ולאידך ברגעי העצב שלו. ההתוועדויות בקבוצות קטנות מאפשרות להגיע בקלות יותר לכל אחד, להרגיש את תחושותיו, להשתתף בלבטיו השונים עמם הוא מתמודד מדי יום ביומו, ולחזק אותו באופן אישי.

התואר 'רב בית הכנסת' הוא מחייב, איך אתה רואה את תפקיד 'רב בית כנסת' בכפר חב"ד?

"ראשית ברצוני לציין, כי ההצטרפות שלי לקהילה זו לא היה מתחילה על תקן 'רב בית כנסת', אלא המטרה הייתה לסייע בהשגת תקציב לבנייתו, מהנדיבים היקרים עמם אני בקשר, ואף הבהרתי זאת לחברי וועד בית הכנסת באחת מהישיבות הראשונות שהתקיימו לפני הקמתו. בתקופה הראשונה אף לא התפללתי שם, עדיין היה קשה לי לעזוב את בית הכנסת 'נחום יצחק' שם גדלו ילדי וספגו אווירה חסידית מיוחדת, והיה קשה לעזוב חממה זו. אפשר לומר בבחינת 'את חטאי אני מזכיר היום' – שאף הטלתי ספיקות בהצלחתו של בית הכנסת החדש לצעירים, לא כל כך התחברתי ל'קונספט' החדש, ורציתי לראות לאן פני הדברים. הקמת בית כנסת זה לא דבר של מה בכך, זו אחריות גדולה וכבדה, ועוד בכפר חב"ד – הכפר של הרבי! זה מחייב שבעתיים.
"אך כעבור זמן קצר, לאחר פניות חוזרות של כמה חברים ליטול את התפקיד, ולאחר התייעצות עם ה'עשה לך רב', ולאחר שאני ורעייתי תחי' כתבנו כמה וכמה פעמים לרבי בנוגע ליציאה לשליחות, ובכל התשובות הרבי מורה בפירוש להשאר בכפר חב"ד [ובזמנו לא כל כך הבנו למה], התחלנו להבין שכנראה מכוונים אותנו לשם, ובפרט כאשר בידינו הדבר לסייע בהקמת בית הכנסת, ראינו בכך את יד ההשגחה, ואת הפתרון לתשובות של הרבי המורות לנו להשאר בכפר.

"אך זאת הייתה בקשתי לגבאים, כי תואר 'רב בית הכנסת' הוא רק באם יתייעצו עם הרב המד"א הנערץ הגה"ח הגרמ"ש אשכנזי זכרונו לברכה, ויסכים לכך, שכן מה טעם לשאת בתואר זה אם אין את הכח והרשות מהמד"א לפעול כ'ידא אריכתא' שלו, וזכור לטובה הרב ז"ל שבפגישה שהתקיימה עם הגבאים הבין את המטרות של בית הכנסת, ועודד והמריץ להקמתו, והסכים ונתן רשות למהלך זה, עובדה שעזרה לסיים באחת את הלבטים שהיו אם היו עוד, וברוך ה' לאחר תשרי תשע"ה הצטרפתי לקהילה המעטירה.

מיד עם כניסתי, נוכחתי לדעת כמה טעיתי בחששותי, ולא זו בלבד שלא נוצרה בי חלישות או בילדיי, אלא בבית הכנסת שטיינבאך אני יכול לומר בפירוש 'גילית את עצמי מחדש'! התהליך שעברו חלק מהצעירים שם, ההתחזקות שלהם, והחיבור ל'תפילה' ו'חסידות' ללימוד והתוועדויות- השפיעו חזק מאד עלי ועל נפשות הילדים שלי שהיו שותפים לתהליך. העובדה שבית הכנסת חרט על דגלו 'שלא מדברים בתפילה' והשינוי שהתחולל בעקבות כך אצל חלק מהצעירים שבבית הכנסת הקודם היו נכשלים בזה, נתן דוגמא חיה לילדים שאפשר להשתנות! נדמה לי כי זהו הרווח הגדול ביותר של בית כנסת זה.

האם יש תפקיד מיוחד לרב בית כנסת של "צעירים"?

"בוודאי! אין צריך לומר שכל רב בית כנסת אחראי ליצירת חיי קהילה תורניים, לשמירת צביון בית הכנסת כמקום קדוש, ועוד, אך בבית כנסת לצעירים התפקיד חשוב ורגיש יותר. הרבי הדגיש מס' פעמים, כי בנוגע לחינוך, כמה שהילד קטן יותר כך יש להקפיד עליו ולשומרו ביותר. כפי שהסביר הרבי, שהילד כשהוא קטן דומה לגרעין הנזרע באדמה, ממנו עתיד להתפתח העץ הגדול שיתן פירות בעתיד, ועל הגרעין צריך לשמור ביותר. שכן אינה דומה פגיעה בעץ שכבר גדל [שאפילו אם יטול אדם גרזן ויפצע את הגזע-] שהפגיעה היא נקודתית וברוב המקרים משפיעה רק על המקום המסויים שנפגע, עד שהעץ מגליד שוב. אך באם האדם היה פוגע בגרעין הנזרע באדמה, הרי שכל פגיעה אפי' הקטנה ביותר משפיעה אחר כך על כל הגידול של העץ! משום שבתוך הגרעין יש בכח את כל הפוטנציאל של העץ הגדול, וכל שינוי או פגיעה קטנה בו באה לידי ביטוי בכל העץ שצומח אחר כך. על כן, הזהיר הרבי, שעם ילדים קטנים יש ליזהר במיוחד בנושאי כשרות המזון וחינוכם בכלל, שכל סטיה מהדרך מתבטאת אח"כ ביתר שאת ח"ו.

"מבחינה זו, אמנם הקהילה אינם 'ילדים קטנים' אך עדיין המשפחות רובן צעירות, הן עדיין בשלבי הבניה והעיצוב של הבית שלהן. וכאן יש חשיבות רבה לתפקיד רב בית הכנסת, בעיצוב חיי הקהילה, שתהיה אווירה תורנית-חסידית, לגרום לכמה שיותר צעירים להכניס הביתה תורה, וחסידות, ודרכי החסידות, שכל זה בסופו של דבר משפיע על כל עתיד המשפחה והילדים של כל אחד מאיתנו. לשם כך משתדלים כמה שיותר לערוך התוועדויות, שיעורי תורה במהלך השבוע, ואף העברנו את "כולל הערב" שהיה מתקיים בבית הכנסת נחום יצחק לבית הכנסת שלנו. האחריות גדולה וכבדה, ואנו מתפללים ומקווים שחפץ ה' בידינו יצלח, ונעשה נח"ר לקב"ה ולרבי.

מה הנך צופה לעתיד בית הכנסת?

"העתיד שייך לצעירים" כמו שאומרים. הקהילה רק בראשית דרכה, ועוד צפויות לה הפתעות לרוב. בעניין זה נדמה לי שיש לנו "זהיר טפי" מהרבי, שעודד והמריץ תמיד את הצעירים לקחת סמכות וליטול תפקידים ולא להירתע. כמה שהרבי דיבר על שילוב צעירים באגו"ח, ולפתוח 'צעירי חב"ד', ולהשתמש בכח ובחיות שיש לצעירים למינוף פעולות שונות. לכן 'בית כנסת לצעירים' הוא דבר מבטיח, אבל זאת בתנאי שהולכים בדרכי החסידים, בדרכו של הרבי, ואז מובטחים אנו שיחד צועדים בבטחה לגאולה האמיתית והשלימה, בקרוב ממש!

*

גזבר בית הכנסת ר' דודי ניימרק


איך זה לנהל בית כנסת לצעירים, כוונתי מבחינה כלכלית, האם זה יותר/או פחות קשה?

ר' דודי ניימרק: "לנהל בית כנסת, כל בית כנסת, זה בדיוק כמו לנהל עסק! צריך תמיד להיות ערניים, עם יד על הדופק, והכי חשוב – להכין תקציב מראש! לדעת בדיוק כמה העלויות הצפויות לכל חודש [רגיל, או חגים] ולהערך לכך בהתאם. גבאי בית הכנסת וגזבר בכלל – צריך לדאוג שלכל המתפללים יהיה את הצרכים הרוחניים הבסיסיים שאמור לתת בית הכנסת, ע"מ שלא יצטרכו לחפש אותם במקום אחר.

"מבחינה זו, בית כנסת לצעירים קצת קשה יותר לנהל, שכן הרבה משפחות עדיין לא מבוססות כלכלית, וזה לא כמו בית כנסת וותיק עם מתפללים מבוססים יותר. כאן עדיין הרבה צעירים בתחילת דרכם, חלקם אברכים שלומדים עדיין בכולל וחיים על מלגה, ולא לכולם יש עבודה מסודרת. ראוי לציין את עבודת הקודש שנעשתה ע"י ר' יוסי שיחי' ז'ורנו ור' אריה שיחי' ריבקין בשטח זה, עד שנכנסתי לנעליהם יחד עם ר' יהודה שיחי' מחפוץ, בכדי לסייע להם במשא הכבד. ברוך ה', אפשר לראות את יד ההשגחה, ותמיד בהשגח"פ מוצאים יהודים טובים העוזרים והמסייעים באחזקת בית הכנסת, בתרומות קטנות וגדולות לפי ערך, וברוך ה' בסופו של יום מצליחים לשמור על איזון כלכלי.

שמענו שיסדתם מנין שחרית מוקדם בבוקר בשעה 06:20, האם זה מחזיק מעמד?...

"המניין הזה נפתח מתחילת דרכו של בית הכנסת, ולענ"ד זהו מקור הברכה של בית הכנסת. בהתחלה היה קשה לאסוף מנין מתפללים ונלחמנו ממש בשיניים. אבל כיום, לאחר שנתיים ימים, ברוך ה' יש כבר קרוב ל-3 מניינים בתפילה זו, כאשר מגיעים צעירים מכל חלקי הכפר, אף הרחוקים יותר. המניין הזה הוא לא רק 'מניין שחרית' שגרתי כמו בכל בית כנסת אחר, אלא מסביב למניין נוצרו חיי קהילה תוססים. לפני המניין מתקיים שיעור "חסידות" כל בוקר בשעה 06:00, עם המשפיע היקר שלנו הר' שניאור זלמן שיחי' קובעטשיק [החתן של ר' עוזר שיחי' אלפרוביץ'], וניגשים לתפילה מתוך הכנה ראויה, לאחר מקווה וחסידות, כיאה לבית כנסת חסידי.

"לאחר התפילה מקפידים תמיד לומר לחיים, להגיש קפה ועוגה למתפללים, ולשבת להתוועד קצת, אפי' כמה דקות, לשמוע האחד את השני. לדקות הללו יש חשיבות אדירה! בהמשך כל אחד הולך לדרכו, ושקוע בעבודתו במשך כל היום, עד שחוזר לביתו ולחיק משפחתו, ולא תמיד יש זמן לדבר, להפגש ולהחליף עם החברים את החוויות והלבטים השונים העוברים על כל אחד. הדקות הללו שאחר התפילה, משמשות לנו לדיבוק חברים, לאהבת ישראל, ולהתעניינות אמיתית בשלומו של השני. זהו ערך מוסף לכל המניין, ומטרה נעלית בפני עצמה.

איך בכל זאת מחזיקים מעמד, אם זה בית כנסת לצעירים ולא כולם מבוססים, תוכל לפרט?

"כפי שאמרתי, בעזרת אנשים טובים, שנרתמים לסייע, אפילו שאינם שייכים לקהילה ואינם מתפללים בבית הכנסת. בהזדמנות זו, ראוי לציין יהודי מיוחד במינו, הלא הוא ידידינו היקר מ' יוסי ביבאס שעמד לימין בית הכנסת מיום הקמתו. הסיפור של יוסי מיוחד במינו, וראוי לכתוב עליו בפני עצמו בהזדמנות. אני זכיתי להכיר את יוסי במקום העבודה שלי, בתור הבוס והמעסיק שלי, וכאשר יוסי שמע ממני על הקמת בית הכנסת לצעירים, ועל ההתלהבות שהייתה בי כל אימת שדיברתי על כך, הוא התעניין מאד בבית הכנסת ובנעשה בו, ולאחר שעמד על יחודו ממש נשבה בקסמיו.

"אנחנו מרגישים שיוסי ממש 'חבר קהילה' ושותף שלנו לדרך! התמיכה שלו היא לא סתם תמיכה חיצונית ממישהו שמחפש לתת צדקה והחליט במקרה לתת לבית הכנסת בשביל ההרגשה הטובה שלו, זה יותר מכך! יוסי מתעניין בכל פרט ופרט שנעשה בבית הכנסת, ואף ביקר מס' פעמים לעמוד על הדברים מקרוב, והמליץ כיצד לשפר ולייעל [לדוגמא כאשר יזם באחד מהביקורים להתקין מערכת אלקטרונית עם מסך תצוגה המורה על שעות התפילה והודעות שונות לתועלת בית הכנסת, ועוד]. בזכות אנשים כמוהו אנחנו מחזיקים מעמד, ויכולים לפתח את בית הכנסת לרווחת כל המתפללים.

*

חבר וועד בית הכנסת ר' שרון אוחיון


כיצד נוצר הקשר שלכם לבית הכנסת, והאם כל החברים היו מתחילת הדרך?

ר' שרון אוחיון: "הקשר שלי עם החברים היה כבר בבית הכנסת הקודם, בית נחום יצחק, שם היינו כבר למעשה קבוצה מגובשת של גרעין המונה כמניין אברכים, ואף השתדלנו לשבת יחד. אבל לומר שכל הקהילה כבר הייתה קשורה ומחוברת.. ממש לא. הקהילה נוצרה בתהליך, תוך כדי הקמה, אבל מהר מאד הצטרפו כולם כשראו את ההצלחה הגדולה של בית הכנסת, ושהקבוצה שהתגבשה באמת טובה ואיכותית מאד.

"ראוי לציין את ששת החברים שנטלו על עצמם מתחילת הדרך את עול הקמת בית הכנסת, ובמסירות נפש של ממש לקחו על עצמם התחייבות וערבות ע"ס קרוב ל-200 אלף ₪ כל אחד. אני מוכרח לספר אפיזודה קטנה, אך משמעותית בעיני. באחת מהאסיפות שהתקיימו בביתי בשיכונים, לצורך התארגנות להקמת בית הכנסת, ובאסיפה זו החליטו החברים לקחת על עצמם את הערבות, הילדים שלי מנדי ושניאור שיחי' בראותם את ההתגייסות של החברים ואת מסירות הנפש עבור בית הכנסת, הדבר פעל עליהם באופן מיידי, והחליטו יחד לתת סכום של 200 ₪, הסכום הראשוני שנתקבל כתרומה להקמת בית הכנסת. זה כמובן סכום פעוט עבור הקמה, אך בנקודה זו הבנו את גודל האחריות שעל כתפינו, בראותינו שאנו מודל לחיקוי עבור הילדים, ובהראותינו להם כי אנחנו מוכנים ללכת במסירות נפש וכנגד כל הסיכויים למען מטרה קדושה ורוחנית, ראינו מיד את ההשפעה של המעשה עליהם וההתגייסות שלהם לכך.

מה הקשר שלכם עם תורם ספר התורה, ומדוע תרם דווקא לבית הכנסת שלכם?

"תורם ספר התורה הוא יהודי מיוחד מלוס אנג'לס, ר' דניאל שיחי' שעיה, והסיפור של תרומת הספר הוא ממש מרגש, והשגחה פרטית מלמעלה. ראשית, ההחלטה של המשפחה לתרום ספר תורה באה בעקבות מס' אירועים טרגיים שהתרחשו בזמן קצר מאד בתכיפות זה לזה, בפטירת אבי המשפחה, האמא, הבן והבת, ירחם ה'.

"בעקבות האירועים הללו החליטה המשפחה לעשות משהו משמעותי לע"נ, ולתרום ספר תורה, אך בשלב זה עדיין לא היה ידוע להם לאיזה בית כנסת הם יתרמו.
בעקבות נדר שנדר הר' דניאל, גמלה בליבו ההחלטה כי עליו לתרום דווקא לבית כנסת שעדיין לא הכניסו בו ספר תורה. אך גם בשלב זה עדיין לא היה ברור לו לאן. בדיוק באותם הימים יצרתי עמו קשר טלפוני, וסיפרתי לו על בית הכנסת שבנינו ואיך שהוא מצליח וצובר תאוצה. אחרי השיחה הזו כבר היה ברור לו לאן עליו לתרום את ספר התורה, בטלפון שקיבל ממני, ובשיחה שהייתה לי עמו על בית הכנסת הוא ראה בכך כאילו שקיבל תשובה משמים! בשיחה הבאה שלי עמו גילה לי שהחליט לתרום את ספר התורה לבית הכנסת שלנו!

"וראה זה פלא, בדיעבד התברר לנו, כי יום הכנסת ספר התורה – כ"ח טבת – [שנקבע ע"פ האילוצים עם האולם] הוא בעצם יום היארצייט של אבי המשפחה, שהספר לעילוי נשמתו. אם זו לא השגח"פ אז מה כן?!

 מה הקשר של הרב ליברמן לאירוע, מדוע דווקא הוא מכל השלוחים?

הרב שרון חוזר לימי נעוריו, מתרגש, ומספר בערגה על הקשר הפנימי שלו עם הרב ליברמן: "הרב בשבילי הוא יותר מעוד שליח ראשי, הוא ממש האבא [הרוחני] שלי אפשר לומר. הרב ליברמן עבורי הוא שליח אמיתי איש של עשיה שהקים קהילת חב"ד לתפארת ואימפריה של מוסדות חינוך תורה וחסד באשקלון פועל במסירות נפש ממש בשיתוף פעולה עם השליחים באשקלון . מלבד זאת שהרב ליווה אותי בכל התחנות החשובות בחיי, בשנות ילדותי באשקלון, בכניסתי לישיבה, וביציאתי לשליחות. עוד זאת, גם בהקמת בית הכנסת הרב עודד והמריץ אותי מאד. אתו התייעצתי באופן אישי על כל צעד ושעל, וממנו למדתי כיצד עלי לנהוג ולהכריע במצבים שונים. על כך תודתי לו, ובערב ההכנסה אנו זוכרים ומוקירים לו טובה ותודה על כל עזרתו ותמיכתו לאורך כל הדרך.

*

חבר וועד בית הכנסת ר' מנדי בקשי


תוכל לשתף אותנו מה הביא להקמת בית הכנסת? מתי נפלה ההחלטה שזהו! פותחים בית כנסת?

ר' מנדי בקשי: ברוך ה' אני מלווה את הקמת בית הכנסת מאז שהוא "עלה במחשבה". וסדר הדברים היה כך: לפני כמעט 3 שנים, בחודש סיון [או תמוז], בתפילת שבת בבית הכנסת 'נחום יצחק', הייתה לי כמין 'הארה' באמצע התפילה לפתוח בית כנסת לצעירים. אגב גם לפני זה כבר עלה הרעיון אצל כמה קבוצות של צעירים מבית הכנסת, אבל תמיד חברים קיררו ולא האמינו וכו'. אבל באותו היום, בסיומה של התפילה, עברתי לפני כמה וכמה חברים וצעירים ופרסתי בפניהם את החלום שלי, והחלטנו לקיים אסיפה ראשונית בחצר של יוסי שיחי' ג'ייקובס [תושב השיכונים דאז], שהוא גם היה הממריץ מאחורי הרעיון של ההקמה. לאסיפה במוצ"ש הזמנתי כ-20 חברים, אך בפועל הגיעו רק 5 או 7 חברים בלבד. אז הבנתי, שיש מניעות ועיכובים וזה דווקא היה לי לסימן שזה דבר טוב. באותו הערב, החלטנו ללכת לקבל את ברכת הרב המד"א הגרמ"ש אשכנזי ע"ה, ולאחר שקיבלנו את בירכתו, ערכנו בדיקה יחד עם גזבר בית הכנסת וחבר הוועד ר' יהודה שיחי' מחפוץ, באמצעות מפה המסמנת את שטחי הבניה האפשריים. ע"פ המפה איתרנו שטחים ציבוריים בשיכונים וקבענו פגישה עם יו"ר הוועד דאז ר' בנימין שיחי' ליפשיץ, שלזכותו יאמר שהיה איתנו לאורך כל הדרך, ועודד והמריץ אותנו על כך.

שמענו שאתה נושא בתואר 'וועד רוחני' ואחראי על פעילויות הילדים, מה התפקיד אומר?

"האמת, שרב בית הכנסת, הרב ברוך שיחי' ציקוושוילי, הציב זאת כתנאי, שאם רוצים שיצטרף לבית הכנסת הוא דורש שיהיה בבית הכנסת "ועד רוחני" המסייע בקבלת החלטות הנוגעות לצביון בית הכנסת, ולסוגיות הרוחניות שבו. הוחלט כי לשם ההתחלה בוועד הרוחני יטלו חלק הרב איז'ו [יצחק] שיחי' פרומר, הר' שנ"ז קובעטשיק, ואנכי. אט אט, נכנסתי לתפקיד ונטלתי אחריות, וכיום ב"ה יחד עם הרב קובעטשיק ורב בית הכנסת הגענו לדרך המלך בו מנהלים את צביון בית הכנסת לשביעות רצון כולם, ולנח"ר הרבי.

"אני מוכרח לציין, כאשר פחתנו את הבית הכנסת כתבתי לרבי וקיבלתי תשובה מפורשת לר' נחום טרבניק מכפר חב"ד על בניית בנין בכפר חב"ד, וכאשר מדי פעם אני מבשר לרבי בשורות טובות, אני מקבל תמיד תשובות מדהימות, ונתינת כח מהרבי על המשך הפעילות בבית הכנסת.

"מהדברים הבולטים שבית הכנסת מצטיין בו, הוא היחס לילדים. מיום הווסדו של שטיינבאך שול, בית הכנסת חרט על דגלו השקעה בחינוך הילדים, דרך פעילויות, מסיבות שבת, וישיבת ערב [המתקיימת בימי הקיץ]. ישנו מניין מיוחד לילדים כל ערב שבת בעזרת נשים, בו נוטלים מנין אברכים חלק ע"מ לתת יחס אישי לילדים ולהתפלל בקצב המתאים להם. תמיד הראש והמחשבה של כולנו היא היכן אפשר לעשות יותר למען הילדים, להוסיף להם בחסידות ויראת שמים, ואני רואה שההורים יותר פתוחים ורוצים ללמוד ולשמוע רעיונות, כיצד אפשר להעניק לילדים יותר חסידישקייט. יאמר לזכות הגזברים דודי שיחי' ויהודה שיחי' שהם לא עומדים מנגד, ונותנים כל מה שצריך ויותר מזה, עבור הילדים, כי חינוך הילדים זה בנפשנו.

תוכל לתת לנו דוגמא, ממשהו שתפס אותך, והמחיש לך את גודל התרומה של בית הכנסת למתפללים?

"אתן לך דוגמא, דבר שבאמת תפס אותי בזמנו [והיו הרבה הזדמנויות כאלה]. כידוע החוברות של 'דבר מלכות' השבועיות, מגיעות לבתי הכנסת בתשלום. פעמים רבות קרה, שהחוברות היו נעלמים לעיתים מחוסר שימת לב, או נערים שהיו לוקחים איתם ללמוד בזה וכד'. יום אחד קניתי שרשרת לקשור 2 חוברות של דבר מלכות לספריה כמקובל בהרבה קהילות בכפר, ניגש אלי אחד המתפללים ואמר שזה לא נראה טוב שבבית הכנסת קושרים את החוברת. במקום עשירות אין עניות. הסברתי לו שאם לא אקשור זה יעלם, ואין מספיק, והחברה רוצים ללמוד. מיד, האברך קיבל על עצמו, יחד עם חבר נוסף, לממן כל שבוע 10 חוברות דבר מלכות, והעיקר שלא תהיה חוברת קשורה, וע"מ להוסיף ולהרבות בקדושה. בעיניי זה שטיינבאך שול!

*

חבר וועד בית הכנסת ר' יוסי הורביץ


איך נוצר הקשר שלכם לקהילה, באיזה שלב?

ר' יוסי הורביץ: "האמת כל הזמן רציתי לעזור בהקמת בית כנסת כזה, הקונספט הזה הצליח במקומות רבים, וזה דבר מבורך וטוב שהצעירים לוקחים את האחריות על עצמם לידיהם. ישבנו כמה חברים יחד, והחלטנו להקים דבר כזה. שלב התכנון היה בתקופה שלפני החגים, שאז [בחגים] עוד יותר חשוב בעיניי שיהיה בית כנסת לצעירים. ב"ה היום רואים את הפירות של זה.

מה ייחודי לדעתך בבית כנסת לצעירים?

שכל אחד מרגיש חלק ושותפות בבית הכנסת, כי מדברים כל הזמן אחד עם השני, על מנת להוסיף דברים, ואז כל שלב בהקמה, וכל דבר רוחני שיוזמים ורוצים להוסיף, כולם שותפים בביצוע ובעשיה יחד.

כמה מילות סיום, ומה בנוגע לעתיד בית הכנסת?

"להמשיך באהבת ישראל, ובאחדות המיוחדת השוררת בבית הכנסת. כי זה מקור הברכה! וברור לי שהמקום רק יגדל ויפרח וישגשג הן בגשמיות והן ברוחניות. תודה לכל התומכים והמסייעים לבניין בית הכנסת והחזקתו, בשם כל חברי הקהילה.

"ותודה לחברי מערכת חב"ד און ליין ובמיוחד לר' יוסי ריבקין, שניאותו לסייע לנו בלב רחב ובנפש חפיצה בפרסום האירוע - חנוכת הבית והכנסת ספר התורה. נתראה באירועים משמחים!