מערכת COL | יום י"ד טבת ה׳תשע״ז 12.01.2017

השותפים: הצצה ראשונה לעולם ה"זבולונים" של חב"ד

השבוע, כאשר נשמע בקריאת התורה את ברכת יעקב לבניו יששכר וזבולון, ניזכר ללא ספק בשותפות שנכרתה בין שני האחים שנחלותיהם גבלו זו בזו ו"עסקיהם" המשותפים הפכו לסמל של ערבות הדדית בעם ישראל ● שליח הרבי ורבה של רוסיה הרב בערל לאזאר, מנהל מוסדות תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש הרב מנשה חדד ושליח הרבי בחדרה הרב יוחנן בוטמן, שלושה חסידים שצברו ניסיון בגיוס כספים למוסדות תורה וחסד, מדברים על הכל בראיון מרתק ● וגם: אלו תרומות לא שגרתיות קיבלו במהלך השנים ומה יש להם מה לומר על תופעת הצ'רדי ●  מיוחד: קטעים נבחרים מתוך כתבה מיוחדת המתפרסמת בשבועון 'כפר חב"ד' השותפים
השותפים: הצצה ראשונה לעולם ה

חיים גיל

"פנה אלינו יהודי שמשום מה לא יכול היה לתרום כסף וביקש לתרום את היאכטה שלו...", כך מספר לנו הגה"ח הרב בערל לאזאר, רבה הראשי של רוסיה. "בדקנו את העניין והודענו לו שאין לנו אפשרות להתעסק במכירת יאכטה", מסכם הרב לאזאר את סיפורה של התרומה המוזרה.

השבוע, כאשר נשמע בקריאת התורה את ברכת יעקב לבניו יששכר וזבולון, ניזכר ללא ספק בשותפות שנכרתה בין שני האחים שנחלותיהם גבלו זו בזו ו"עסקיהם" המשותפים הפכו לסמל של ערבות הדדית בעם ישראל.

רש"י הקדוש כותב על אתר: "שהיה זבולון עוסק בפרקמטיא, וממציא מזון לשבט יששכר והם עוסקים בתורה, הוא שאמר משה (דברים לג יח) שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך, זבולן יוצא בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה באהלים".

הרב לאזאר אומר לנו כי מבחינה הלכתית, קשה למצוא היום את השותפות ההיא בין השבטים כהגדרתה ההלכתית המלאה. "אבל אין ספק, כמו שהרבי מלמד אותנו שוב ושוב, שהשותפות בין בעל עסק ויושב אוהל קיימת בתוקף. עיקר עיסוקו של יהודי צריך להיות בלימוד תורה, ואם לא זכה לכך, הרי שעליו להיות 'תמכין דאורייתא'. מי שעובד יודע שהוא לא עובד בשביל שיהיה לו כסף, אלא כדי למלא את השליחות שלו בתור בעל עסק".

הרב לאזאר מספר כי כאשר היה בחור בישיבה, בכיתתו היה תלמיד שאמר תמיד שהוא רוצה לזכות להיות שליח. "ואם לא אזכה להיות שליח, אז אני רוצה להיות איש עסקים גדול ולא שכיר שרק עובד לפרנסת ביתו. כדי שאוכל לעזור מכספי לאלה שכן זכו להיות שלוחים. אצלנו, בחב"ד התפיסה היא שבעל עסק זה בדיעבד. לכתחילה השאיפה של כל אחד היא להיות שליח".

כשאנו חוזרים לעניין התרומות המוזרות, אומר לנו הגר"ב כי "הרבה פעמים, תרומות שאינן כסף אלא שווה כסף, מועילות יותר עבור המוסדות. כמו שמופיע בגמרא על מר עוקבא ואשתו. יש תורמים שנותנים תרומות בשווה כסף כמו אוכל למוסדות. או אפילו מבנים למוסדות וזה לעיתים עולה על תרומה כספית גרידא".

תרומות – אז והיום

השותפות הזו שבין יששכר וזבולון מביאה אותנו לשוחח עם שלושה אנשים שצברו ניסיון רב בגיוס כספים למוסדות תורה וחסד. הרב לאזאר הוא אחד מהם. השניים האחרים הם השליח הרב יוחנן בוטמן מחדרה והרב מנשה חדד מהנהלת הישיבה המרכזית בכפר חב"ד ובלוד.
הרב חדד הוא בעל הניסיון הגדול ביותר לנוכח עשרות השנים שהוא עושה בתפקיד ובמיוחד בשל היותו צמוד במשך שנים להרה"ח אפרים וולף ע"ה שזכה להוראות והדרכות מהרבי אודות ניהול המוסדות.

הרב חדד, איך באה לידי ביטוי השותפות של יששכר וזבולון בניהול הישיבה ועד כמה היא נלקחת בחשבון בבניית התקציב?

"לשותפות הזו משקל רב מאוד בניהול הישיבה ואין ספק שאנחנו לוקחים זאת בחשבון בבניית התקציב השנתי. משקללים בכל שנה את ממוצע התרומות שמגיעות ומכניסים את זה לתוך התקציב".

הרב בוטמן מחדרה מסכים עם הדברים ואומר: "אין ספק שכאשר יושבים ובונים תקציב, לוקחים בחשבון את ההכנסות הצפויות מתרומות, בעיקר התרומות הקבועות שאנחנו יודעים שהן מגיעות".

אנחנו חוזרים ושואלים את השניים האם ניסיונם רב השנים בגיוס כספים מעיד על שינוי בצורת התרומות לאורך השנים. "אפשר לומר שהתורמים עם שקיות המטבעות נעלמו כמעט לחלוטין, היום מרבית התרומות מגיעות או בהוראת קבע או באמצעות העברה בנקאית לחשבון של הישיבה. ישנם לא מעט תורמים שמרימים טלפון ומבקשים את מספר החשבון של הישיבה כדי לבצע העברה.

"ישנם גם כאלה שמבקשים לשלוח צ'ק. אבל המטבעות נעלמו. כך שבהחלט יש שינוי בצורת התרומות", אומר הרב חדד שממהר להבהיר כי למרות זאת רכשה הישיבה כמה מאות קופות צדקה כדי לחלקן בקרב אנ"ש. "קופות הצדקה עושות עבודה מצוינת לאורך השנים. פרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול". הרב בוטמן אומר כי "ברור שיש שינוי. אם בעבר המזומן היה יותר נפוץ, כיום אנחנו עדים לגידול בתרומות בכרטיסי אשראי, בהוראות קבע ובאמצעים אחרים שאינם מזומן".

הרב חדד, תוכל להצביע על עצות והדרכות שקיבלת מר' אפרים וולף ע"ה?

"הרבה מאוד. אבל יש דבר אחד חשוב מאוד שלמדתי ממנו. הוא לא זלזל בשום תרומה. לא היה אצלו מושג של כסף קטן. היחס לכל תרומה היה זהה גם כאשר מדובר בעשרה שקלים. כמו שאמרתי מקודם, הוא לימד אותי שפרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול. אני רוצה לספר סיפור שימחיש את העניין הזה".
בבקשה.

"הייתה אישה מתל אביב שהייתה שולחת בדואר מידי פעם תרומה בסך עשרה ועשרים שקלים. רק להפקיד את הצ'ק, להדפיס את מכתב התודה, להכניס למעטפה, לבייל ולשלוח לה, כבר עלה יותר מהתרומה שלה. אבל כמו שאמרתי, הרב וולף התייחס לזה בדיוק כמו לתרומה גדולה וכך, במשך שנים, הקפדנו לשלוח לה מכתב תודה על כל תרומה. יום אחד הפקס במשרד שלי פולט נייר ממנהל העיזבון שלה...

"מסתבר שהאישה הזאת הותירה בצוואתה עשרים אחוז מכלל נכסיה לישיבה. כשעשו חשבון התברר שהיא הורישה לישיבה עשרים ושתיים מיליון שקל! זה אומר שאסור לזלזל בשום תרומה וזה מה שאנחנו עושים עד היום. כל תורם בכל סכום, מקבל מאיתנו מכתב תודה ועדכון אודות מה שנעשה בישיבה".

את השאלה הבאה אנחנו מפנים לכל השלושה.
לאחרונה פשתה בציבור החרדי בכלל ובציבור אנ"ש בפרט תופעת ה"צ'רדי", מה דעתכם על-כך?

הרב לאזאר: "אני חושב שזה דבר מבורך שמאפשר גם לאנשים שלא היו שותפים בעבר, לתרום ולהיות חלק מהמוסדות של הרבי".

הרב חדד: "אנחנו עשינו יום התרמה כזה שנחל ברוך ה' הצלחה מרובה. אני חושב שנכון שכל מוסד יעשה לפחות פעם בשנה או שנתיים צ'רדי כזה. בכלל, אם שואלים אותי, אני חושב שלעיתים אפילו כדאי לקחת הלוואה בנקאית כדי להגיע ליעד. לאדם הרבה יותר קל לתרום כאשר הוא יודע שכל שקל שהוא תורם יוכפל או ישולש".

הרב בוטמן: "אין ספק שהחידוש הזה הוא עוד דרך למלא את השליחות ולחבר עוד יהודים לעניינים של תורה ומצוות". עם זאת מסכימים הכל כי לאחרונה ישנה אינפלציה בהתרמות מסוג זה. אבל הרב לאזאר שמתייחס לעניין אומר כי הקב"ה נתן שפע של כסף בעולם. יש מספיק לכולם.

איך מצליחים בגיוס?

בכלל, כל עניין גיוס התרומות אינו קל להרבה מאוד שלוחים ומנהלי מוסדות. לא הרי הרב חדד שעומד בראש הנהלת ישיבה שכבר חגגה שישים שנה לקיומה, כהרי שליח שזה עתה התחיל את שליחותו. אנו מבקשים מהגר"ב לאזאר להסביר לנו איך עושים זאת בכלל, ואיך מצליחים בכך.
"פשוט מאוד, צריכים לדעת שזו חלק מהשליחות. לא באים ומבקשים ישירות כסף. אלא מסבירים על עניין הצדקה וחשיבותה. מספרים מה עושים במוסדות ונותנים ליהודי שמולנו לרצות להיות שותף מיוזמתו. תרומה מהסוג הזה היא תרומה טובה יותר כי יש לה פוטנציאל להיות דבר קבוע. כאשר דורשים מאדם תרומה באופן ישיר, דוגרי, הוא עלול להרגיש לא נעים".

הרב בוטמן אומר כי "כאשר שליח מבין שזו עוד משימה שמוטלת על כתפיו במסגרת השליחות שלו, כאשר הוא מבין שהוא אליעזר עבד אברהם, אז הוא גם מצליח. זה נכון שזו עבודה לא נעימה והרבה מעדיפים לדחות אותה ולהתעסק בשוטף. אבל חייבים להבין שיש להקצות לזה זמן ולפעול בזה בדיוק כמו כל ענייני השליחות.

"מספרים שפעם, באחת התקופות שהרב קונין (הרה"ח שלמה קונין, השליח הראשי לקליפורניה. ח"ג) היה במצוקה כספית, הוא הגיע לרבי, נכנס ליחידות וסיפר לרבי על מצבו. הרבי שאל אותו מה בכוונתו לעשות, והוא אמר שהוא רוצה לעשות דינר. הרבי שלל את זה ואמר כי ההוצאות גדולות ואין ערובה לכך שתהיה הצלחה. אז הוא העלה רעיון נוסף שגם אותו הרבי שלל. עד שהוא אמר שיש לו שתי רגליים והוא יילך עמן מיהודי ליהודי כדי לגייס כסף. רק אז הרבי הסכים ובירך אותו בהצלחה גדולה. מהסיפור הזה אפשר ללמוד את היחס של הרבי לעניין הזה של גיוס כספים. צריך פשוט לכתת רגליים ולדעת שזה עוד אחד מהמבצעים של הרבי. קוראים לזה מבצע צדקה".

האם יש בזיכרונכם סיפורים, מכתבים והוראות מהרבי סביב עניין גיוס הכספים?

הרב חדד: "כמעט ולא. את מרבית ההוראות והמכתבים קיבל הרב וולף ואני כמעט לא התעסקתי עם זה".

הרב בוטמן: "הגענו לשליחות באלול תשנ"ג. עוד זכינו להסכמה וברכה של הרבי בנענוע ראש, אבל לא זכינו למכתבים והוראות מפורשות. עם זאת אפשר לראות בשיחות ובמכתבים של הרבי התייחסויות ברורות לדרך בה יש לגייס כספים. כמו שאמרתי קודם, זה חלק בלתי נפרד מהשליחות עם כל הקושי. אני כותב לרבי המון וגם לפני כל פגישה חשובה שיש לי בעניין הזה של גיוס תרומות, אני כותב לרבי ומבקש ברכה.

"אני רוצה לספר מה אני בעצמי עושה כדי שהברכה של הרבי תחול. אני פשוט מכין את עצמי רוחנית. אני יושב ללמוד מאמר של הרבי, שיחה של הרבי ומזכיר לעצמי שאני בסך הכל שליח של הרבי. אין לי דבר מעצמי. רק אחרי שאדם מבטל את עצמו, אז יש לו סיכוי להצליח".

הרב לאזאר: "אנחנו לא זכינו להוראות מהרבי. אבל הרבי משפיע רוב שפע גשמי ורוחני בעולם. אנחנו מגדילים את הכלים עוד ועוד כדי שהשפע ייכנס. הרבי לימד אותנו לא להיכנס לחובות ולכן אנחנו לא נתחייב על כסף שאין לנו. אבל בהחלט, כאשר נבנה תקציב לפעילות חדשה, נעשה זאת לכתחילה אריבער, בגדול, כי התפקיד שלנו זה לעשות כלים לברכה של הרבי. "לי הכסף ולי הזהב". זה הכל של הקב"ה".

מעניין אותנו לדעת כמה תורמים באים מיוזמתם וכמה נדרשים למסע שכנועים. אנחנו מפנים שאלה זהה ופשוטה לכולם: כמה מתוך הזבולונים מגיעים מיוזמתם?

התשובה מרתקת במלואה – בכתבה המתפרסמת השבוע ב'כפר חב"ד'. וגם: הסיפור המלא והלא ייאמן על מטלי הזהב שהועברו כירושה למוסד החב"די... האם יש תורמים שדורשים "הסכם שותפות", כמה אחוז מהבוגרים שהפכו לבעלי עסק הופכים לתורמים קבועים לישיבה, האם יש כאלה שרוצים לתרום דווקא למוסד הספציפי, מהו הסטארט טפ החדש בנוגע לגיוס כספים, איך שליח צעיר יכול להתמודד עם משימת הגיוס, ויש סיפורים מרגשים. אל תחמיצו את הכתבה המלאה!
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.