מאת: הרב חיים הלל רסקין דיין ומו"צ בבית מדרש להוראה ומשפט רחובות ורב בית כנסת כפ"ח ב'

בעקבות שביתת המורים ביום שלישי בשבוע שעבר, היו אנשים ששמחו ולעומתם היו אנשים שהביעו זעם: האם מותר להם לשבות? לעזוב את העבודה ככה באמצע? מה עם הילדים שישארו בבית?
האם מותר לעזוב עבודה באמצע?

בתורה כתוב: "כי לי בני ישראל עבדים". חז"ל דורשים מהפסוק הזה שבנ"י הם עבדים רק להשי"ת ולא לאף מעביד. לכן, מותר לעובד לעזוב עבודה אפילו באמצע תקופה או באמצע ביצוע פרויקט כלשהו.

קיים דיון האם מותר לעובד לעזוב בכדי לקבל משכורת גבוהה יותר, שהרי הוא נשאר עבד ורק מחליף אדון. למעשה, אף שעדיף שהעובד יחשוש לדעות המחמירות ולא יעזוב, המעביד לא יכול למנוע ממנו לעזוב בשביל לקבל תנאי העסקה טובים יותר.

כשגורם הפסד למעביד

במקרה שעזיבת העובד תגרום הפסד ישיר למעביד, אסור לעובד לעזוב באמצע העבודה, ובמקרים מסוימים העובד אף יצטרך לשלם למעביד את הכסף שהוא הפסיד בגלל עזיבתו (במקרה שהעובד עזב מצד אונס - הוא לא יצטרך לשלם).

במקרה שיש עובדים אחרים שיכולים למלא את מקומו באותו תשלום, אין למעביד שום טענה הלכתית על העובד, אף שעל פי ההלכה, מותר לו לכעוס על העובד שעזב באמצע (תרעומת) .

האם מותר לשבות על מנת לשפר את תנאי העבודה?

הפוסקים דנו האם מותר לשבות לצורך תנאי העבודה. בתורה מצינו שמותר לעובד לעזוב באמצע העבודה, אבל לא מצינו שמותר לו להפסיק לעבוד מבלי לתת לאחרים להיכנס במקומו. המסקנה של פוסקי דורנו היא שהדבר אכן מותר, כשהם מתבססים על הרעיון של תקנות של טובי העיר או בעלי אומנות (יש שלמדו שזה מבוסס על 'דינא דמלכותא דינא' וצ"ע).

כל האמור לעיל נכון רק כאשר המעביד לא מקיים את התנאים שהתחייב בזמן התחלת העבודה, אך לא בכדי לקבל תנאים משופרים (שהרי מותר לעזוב את העבודה, אך לא לעכב את המעביד מלהביא עובדים חדשים), אלא אם כן יש שינוי דרסטי באינפלציה ובצרכים, שלא היה צפוי בזמן חתימת החוזה הראשון.

שביתת מורים

הפוסקים כתבו, שאף שיש מקום להתיר שביתת עובדים במקרים מסוימים, מכל מקום, שביתת מורים היא בעייתית מאוד.

לימוד תורה לילדים נכלל בגדר של 'דבר האבד', כיוון שכל רגע מהלימוד שלהם שהולך לאיבוד - אי אפשר להשלים. בנוסף, הם כותבים שזהו עוון גדול, שהרי הדבר גורם לביטול תורה של התלמידים, שהעולם קיים בזכות לימודם. לכן על פי הלכה, אסור למלמד לעזוב את מלאכתו הקדושה באמצע השנה, אלא אם כן יש לו מחליף ראוי.

כמו-כן כתבו פוסקי דורנו, שגם מלמדי תורה בבתי ספר לבנות, אסור להם לשבות או לעזוב באמצע, כיוון שיש להם חלק חשוב בחינוך הבנות ליראת שמים, לקיום מצוות ולהנהגה בדרכי החסידות.

אך, אותם פוסקים כותבים, שבמקרה שהצרכים האלמנטריים של המורה אינם נענים, יש מקום להתיר שביתה של כמה ימים, באם על ידה עשוי מצבם להשתפר. הטעם לכך הוא, שהרי בסופו של דבר, זה יהיה גם לתועלת התלמידים. אבל עדיין, בכדי להתיר דבר כזה, צריך להכריע מתוך שיקול דעת, ואין לעשות זאת מבלי להיות בטוחים שאכן זוהי גם תועלת התלמידים.
בכל אופן, גם במקרה כזה, אסור למורה להכריח מורה אחר להצטרף לשביתה.

- יחד עם זאת כתבו הפוסקים, שכאשר ההנהלה אינה מתנהגת בצורה נכונה והוגנת כלפי המלמדים, חלק מהאשמה של השביתה וביטול התורה שנגרם מכך אצל התלמידים - נופל על כתפיהם.

דעת הרבי

במכתב למורים כותב הרבי שלא ישבתו, שכן מבלי להיכנס לצדדים ההלכתיים בדבר, עליהם לשים לב לכמה נקודות:
1. בפעולת השביתה נגרם עוול גדול לתלמידים שלא חטאו בכלום, ולפעמים לא יוכלו למלא את החסר.
2. ההנהלה לא עכבה את המשכורת בזדון.
3. פעולה זו מעבירה מסר לא חינוכי לתלמידים, שכביכול צרכים גשמים חשובים יותר מאשר הצרכים הרוחניים של התלמידים וחינוכם.
במקום אחר הרבי מעיר, שזה לא מוריד מהאחריות של ההנהלה לשלם למורים כיאה ובזמן.

בגלל המורכבות של הנושא, כמובן יש להתייעץ עם רב בכל מקרה לגופו.

_____________

[1] כאשר שכר העבודה השתנה וממילא המעביד יצטרך לשלם יותר לעובד החדש בכדי למלא את מקום העובד הקודם, נחלקו הפוסקים אם זה נקרא שהעובד גורם הפסד למעביד בעזיבתו (ולמעשה המעביד לא יוכל לגבות ממנו ההפרש בגלל הכלל 'קים לי') - בכל מקרה, לפי כולם, במקרה שיש שינוי גדול באינפלציה אי אפשר לבוא בטענות לעובד על עזיבתו.

מקורות:

שו"ע חו"מ סי' של"ג ס"ג, ס"ה, ס"ז, ונו"כ שם, פת"ש שם סק"ד, שו"ת חו"י סי' ק"ו, תשו' מים חיים חו"מ סי' כ"ו, ערוה"ש חו"מ סי' של"ג סי"ז, מחנ"א שכירת פועלים סי' ז', שו”ע חו”מ סי’ רל”א סכ”ז, שו”ת הרא”ש כלל ו’ סי’ כ”ז, שו”ת ריב”ש סי’ שצ”ט, שו”ת ציץ אליעזר ח”ב סי’ כ”ג. קובץ תשובות ח”ב סי’ נ’. שו”ת הר צבי חו”מ סי’ ק”ט. אג”מ חו”מ ח”א סי’ נ”ט ח”ב סי’ נ”ט, מנחת צבי ח”ב סי’ י’, פט”ז שו”ת מנחת שלמה סי’ פ”ז, אג”ק ח”י ע’ נ”ה, התוועדוית תשמ”ח ח”ב ע’, וראה גם תו”מ חל”ג עמ’ 252.