ב"ה לא שמדובר על משהו חדש לגמרי, זה בעצם הראפיד של סקודה ששייך לסגמנט המשפחתיות הקטנות (קיה ריו, יונדאי i25 וכדו') והספייסבק היא תצורה של חמש דלתות שמגיעה בשני רמות גימור ספורט וסטייל, שהראשונה מרשימה יותר ומגיעה עם גג זכוכית פנורמי שממשיך גם בדלת האחורית והשנייה סטנדרטית יותר ואותה קיבלנו לנסיעת המבחן. מחירה של רמת הגימור ספורט עומדת על 123.000 ₪ והסטיל על 110.000 ₪. בשונה מהגירסא המפוארת שהרשימה מאד באולם התצוגה, נראית גירסת הסטייל פושרת וחסרת ייחודיות והתחושה היא שבאנו לעבוד. אז זרמנו עם זה והעמסנו את תא המטען הסקודאי בציוד רב ויצאנו לדרך. כמו תמיד בסקודה תא המטען ענק ונח להעמסה, למרות שבראפיד הוא קצת יותר גדול. תא הנוסעים מרשים מחד ומאופק מאידך, המושבים נאים מאד ואפילו ספורטיביים, הנדסת האנוש ומחשב הדרך מזכירים לנו למה כ"כ התגעגענו לסקודה. רשימת האיבזור כוללת בקרת אקלים סבירה, משענת יד מודולרית, מערכת שמע מצוינת למרות המסך הקטן (חסר מצלמה אחורית), בקרת שיוט ועוד. חלק מהמתגים מעט זולים למגע ולא ממש מתאימים לאווירה. המושבים צרים כמו תא הנוסעים שקטן במעט מרכב משפחתי. זה יפריע בעיקר לאנשים רחבים או גבוהים. התקרה מספיק גבוהה ולא נרשם מחסור בגובה. מאחור יש מרחב סביר לרגליים ותעלת ההינע תפריע לנוסע האמצעי. שני מנועים בספייסבק. הראשון בנפח 1.4 שמפיק 125 כ"ס שאותו כבר היכרנו בגולף (אחד מהמנועים הטובים שפגשנו) ואותו ניתן לקבל ברמת גימור "ספורט" והרכב שלנו שקיבל מנוע 1.2 ומפיק 90 כ"ס. ביום יום הוא בסדר ואפילו זריז בתוך העיר, בכבישים בינעירוניים הוא התעייף ואיבד מכוחו. צריכת הדלק עמדה על 13 ק"מ מחוץ לעיר ו-10 ק"מ משולב. קצת אבסורדי, אבל המנוע הגדול יהיה יותר חסכוני. מה שהפתיע, זו ההתנהגות הספורטיבית שלו, שזה אומר שהוא נוקשה וכל פס האטה יורגש היטב ומצד שני הוא יציב על הכביש ונעול על הנתיב ויחד עם המושבים ההדוקים הוא מספק חווית נהיגה לא רעה בכלל. סיכום: שוב מייצרת סקודה משהו מוצלח. יש כאן חבילה מעניינת ששווה לבדוק, אם אתם יכולים להוסיף עוד מעט ולרכוש את רמת הגימור "ספורט" ולקבל את המנוע הגדול והעיצוב הייחודי, מובטח לכם משהו שונה שאין לכולם.