מערכת COL
|
יום י"א טבת ה׳תשע״ז
09.01.2017
בעד טעויות משלמים ● פינת ההלכה ומנהג
אדם מסר חפץ לאיש מקצוע כדי לעשות בו עבודה כלשהי, והאיש טעה והשחית את החפץ. האם עליו לשלם את הנזק? ● במדור 'פינת ההלכה' ב'שיחת השבוע', הרב יוסף שמחה גינזבורג משיב לתשובה
אילוסטרציה
שאלה: אדם מסר חפץ לאיש מקצוע כדי לעשות בו עבודה כלשהי, והאיש טעה והשחית את החפץ. האם עליו לשלם את הנזק?
תשובה: כל אומן שקלקל ברשלנות במהלך מלאכתו את החפץ שנמסר לו – חייב בתשלום הנזק, בין שעשה זאת בחינם ובין בשכר. לא זו בלבד שהוא מפסיד את שכר עבודתו, אלא עליו לשלם את הנזק שגרם לבעל החפץ.
טעות מצד האומן או חוסר שימת לב – הם בבחינת רשלנות, גם אם נעשו בתום לב ובשגגה.
אולם כשהנזק נובע מדבר שאינו בשליטתו של האומן והוא נכלל בהגדרת 'אונס', כגון שקיבל מכשיר ישן לתיקון ובשעת עבודת התיקון נוצר במכשיר שבר שהוציא אותו מכלל שימוש – אם אינו מומחה, חייב, שלא היה לו לעשות פעולה שאינו בקי בה; ואם הוכיח שהוא מומחה (ונהג בכללי הזהירות המקובלים במקצוע זה) – פטור, מפני שאצל מומחה טעות כזאת חשובה כאונס. ואם עשה את העבודה בחינם – גם אם אינו מומחה יהיה פטור.
לדעת התוספות, כשהאומן עושה את העבודה בשכר, דינו כשומר שכר, שחייב באונס "כעין גנֵבה", אבל שומר חינם פטור מאונס כזה, וחייב רק באונס הקרוב לפשיעה, "כעין אבֵדה".
לדעת רש"י והרמב"ן, מכיוון שמוטל על האומן להתעסק בדבר, אין הוא נחשב כ"אדם המזיק", אלא חיובו בנזק הוא מדין שומר, הפטור ב'אונס'; או מפני שבהיותו מומחה אומרים שמזלו של המזמין גרם לקלקול. וכל שאינו "פושע" גמור – פטור.
מקורות: ב"ק צח,ב. רמב"ם הל' חובל ומזיק פ"ו הי"א. טושו"ע חו"מ שו ס"ב ושפ"ד ס"ג ונו"כ. פתחי חושן הל' שכירות פי"ג סט"ו, וש"נ. אנציקלופדיה תלמודית ערך 'אומן' ס"ב, כרך ב טור דש.
תשובה: כל אומן שקלקל ברשלנות במהלך מלאכתו את החפץ שנמסר לו – חייב בתשלום הנזק, בין שעשה זאת בחינם ובין בשכר. לא זו בלבד שהוא מפסיד את שכר עבודתו, אלא עליו לשלם את הנזק שגרם לבעל החפץ.
טעות מצד האומן או חוסר שימת לב – הם בבחינת רשלנות, גם אם נעשו בתום לב ובשגגה.
אולם כשהנזק נובע מדבר שאינו בשליטתו של האומן והוא נכלל בהגדרת 'אונס', כגון שקיבל מכשיר ישן לתיקון ובשעת עבודת התיקון נוצר במכשיר שבר שהוציא אותו מכלל שימוש – אם אינו מומחה, חייב, שלא היה לו לעשות פעולה שאינו בקי בה; ואם הוכיח שהוא מומחה (ונהג בכללי הזהירות המקובלים במקצוע זה) – פטור, מפני שאצל מומחה טעות כזאת חשובה כאונס. ואם עשה את העבודה בחינם – גם אם אינו מומחה יהיה פטור.
לדעת התוספות, כשהאומן עושה את העבודה בשכר, דינו כשומר שכר, שחייב באונס "כעין גנֵבה", אבל שומר חינם פטור מאונס כזה, וחייב רק באונס הקרוב לפשיעה, "כעין אבֵדה".
לדעת רש"י והרמב"ן, מכיוון שמוטל על האומן להתעסק בדבר, אין הוא נחשב כ"אדם המזיק", אלא חיובו בנזק הוא מדין שומר, הפטור ב'אונס'; או מפני שבהיותו מומחה אומרים שמזלו של המזמין גרם לקלקול. וכל שאינו "פושע" גמור – פטור.
מקורות: ב"ק צח,ב. רמב"ם הל' חובל ומזיק פ"ו הי"א. טושו"ע חו"מ שו ס"ב ושפ"ד ס"ג ונו"כ. פתחי חושן הל' שכירות פי"ג סט"ו, וש"נ. אנציקלופדיה תלמודית ערך 'אומן' ס"ב, כרך ב טור דש.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
